השבוע נערכה תצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. 36 סטודנטים יציגו על המסלול את פרויקט הסיום שלהם.קולקציות שנוצרו מתוך מרחבים של אי־ודאות, כאב וגעגוע, אל מול חיפוש אחר זהות, עוגן והמשכיות.
התצוגה לוותה במוזיקה מקורית Taylor Made שהולחנה ע"י המוזיקאי נדב סיון במיוחד עבור התצוגה ובתזומרת נגנים מרשימה שהפכו את הסיפורים המרגשים לתוים.
אילן בז'ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר: "הקולקציות השנה הן הצהרות עיצוביות אמיצות ואישיות. הן מהוות ביטוי לרוח התקופה ולרוח היצירה. מתוך שבר לאומי ואישי, צמחו עבודות שמצליחות לשלב חדות רעיונית ורגש עמוק, תוך התבוננות מעמיקה בזהות, גוף, מרחב וזיכרון.זהו דור של מעצבים שמדברים אופנה בגובה העיניים, מתוך צורך כן להגיב לעולם."
בין הנושאים המרכזיים שעלו בקולקציות השנה: זהות רבת־פנים ועיסוק בשורשים יהודיים, אתניים, פריפריאליים ומגדריים: ממורשת תימן, כורדיסטן, מרוקו, אתיופיה ואיראן.ֿ
קולות בולטים מהתצוגה: אור רבין מקיבוץ ניר עם, ששינתה את בגדי הקיבוץ לבגדי לחימה והישרדות. לי־ים קנדל עם סיפורם של סבה וסבתה ה"יהודים -מוסלמים" שחיו בסתר, דרך לבוש נשי בשחור־לבן. שירה רזניקוב עוסקת בדילמת שמירת מסורת בתוך עולם מודרני וניתוח של גבולות הגוף הנשי והזהות הדתית. עינב סעיד כצאצאית לעולים מתימן בחנה את המסורת התימנית וחיברה בינה לבין הזהות המערבית. לירון תרקה מדגישה את המורכבות שבשמרנות והצייתנות למסורת עם איפוק בהשראת נשות העדה האתיופית. בר סוכריאנו עם פרשנות ויזואלית להקשרים תרבותיים של אהבה, יוקרה וצרכנות. שירה ברון בתרגום עיצובי למבט ילדי על בגרות, עם הדפסים אישיים והומור.
מאי סונגו בהשראת העיר דימונה בה נופים מדבריים לצד הכור האטומי, קולקציית בגדי גברים השואבת השראה מבגדי עבודה לצד נופי המדבר. נוגה ונגריק מציגה חיבור פיוטי בין פרחים, בגדי טיולים וסיפורי ילדות. אריאל ברקה, ענבל חפר, עומר כרמלי, כל אחד מהם יצר קולקציה שהופכת כאב לזיכרון חומרי, ומחאה לאופנה.
התצוגה נערכה בשיתוף פעולה עם פרוקטר אנד גמבל והמותג "פנטן", מותג האופנה "קסטרו" ומותג האיפור הבינלאומי מאק.
