בכל משפחה יש את המשפטים שנשמעים בכל פעם מחדש בסיטואציה מסויימת. אצלנו בבית, בכל פעם שהארוחה מסתיימת וזמן הכלים מגיע אבא שלי פונה אלינו,  ״הילדים״ ואומר: אולי פעם אחת אתם תעשו כלים.

אנחנו תמיד עונים: אבא, כל עוד יש לך כח לעמוד על הרגליים, הכלים שלך. וכן, זה מדהים איך הסצנה הזו תמיד חוזרת על עצמה.

אצלנו בבית יש שוויון בין המינים. החלוקה היא כזו: אמא מנקה אבא עושה כלים.

השוויון בא לידי ביטוי גם בניקיון הבית, אמא אחראית על הניקיון כמעט בכל הבית, אבא אחראי על חדרי השירותים ועל שאיבת הספות. וכך זה מאז שאני זוכרת את עצמי, מין שגרה כזו שלא נשברת ואני אוהבת שגרה כי היא נותנת לי ביטחון מסוים בדברים. תארו לכם שמישהו או משהו פתאום מערער לכם את השגרה הזו שכל כך התרגלתם אליה…

אצלי זה הגיע בילדות, אני לא זוכרת בת כמה הייתי, אבל נראה לי הייתי בכיתה א׳ או ב׳ כזה. הרגשתי לא טוב, החום עלה והרופא הכריז על ימי מחלה. אמא לא יכלה להישאר איתי בבית וככה אבא מצא את עצמו שומר עלי.

עכשיו ידוע לכולם שכשילד חולה מכינים לו מרק ואני לא יוצאת מין הכלל אבל מה עושים כשאבא יודע לנקות חדרי שירותים, לשאוב ספות ולנקות כלים? מאלתרים!

כך נולד מרק העגבניות והאורז הראשון שאבא שלי הכין לי. אני חושבת שמאז זו גם הייתה הפעם היחידה שהוא הכין מרק, אבל את המרק הזה אני לא אשכח לעולם, אני חושבת שהוא אפילו הבריא אותי (טוב אולי זו הייתה האנטיביוטיקה אבל לא נתקטנן). אני לא זוכרת את הטעם אבל מבחינתי, זה היה המרק הכי טעים בעולם. עם השנים בגרתי, שכללתי את היכולות במטבח, שפצרתי פה ושם ואני גאה להציג בפניכם את הגרסה המודרנית.

מרק עגבניות ואורז של אבא – הגרסה המודרנית

מה צריכים?

סיר עמוק

בצל בינוני חתוך גס

5 עגבניות בשלות חלוטות וחתוכות לריבועים גסים (הכי פשוט לעשות x בראש העגבניות ולהניח במים רותחים חמש דק׳, הקליפה תצא בקלות רבה)

כוס אורז

200 גרם רסק עגבניות

פלפל

מלח

פפריקה

מה עושים?

בסיר עמוק מטגנים את הבצל בשמן זית עד שהבצל נהייה שקוף. מוסיפים את העגבניות והאורז מערבבים קצת על מנת שהאורז לא יידבק לתחתית. מוסיפים את רסק העגבניות, את התבלינים מוסיפים לפי הטעם, אני אוהבת להתחיל במעט ולתקן תוך כדי. יוצקים מים כמעט עד לפתח הסיר, סוגרים מכסה, מערבבים מידי פעם, טועמים ומתקנים טעמים. המרק יהיה מוכן כשהאורז כמעט ומוכן, נאמר, אל דנטה כזה. כשמורידים את המרק מהאש הוא ימשיך להתבשל מחום שבסיר.

 

5

רוצים להשוויץ בהגשה? קרעי פרמז׳ן או גבינת עיזים מעל יעשו את העבודה, אפשר לפזר גם בזיליקום או עירית זה נותן משב טעם רענן.

 

לשדרוג פלוס (או למי שממש רוצה לעוף על עצמו):

מקלות פילו בטעם שמן זית, שום ופרמזן.

איך עושים? מאוד פשוט!

מחממים תנור ל 180 מעלות

חותכים בצק פילו (אני השתמשתי כמובן במוכן מהסופר) לרצועות, את הרצועות חותכים לחצי. בעזרת הסכין עושים חתך לאורך הרצועה, מכניסים את שני הקצוות כלפי פנים ומסובבים את הרצועה לצורת בורג. מסדרים על מגש עם נייר אפייה ששימנו בשמן זית.

בקערה כותשים שום, מגרדים פרמז׳ן ומוסיפים שמן זית. בעזרת מברשת מברישים את הברגים. מעבירים לתנור ל 15-20 דק׳ מצננים ומגישים.

בתיאבון,

ואיחול מיוחד לאבא ברשותכם – מי ייתן ויהיו לך עוד שנים רבות של כח לעשות כלים.

שבת שלום

נתראה בשבוע הבא.

תגובות

להשאיר תגובה