שישי שעבר ישבתי עם הזקן שלי לאחר ארוחת שישי, על השולחן שאריות סלטים וצלחות מלוכלכות בערימה בצד השולחן, ושנינו מנהלים את ריטואל השיח הקבוע לשנינו ביום שישי שעה תשע. פעם הריטואל כלל בגרויות, אח"כ צבא, בהמשך חוויות מהטיולים, אבל תמיד כלל פוליטיקה. למרות שאני בדר"כ מפטיר באבי נושאים שאני יודע שהוא חושב שונה ממני ומנסה להתסיס אותו, כדי שיהיה מעניין, דווקא הפעם הוא התחיל כאשר אמר לי :"מאז שאתה בת"א, הפכת לי לשמאלני רדיקלי, עם כל העוכרי ישראל שם". אמירה כזו בשבילי זה כמו סטייק נא לדני ענק, אני קופץ עלייה בידיעה שהיא תגרום לי לצרבת בגרון בהמשך היום. "זה שהפכת בשנים האחרונות לימני, זה לא עושה כל מי שחושב שונה ממך לעוכר ישראל" עניתי לו. ברגע שקראתי לו "ימני" ראיתי ניצוץ נעלב בעיניים, כאילו קיללתי אותו.
"אני לא ימני, אף פעם לא הייתי ימני, אני רציונאלי, אולי תנסה את זה גם אתה". ענה לי הזקן. אני מת על התשובה הזו, שיחה על הגדרות אבל בלי הגדרות. קל להגיד שאדם רציונאלי, אך מה זה רציונאל? מי קובע מהם הקריטריונים? המשפט שלו הקפיץ לי רעיון לשעשועון זוגי לשישי בערב : "ימני או שמאלני" בו ניסיתי לפרק את השקפת העולם של אבי לפרוטות פרוטות, נושא אחר נושא, ולראות האם אני יכול לדלות ממנו מבלי שיגיד לי, לאיזה צד במפה הפוליטית הוא שייך, כי זה באמת מעניין אותי, וגם כי זה כיף להתנגח עם אבא על כוסית וויסקי בשישי בערב. שאלתי אותו על הכל, מהנושאים הכי מרכזיים כמו כיבוש או לא, זכויות מיעוט, מלחמה, הנהגה ועד הנושאים שלא נוגעים בהם ביום יום (וחבל) כמו חינוך, זכויות להט"ב, לגליזציה. היו רגעים בשיחה שהשמרנות שלו הפציעה כיאה לפטריוט ישראלי בעשור השישי לחייו, והיו רגעים שהתשובות שלו היו נראות לי יותר ליברליות מהחוגים שאני מסתובב בהם. חשבתי לעצמי שכנראה טעיתי, וזה לא קורה הרבה, אבא שלי לא ימני. אבל הוא גם לא שמאלני. אל תגידו לי שהוא מרכז, המושג מרכז זה מושג שאינו מחזיק מים. אני רואה את המושג הנלוז הזה כ-"אין לי דעה מוצקה בעניין, לא התעניינתי עד הסוף ,אבל בואו נראה מה הרוב חושבים ונלך על פי זה". בחיי, אני מעדיף לשבת על קפה עם אדם שחושב שונה ב- 180 מעלות אבל לא מדבר דברים בעלמא, הוא יודע על מה הוא מדבר. אני באמת חושב שלדעת מה השונה חושב זה אינטרס קודם כל שלי, שיח מעמיק וענייני הוא אבן הפינה לחברה ביקורתית השואפת לעשות את המקום ליותר טוב, ולהפוך את המקום לטוב זה אינטרס אישי של כל אחד מאיתנו.
תשאלו "אם לא מרכז, אך אפשר להגדיר את זה?" אז זהו, שאי אפשר. הגדרות של שנות השישים לא רלוונטיות להיום. הגבולות היטשטשו, נושאים מסוימים עברו מהעולם ואילו אחרים פסעו על סף הדלת של הדיון הציבורי. הגדרה של שמאל רדיקלי מול ימין קיצוני היא הגדרה מוטעית בחברה הישראלית של 2016. אני, זה שמנסה כל החיים להימנע מלהיכנס לתבניות, חטאתי כאשר ניסיתי להכניס את הזקן שלי, ואת עצמי בדיעבד, לתבנית של שמאל וימין. בואו נשאיר את ההגדרות לטוקבקים ותגובות חסרות התוכן אך המלאות שנאה שמלוות את הפיד של כולנו- כי אין מה לעשות בכל חברה יש שוליים אינפנטילי, משמאל וימין, אופס…שוב פעם נפלתי בזה, קשה לשנות הרגלים, כנראה שאני חלק מהם, בינתיים.
תשאלו, אז מה הם כל אלו שאורבים לחיילי צה"ל עם מצלמות בניסיון לעורר פרובוקציה אם לא שמאלנים רדיקליים? או, מה אם אלה המתעקשים לגור בגבעות נידחות בלב אוכ' שאינה יהודית ולהתגרות בתושבים הפלסטינאים יום יום, אם לא ימין קיצוני. חברים, אלו לא ימין ולא שמאל, אלו אנשי קיצון. אנשים שמאמינים בצדקת הדרך שלהם בצורה עיוורת וכל מי שאינו חושב כמוהם דינו בבית הסוהר במקרה הטוב או מוות במקרה הרע. אלו אנשים שצריך להוקיע מהחברה, אין להם כל תועלת לטוב הכללי שלנו. אלו אנשים אשר מדרדרים את המערכת הפוליטית והחברתית שלנו לתהומות של אופל וחורבן, ואין לנו כל אינטרס שהם יהיו חלק מאיתנו. לצערי, חלקם מייצגי ציבור, אבל כמה מכם באמת יודע מה הדעות שלהם מאל"ף ועד ת"ו? אומרים לי אנשים, שהדברים שפוליטיקאים משמיעים זה לא באמת מה שהם חושבים, אלא מה שרוצים לשמוע אותם בשביל לגרוף קולות. אתם באמת רוצים שאלו האנשים שייצגו אתכם, אופורטוניסטים בשקל? או שאתם אומרים לעצמכם את זה על מנת לישון בשקט אחרי ששילשתם פתק בקלפי של מפלגה שלא מכירה במקום בו אתם גרים או של מפלגה שבתוך הרשימה שלה יש פורעי חוק מורשעים?
אולי הזקן שלי צדק, צריך רציונאל, אבל מהו אותו מושג ארור? אנו חיים במציאות שההגדרות נטשו והשאירו אותנו להתמודד ולהילחם לבדנו על הערכים שלנו, אל מול כל אלו שמנסים לנכס לעצמם השקפת עולם אחת נכונה שעל פיה צריך לנהוג. הגדרות אלו כבר אינן שייכות לשמאל או לימין כמו בעבר, הן כבר לא מתוחמות בהפרדה של שחור או לבן. הערכים שלנו הם אלו שמוליכים אותנו והם אלו שיקבעו איזו חברה נהיה. אין אני צריך להסכים עם הזקן שלי על הכל, קודם כל כי זה יעשה את ארוחות שישי מאוד משעממות מעתה, אך גם כי כי כל אחד מאיתנו צריך להיות נאמן למה שהוא חושב. חשיבה כזו צריכה להיות מלווה בבחינה עמוקה של סוגיות, הבנת מקורו של כל צד בוויכוח ועמדה ביקורתית כלפי עצמנו, בכל דבר וזה רציונאל אצלי. כנראה שרציונאליות היא מושג פחות נזיל ממה שאני הציניקן חשבתי בתחילת השיחה עם הזקן שלי, רציונאליות משתנה ומתעקלת בפני כל השקפת עולם, אך מושתתת על ערכים משותפים שכל אחד מפרש בדרכו, ועם זה אני יכול לחיות, וכך כולנו.
