הסטרטפ החברתי של השנה הוא מיזם שיצר צעיר ישראלי מרמת אביב שבמקום לנסוע לחו"ל אחרי הצבא הוא החליט שיש פה מספיק שנאה ודעות קדומות כדי להקים את 'אחי ישראלי': קומונה נודדת של מגוון אנשים מכל המגזרים ששוהים בקהילה חרדית, התנחלות, כפר ערבי וקהילת עולים מאתיופיה ובדרך מסירים חששות ולומדים להכיר אחד את השני. 'האחר הוא אני' גרסת המציאות

סיפור יציאת מצרים היווה לאורך ההיסטוריה השראה לאומות שחיו בדיכוי ולתנועות חופש בכל העולם. אך גם לאנשים שבקשו להשתחרר מעול חיצוני או פנימי. השחרור האמיתי מתחיל בכל אחד ואחד מאתנו והוא כולל צעדים קטנים של שינוי של משהו שמציק לך, משהו שגורם לך לצאת מאזור הנוחות. קול קורא פנימי שמניע אותך לפעולה שבסופו של דבר יכולה להשפיע גם על אחרים. זה בדיוק מה שהרגשתי כאשר פגשתי את הבחור הצעיר אדם מילובאר (23). ילד טוב רמת אביב שהחליט בוקר אחד שהוא לא רוצה להמשיך במסלול 'הרגיל' המצופה ממנו ויצר פרוייקט חברתי מקורי בעל ערך אנושי שנוגע לכל מי שחי בכברת הארץ הלא פשוטה הזאת. בהמשך הוא חבר לירון קנר, מנהל מרכז הינם לסובלנות חברתית, ויחד פיתחו את הרעיון והפעילו פיילוט של ארבעה חודשים שאותו הוביל אדם. בהמשך הפך אדם למנהל הפרוייקטים במרכז הינם, והוא משכפל בימים אלו את המודל של "אחי ישראל י" למסלולים שונים ומגוונים שבהם יוצאות קבוצות מעורבות לנדוד בין קץהיתות ומגזרים בישראל".

"כל החיים גדלתי ברמת אביב" הוא אומר לי כשאנחנו נפגשים בבית קפה ברמת אביב הישנה ליד ביתו "גדלתי בשכונה בה פחות או יותר כולם אותו דבר.כאשר התגייסתי לצבא נפגשתי לראשונה בחיי עם "כור ההיתוך" הישראלי. שמתי לב שיש עליי דעות קדומות בגלל שאני מרמת אביב "בטח אני גר בוילה, מה אני עושה בצנחנים ורגע, אני אמור בכלל להיות משתמט". ולמען האמת גם לי היו דעות קדומות על שונים ממני, והרגשתי לא בנוח איתן".

אך בעוד רבים מאתנו נשארים עם אותן דילמות אם בכלל אנחנו חושבים עליהם למילובאר הדבר הציק: "החלטתי כשאשתחרר מהשירות הצבאי, לפני שאטוס לדרום אמריקה/הודו, אני אעבור בין מגזרים שונים בחברה הישראלית, ואכיר שונים ממני". מילובאר הבין שלפני שאנחנו מגלים תרבויות במרחק אלפי קילומטרים אולי עדיף לראות מה קורא בחצר האחורית שלנו  "ידעתי שאני רוצה להגיע למקום, ולהשתקע בו. לכן עברתי בין פרויקטים ארוכים.  חמישה חודשים לימדתי אנגלית בכפר הבדואי- כעבייה בפרויקט של הסוכנות היהודית, שלושה שבועות עשיתי את שביל הדרום (חלק משביל ישראל) עם קבוצת 'נפגשים בשביל ישראל' , לבסוף ארבעה חודשים למדתי בישיבה החילונית בירושלים".

מילובאר הפיק הנאה ומשמעות מכל מיזם שהשתתף בו אך הוא גם הבין שאין למעשה שום פרוייקט רציני דרכו ניתן לפגוש קשת רחבה של אנשים שבאים ממגזרים שונים וכי למעשה בדרך כלל בכל מיזם חברתי שתלך תפגוש אנשים שדי דומים לך אבל המטרה אליה שאף מילובאר היא "להכיר קבוצות הטרוגניות שונות בחברה הישראלית שסובלות מסטיגמות". "החלטתי שאני רוצה להקים פרויקט שמטרתו היא הכרה של מגזרים שונים, וכך נוצר אחי ישראלי. הפרויקט מורכב מקבוצה הטרוגנית מכל גווני החברה הישראלית : דתיים, חילונים, דרוזים, ערבים מוסלמים, עולים חדשים וכו". פרוייקט אחי ישראלי הוא למעשה יצירה של קומונה קטנה שמורכב מעשרה עד חמש עשרה אנשים שמגיעים ממגזרים שונים בחברה הישראלית ויחד הם נודדים במשך ארבעה חודשים ושוהים בארבעה מקומות ייחודיים: בהתנחלות עפרה, בקהילה החרדית בצפת, בכפר המוסלמי דיר אל אסד שבגליל וכן בשכונה של יוצאי אתיופיה בקרית משה ברחובות "הרצון שלי" מספר מילובאר "שאנשים יוכלו להכיר את הקהילות השונות שסובלות מסטיגמות ולבדוק האם צעירים ממקומות כל כך שונים יכולים לחיות ביחד". ומה המסקנות ?

"לפי המשתתפים במחזור הראשון, החוויה העוצמתית ביותר היא ההיקשרות לחברי הקבוצה, וההבנה שאנחנו פחות שונים ממה שחשבנו".

קצת לפני פחות משנה נאם הנשיא ראובן ריבלין את 'נאום השבטים' שלו בכנס הרצליה נאום שעורר עניין ציבורי עצום בו הכריז את מה שכבר הרגשנו זה זמן רב שישראל אינה עוד עשויה מקשה אחת וכי יש בה ארבעה שבטים שמורכבים מדתיים, חרדים חילונים וערבים. כך שזה היה די צפוי שהנשיא יחבק את הפרוייקט של מילובאר ויארח אותו ואת מסיימי המחזור הראשון בבית הנשיא : "הדרך שבה בחרתם להכיר היא הדבר הכי ישראלי שיש", אמר הנשיא ריבלין לצעירים והוסיף כי "אנו מדברים על הבעיה, הניצבת בפני החברה הישראלית. כולנו חיים כאן, לא נכפה עלינו לחיות כאן. בראשית הדרך אנו צריכים להבין זאת, ללמוד את הקבוצות השונות בתוך המערכת. כיום כבר אין קבוצות של רוב ומיעוט, וצריך לכבד כל קבוצה לפי אורח חייה, כדי שתוכל להתנהל כפי שבחרה מבלי שזה יפריע לה להיות חלק מהקיבוץ הישראלי".

המפגשים הולידו תובנות והבנות כפי שרק מפגשים בהם אנשים פוגשים את 'האחר' בביתו מובילים : הדר ליימן דתייה מירושלים למדה על הקוראן ועל המשותף בינו לבין סיפורי התנ"ך דרך ביקור במסגד. ראני עוואד מהכפר מזרעה התרשם מקבלת השבת המשותפת ואילו לאפז אסד מהכפר דיר אל אסד שיתף עד כמה היה לו קשה לארח בכפרו מתנחלת אך עם הזמן הביחד המשותף הסיר את המחסומים. "הפרוייקט הזה" מספר אבי גיסר רבה של עפרה "זה לא דיבורים על האחר זה להיות בנעליים של האחר". קנר מנהל מרכז הינם מסביר בענין "אני חושב שאם כל אחד בחברה שלנו ייצא קצת מדלת אמותיו וינסה לפגוש קצת את 'האחר' בסביבתו הטבעית כדי להכיר באמת את עולמו החברה שלנו הייתה נראית אחרת".

"החזון לעתיד" רואה לנגד עיניו מילובאר "הוא שכמה שיותר אנשים ישתתפו בפרויקטים כאלה וייחשפו לשונים מהם, כך לדעתי נצמצם את הפחד אחד מהשני, וכך גם תצומצם אותה שנאת חינם".

הרשמה למחזור ב' בעיצומה

המחזור נפתח באמצע חודש מאי
פרטים נוספים בקישור 

 

תגובות

להשאיר תגובה