בכנס האתאיסטים האחרון היה אפשר לפגוש את סיוון מס –  'הרבנית החילונית' , להתרשם מ'הדוכן החילוני' שהקים יקי הרץ ולפגוש אתאיסטים חרדיים. בין לבין אפשר היה להשתתף בהרצאות ולשמוע מדוע חיי נצח זה לא דבר כל כך טוב. להתרשם מהערכה החילונית ללימודי יהדות שמציעה יהודית זוהר שחזרה בתשובה בגיל 17, התחתנה בגיל 19 והפכה לאתאיסטית כמה שנים מאוחר יותר "אנחנו עדיין נטע זר בחברה הישראלית" סיפר מקים ארגון האתאיסטים הישראלי אמיר שנבל "המטרה שלנו היא שהציבור יחשוב באופן רציונלי"

 

אז מה יותר מתאים מכנס אתאיסטים במוזיאון שיש שמגדירים אותו כמקדש החילוני. ביום חמישי שעבר התקיים כנס שכזה במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב אליו הגיעו עשרות משתתפים כדי לדון בסוגיות חילוניות שעל הפרק כמו פאנל מיוחד לקראת הבחירות המקומיות בה השתתפו ח"כ לשעבר אברהם פורז (מר"צ), מיטל להבי סגנית ראש העיר ת"א וממונה על תחום התחבורה ורועי שוורץ תיכון שהנהיג תחבורה ציבורית בשבת בעיר תל אביב. סקרים אחרונים שהתפרסו בנושא העידו כל כך שעשרים אחוז מהאוכלוסייה היהודית בישראל לא מאמינה באלוהים. זה נתון די מפתיע בהתחשב בעובדה שקולם כמעט ואינו נשמע בשיח הציבורי ולא רק זאת במדינה שבה השיח הדתי או הרוחני מאוד התגבר בשנים האחרונות לעיתים לאוו דווקא מתוך סיבות חיוביות נראה שקולם של האתאיסטים אינו נשמע ואם כן רק בטוקבקים (ראוי לציון במובן זה הוא הפובליציסט רוגל אלפר מ'הארץ').

אמיר שנבל, איש היי טק מתל אביב ייסד לפני שש שנים את ארגון האתאיסטים הישראלי "היוזמה הזאת נולדת" הוא מספר "מתוך גל של התעוררות עולמית בנושא במה שקרוי 'האתאיזם החדש' – שהושפע מההגות של ריצ'ארד דוקינס (האתאיסט המפורסם בעולם), וכן כריסטופר היצ'נס וסם האריס". לשנבל חשוב להדגיש שבתנועה החדשה פחות מתעסקים בשאלות אלוהיות : "נושא האל הוא מקרה פרטי של נושא גדול שנקרא 'ספקנות' שבו כל דבר נמדד לפי עובדות ולפי השיטה המדעית. כך שבאותה מידה שאנו פוסלים את האל אנו פוסלים עוד אמונות כמו אסטרולוגיה, הומאופתיה וכן הלאה". המטרה של שנבל בהקמת הארגון הייתה לטענתו הרצון בהשפעה על השיח הציבורי "אנחנו רוצים שיח שמדבר מתוך רציונליזציה ודיון מתוך הבנה של עומקם של דברים. אנחנו יודעים שישנם שרלטנים שגורמים לנו לטעות ולהסיק מסקנות שגויות ושלא נטעה הם אינם פועלים רק במישור הדתי כאותם מחזיקים בתשובה זה יכול להיות בפרסומות שאנו רואים או דבריהם של פוליטיקאים וזה יכול להיות גם אותם אלו שמתנגדים לחיסונים שונים".

בשנים האחרונות במקביל להקצנה בחברה הישראלית גם פעילים אתאיסטים זכו לתגובות אלימות. בראשם פרופ' יעקב מלכין מראשי המכון לחקר יהדות חילונית שעל קירות ביתו רוססו כתובות נאצה ופסוקים מתהילים: "כחלק מהחברה הישראלית אנחנו מרגישים את האלימות שיש בתוכה. והאלימות הזו אכן הופנתה כנגד פעילים שלנו".

בעקבות מה זה קרה לדעתך ? "אין לי מושג. הכנסים הללו קיימים משנת 2012 ואנחנו לא יוצאים כנגד אף אחד. בטח שאנחנו לא מתעסקים בשינוי אנשים. כנראה שמישהו החליט שאנחנו מסכנים את הדיעות שלו והוא הניח סכין עם איום לפגוע מול ביתו של פרופ' מלכין ואני יודע שעוד פעילים סבלו מהטרדות".

במציאות הפוליטית של היום זו גאווה להיות אתאיסט בישראל ? "אנחנו עדיין מרגישים נטע זר בתוך החברה הישראלית אבל זה לא אומר שאנחנו משנים את הדיעות שלנו".

תגיד מה לדעתך יותר גרוע מי שמאמין באלוהים או מי שמאמין בכוח עליון ? "אני לא מוצא הבדל בניהם. אבל אני גם לא מתעסק בפסילה כזאת או אחרת. חשוב יותר להתעסק בלמה אנחנו פוסלים את העניין והקו שאנחנו הולכים בו אותו ניסח החוקר היצ'ינג הוא שפחות להתעסק במה שהמוח חושב ומה שמעניין אותנו הוא איך שהמוח שלנו חושב. וכאתה מתעסק באיך אז אתה עוסק למעשה בלוגיקה של הדברים".

היו לך פעם הרהורי אמונה ? "כן, אני חושב שעברתי כמו הרבה ישראלים עברתי גם תקופה כזאת בשנות העשרים לחיי ועברתי תהליכים ומצאתי עצמי משוכנע לחלוטין בדרך בה אני הולך היום".

באולם מספר 2 ניסה הפילוסוף הבלתי רשמי הידוע בכינוי 'זרתוסטרא סרפנט'  להפריך את טיעון 'ההימור של פסקל' שאמר "שאם אלוהים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מאמין בו, אך אם אלוהים קיים ואינך מאמין בו, אתה מפסיד הכול" כנגד הטיעון הרציונלי הזה יוצא המרצה "החישוב האמיתי צריך להיות" הוא אומר "לא זמן קצר מול הנצח אלה הכל תמורת נצח". אבל גם במקרה שנניח שפסקל צודק המרצה עדיין לא חושב שזה יהיה כדאי "אני לא מבין מה כל כך טוב בחיי נצח הרי דווקא הזמניות היא שנותנת ערך לחיי והופכת אותם ליקרים".

גם מקומו של הפורום החילוני לא נפקד מהכנס. יהודית זומר נולדה במוסקווה להורים שהדבר היחיד שהיה יהודי אצלם זה שהם ידעו שהם יהודים. כשהיא הייתה בת חמש היא עלתה עם משפחתה לישראל וכמה שנים לאחר מכן כשהוריה הלכו "מתוך סקרנות" לכמה שיעורי תורה הם חזרו בתשובה. כשהייתה בת 17 היא התחתנה מרצונה והביאה ילד לעולם אך "שאלות ששאלה שלא מצאה להם תשובה אצל רבנים או בכתובים הובילו אותה לתהליך חזרה בשאלה והפיכה לאתאיסטית. בשנים האחרונות בעקבות מקרי הדתה שנחשפה אליהם בלימודי בנה היא הצטרפה לפורום החילוני "הגעתי למסקנה שלא רק חשוב לומר 'מה לא' אלה גם צריך להציע 'מה כן". ולכן ייסדה ועדה שמוציאה תחת ידי בימים אלו ערכת לימוד חילונית להעשרת לימודי תרבות יהודית ישראלית שכבר לומדים בבתי הספר "חשבנו שצריך להכניס תכנים גם לא יהודיים שמתייחסים ליהדות" היא אומרת ומביאה לדוגמא איך הם ניסחו את הגדרת המילה 'תפילה' כפי שהם רואים ראוי ללימוד "תפילה היא מנהג עתיק שהופיע כבר בתרבויות קדומות. בעולם העתיק האדם התקשה להסביר את תופעות הטבע ולכן חש עצמו חלש ופגיע ונטה לחשוב שמקור על האירועים בעולם הוא רוחני…"

בכניסה לאולם הציבו פעילי 'הדוכן החילוני' את העמדה שלהם. יקי הרץ (27) מגבעתיים החליט השנה ליצור תשובה הולמת לדוכנים של חב"ד "אנחנו לא נגד הדת אלא נגד כפייה וגילויים של הדרה וגזענות". בדוכן החילוני במקום הנחת תפילין תוכלו ללמוד על מערכת השמש, תוכלו לקבל סטיקרים כדוגמת "יש אהבה והיא תנצח' עם דגל הגאווה ותקבלו גם רשימת קריאה לחילוני המתחיל כמו 'קיצור תולדות האנושות' של יובל נוח הררי. או 'יש אלוהים' של האתאיסט ריצ'רד דוקינס

בכנס נתקלתי לראשונה בצירוף הבלתי אפשרי (לכאורה) של רב חילוני. תכירו את סיוון מס שמגדירה עצמה "רב חילוני הומניסטי". "אנחנו מתייחסים ליהדות כתרבות ולא רק כדת" היא מסבירה "כרבנים אנחנו סוג של סוכני תרבות. אם היהדות בשבילנו היא תרבות אזי חילוניות מבטאת עבורנו חופש. כלומר ריבונית לבחור מה אני רוצה. אבל אני צריכה מצפן ערכי וכך נכנס למעשה הנושא של ההומניזם עם ערכים כמו שיויון וצדק חברתי". הרב מס הרצתה על 'אתאיזם ויהדות', "אם היהדות היא תרבות אז יש מקום לכולם" היא אומרת. מס הוכשרה במכון 'תמורה ליהדות ישראלית' שכבר הוציא תחתיה כ 37 רבנים חילונים בלימודים שאורכים ארבע שנים. הרבנים החילונים עוסקים בעריכת טקסי חיים ומעבר ואף מקימים קהילות חילוניות הומניסטיות (בבת חפר, בת"א ובעין דור)

רגע לפני שעזבתי את הכנס נתקלתי בעוד צירוף שהוא לכאורה בלתי אפשרי : חרדי – אתאיסט. "תתפלא" הוא אומר לי "אבל יש בקהילה החרדית לא מעט חרדים שאינם מאמינים" הוא אומר לי ומציין שיש לו אפילו כמה חברים כאלו. הוא לא היה מכון להזדהות בשמו "אני לא רוצה לגרום להוריי עוול" אבל הוא מציין שלאתאיזם הוא הגיע דווקא דרך צורת החשיבה של הוריו "הם אומנם חרדים אבל הם אקדמאים בכירים שהפנימו בי את המחשבה הביקורתית והספקנות" הוא מציין. ילדיו מתחנכים במוסדות לימוד חרדים והוא עצמו אינו מצהיר על כך בריש גליי "היום אני מקיים את המנהגים הדתיים לא מתוך אמונה אלא מתוך סוג של פולקלור אני פשוט אוהב את זה". הוא מפתיע ומציין "שדווקא עכשיו הוא מרגיש שהוא יותר נהנה בתפילות "היא לי ראש שנה מדהים" הוא נזכר. לכנס הוא מגיע ולא בפעם הראשונה "אני מאוד אוהב את ההרצאות המדעיות" .

תגובות

להשאיר תגובה