לפני חודש וחצי נפגש דודי פטימר עם גבי שושן, לרגל יציאת אלבומו החדש. עכשיו מסתבר, כי למעשה, זה היה הראיון האחרון של שושן שבשעות הצהרים נקבע מותו. אז אמר שושן כי:"הנוסטלגיה היא עוד מקור פרנסה בכדי לקיים את ההווה, שהוא להמשיך לעשות מוסיקה מקורית, להתחדש ולהישאר בתודעה בהישרדות יומיומית."
את היכרותי האישית הראשונה עם גבי שושן אני חב לנפלאות הפייסבוק: כבחור צעיר שגדל על ברכי הנוסטלגיה ושירי שנות ה-60 וה-70, שושן נחשב למודל חיקוי עבורי: סמל לימים בהם הפופ והרוק היו מתוקים, תוססים ושלטו במצעדי הפזמונים.
זכורני כי יום אחד, העזתי לפנות אליו בפייסבוק ולספר לו על הערצתי הרבה כלפיו, והוא, נחמד כתמיד, הודה לי באצילות נפש ובאדיבות ושאל: "אתה כותב שירים, נכון ילד?", כשסיפרתי לו שאני "חוטא" בכך, אך לא התנסיתי בכתיבה לזמרים לפי לחן, אלא כתבתי בעיקר מה שמוחי ולבי הכתיבו.
שושן ביקשני לשלוח לו טקסטים באימייל, בקשה שאני זוכר (עודה חקוקה במוחי), הסבה לי אושר עילאי כחלום מתגשם, שגבי שושן ה"גדול" ביקש ממני לשלוח לו שירים. לאחר דין ודברים, הגיע מצב שגבי שלח לי לחן ( של רוני זיטון) לשיר לועזי מקורי שהוא רוצה להקליט בעברית והטיל עליי ועל עוד כותבים את מלאכת הכתיבה באומרו בהוגנות ש"השיר שהכי מתאים לי, ייבחר". המזל כנראה שפר עליי בכותבי את מילות השיר ושושן חזר אליי כעבור יום ואמר שהוא נכנס לאולפן לעבוד על סקיצה. אני מודה שהייתי על סף עילפון באותו רגע: אני, דודי הקטן שכותב שירים כתחביב, זוכה לכתוב שיר לגבי שושן?! חשבתי שאני חולם, עד כי נתברר כי חלומות אכן יכולים להתגשם. השיר נקרא "מלאך" והוא נשלח אף לתחרות הקדם אירוויזיון לפני כשנתיים. מאז, הקשר בין שושן לביני הדוק, בין אם שיחות לעיתים קרובות ובין אם שיחות לעיתים רחוקות – נרקמה אהבה הדדית. יש לציין כי על אף שגבי הקליט שירי, מעולם לא נפגשנו אישית ( "נפלאות" הפייסבוק) , משהו שקצת חסר לי.
לפני כחודש ראיינתי את גבי ב-103FM בפינתי המוסיקלית בתכניתו של גבי גזית, שם הייתה לי הזכות להפתיעו בהקלטה נדירה שלא זכר שהקליט, ובדיוק חודש לאחר מכן, הוצע לי לראיינו לרגל צאת אלבומו החדש – "מקום לשינוי" העתיד לצאת בקרוב.
מיד כשהוצע לי הדבר, גרסתי חד משמעית בפני המציע כי התנאי הוא שאפגוש את גבי אישית ( הגיע הזמן, אחרי שנים רבות של היכרות וירטואלית) וכך הגעתי למשרד "גלאי" תקשורת ברמת גן ופתאום הגיע גבי. על אף שזו פעם ראשונה בה נפגשנו, הדבר היה טבעי כאילו אנו מכירים שנים, ללא התרגשות יתרה וללא מבוכה רגעית.
גבי נראה מצוין לגילו: הוא צבע את שיערות השיבה בשחור, הסתפר והשיל ממשקלו קילוגרמים רבים – נראה במיטבו.
בטרם הפגישה, הצטיידתי עם תקליטיו של שושן משנות ה-70 ( ימי השיער הארוך שלו) בכדי להחתימו על אחד מהם כ"ילד מתלהב" ממושא הערצתו.
הראיון החל ולבשתי ארשת פנים של מראיין רציני ומתקיל, ולא כחבר שכתב לגבי שיר, וגבי, חייכן חסר תקנה ריכך את רצינותי במעט.
כאחד המלווה את הרוק הישראלי מתחילתו בשנות ה-60 ולאחר מכן קריירת סולו מצליחה בשנות ה-70 שהניבה להיטי ענק, מה הדבר העיקר ( מנקודת מבטך) שהשתנה ברוק הישראלי מאז ביחס להיום?
"הו, זו חתיכת שאלה, שמע הרוק הישראלי עושה צעדים חזקים ורציניים מאוד היום. הרוק הישראלי פורץ את גבולות המדינה וזו תופעה מדהימה שקורית עכשיו."
בזמנו היה יותר קשה לרוקרים לפרוץ?
"בזמנו, בישראל אפילו לא היה פרגון מהתקשורת והיינו כמעין "אאוטסיידרים", עד שהכירו בתופעה הזו ובמוסיקה הזו כדבר שהולך להיות פה כמה שנים טובות, אז התייחסו לזה מעט בזלזול".
אתה למעשה התחלת לשיר באנגלית קודם.
"נכון, כי חשבתי בזמנו שאין עתיד למוסיקה הזאת בארץ, אז חיפשתי דרכים לפרוץ לחו"ל. בתקופה הזו נסענו כל הזמן לחו"ל וביקשנו מאנשים שיקשרו אותנו לאנשים מתאימים וכו', אבל הפריצה שלי הייתה למעשה בעברית עם "בראשית" שהפך להיט ענק ואחריו באו "16 מלאו לנער" ומאוחר יותר "להשתטות לפעמים". באותה תקופה היה 100 אחוז רייטינג וכש"בראשית" הושמע ברדיו, זה הפך את המדינה ולמעשה היה להיט הפריצה שלי. "
את מי הערצת בצעירותך?
"הייתה לי הערצה מטורפת לרינגו סטאר מהביטלס, הבנאדם הזה הוא היה הדמות שהובילה אותי חזק אל תוך הרוקנרול".
יצא לי לעבוד אתך כפזמונאי, ואני יודע שאתה פדנט בבחירת שירים, מה הפרמטרים לפיהם אתה בוחר שירים?
"זו שאלה מאוד חשובה, כי בעצם בחירת השירים היא זו שקובעת את העניין. קודם כל זה מתחיל בטקסטים, אני קורא את הטקסט וצריך קודם כל להתחבר אליו ואז אני משקיע בבחירת לחן מתאים. אבל, זה לא תמיד כך, למשל ב"בראשית" ו"להשתטות לפעמים", קודם קדם הלחן ואחרי כן באו המילים. אני נותן יותר כובד ראש לטקסטים, כי במיוחד בארץ הנקודה של הטקסטים מאוד רגישה, ולכן הטקסטים מאוד חשובים לי ובדרך כלל, אם הטקסט הוא טוב, אז הלחן מתנגן".
ישנם אמנים מהברנז'ה שלך, כאלה שהיו סטארים גדולים בסבנטיז, מתקשים להתפרנס ורעבים לפת לחם, ואילו אתה, תמיד עסקת אך ורק במוסיקה, איך אתה שורד?
"אני אגיד לך, אין לי טקטיקה מיוחדת. תראה, אני מנסה להתפרנס ממוסיקה ואני רוצה להתפרנס ממוסיקה, זו עבודה בשבילי, זה לא רק בשביל הכיף, זו הישרדות. ככל שגדלנו וחולפות השנים, המוסיקה היא מקור ההכנסה. זה לא סוד שזמר מצליח יכול להיות מולטי מליונר וזמר לא מצליח יכול להיות בקנטים, בקרשים. אני, בקריירה שלי, עברתי בשני הצדדים, ולמעשה המוסיקה זו ההישרדות שלי, זה מה שהציל אותי בשנה האחרונה שהייתה קשה מאוד עבורי. המוזיקה היא גלגל ההצלה שלי."
יש לך הרבה להיטים, האם היה להיט שהוצע לך וסירבת, ואחרי כן השיר הפך ללהיט?
(מהסס) "יש כמה שירים כאלה, אחד מהם הוא "סימנים" של צביקה פיק. אגב, אני עושה לו קול שני בהקלטה המקורית".
https://www.youtube.com/watch?v=84tqizuvHHM
ספר לי קצת על האלבום החדש – "מקום לשינוי"
"אני נמנע מהמילה "אלבום", אלא אני קורא לו "דיסק" חדש כי הוא לא רק אסופת שירים, אלא הוא פרי הקידמה, הוא תוצתאה של עבודה טכנולוגית חדשה שאני אחראי עליה לבד. מי שמכיר אותי יודע שאני לא סובל מחשבים, וגיליתי שזה מה שעיכב אותי בעצם הרבה שנים. במשך שנים רבות הייתי מבקש מאחרים לעזור לי עם המחשב, עד שלפני שנה וחצי החלטתי לקחת את עצמי בידיים והחלטתי להתחבר למדיה. בשבילי לא להתחבר למדיה זה לא להתחבר למוסיקה. למש, רק היום נודע לי איך היוטיוב עובד ואיך זה משפיע על הקריירה של האמן, בארץ ובחו"ל."
עם מי עבדת עליו?
"עם יוסי גיספן, שילה פרבר, יוסי פרץ, עובדיה חממה, אוהב חממה ועוד הרבה כותבים ויוצרים מוכשרים"
נשמע כמו אלבום עם נגיעות ים תיכוניות.
"זה אלבום של מוסיקת עולם. לאחרונה אני שומע המון מוסיקת עולם והאלבום הוא עם נגיעות אתניות"
כמה זמן עבדת עליו?
"שנה וחצי, בדיוק מאז שהתחלתי את התקופה שנולדה בגלל חרדה טכנולוגית מאוד גבוהה, וההתגברות עליה שנקראת עבורי "תור הזהב החדש של גבי שושן" ".
מה מיוחד באלבום?
"מה שמיוחד באלבום זה שכולו תוצאה של כוונה אחת – מקום לשינוי. הדיסק ייזכר בגלל השינוי הגדול שעברתי, לכן קראתי לו כך, בגלל שגם אם חשבתי שזה מה שאני צריך לעשות וככה זה צריך להיות, תמיד אפשר לשנות פאזה, לשפר ולגוון. "
מה קרה לרוקר?
"מה קרה לרוקר? (צוחק) , תשמע, הרוקר נשאר רוקר, אי אפשר לשנות אותו, כמה שאני לא אנסה לברוח אני תמיד אשאר רוקר"
לצורך האלבום, הפעלת "הדסטארט". מה לגבי שושן ול"הדסטארט" ?
"כפי שאמרתי, לפני שנה וחצי שיניתי פאזה והחלטתי להתערות בתחום המדיה, ותוך כדי לימודיי את תורת הפייסבוק, התעמקתי בפלטפורמה הזו שנקראת "הדסטארט". גיליתי שזה לא קל ,אבל הבנתי שזו הדרך שלי להישאר על המפה המוסיקלית"
מה אתה עושה בימים אלה?
"בימים אלה, בגלל ההדסטארט שקיבל חשיפה מאוד גדולה, קיבלתי הצעות להרבה הופעות והחל מנובמבר אני נוסע להופעות מטורפות בכל רחבי הארץ, אין לי רגע דל"
לא נמאס לך כל פעם לשיר אותם להיטי עבר?
"שמע, ברור שנמאס לי לפעמים. ניסיתי פעם לשנות, אך זה לא הצליח לי, הקהל דורש נוסטלגיה. פעם נסעתי לסיבוב הופעות עם דודו דותן ז"ל, ואמרתי שהפעם אני לא אשיר את "16 מלאו לנער". בפעם הראשונה ששרתי שיר אחר, קיבלתי הדרן לשיר את "16 מלאו לנער". חזרתי לבמה ושרתי עוד שיר אחר ( "שיר לאוהבים הצעירים") ואז שוב ההדרן קרא לי שוב, ובסוף שרתי את "16 מלאו לנער" כי לא היה לי נעים. אמרתי לדודו שרק רציתי לנסות, והוא אמר לי "אל תנסה את זה, אל תנסה את זה שוב". שמע, זה עובד: אם אני לא שר להיט מוכר, הקהל קורא לי לשוב לבמה כי הוא דורש את זה"
השלם את המשפט: גבי שושן הוא..
"מפתיע, בלתי צפוי"