ביום ראשון האחרון התקיים המופע השני בסדרת מופעי האמנים הותיקים בתיאטרון "אלהמברה" המיתולוגי (שבשנות ה-60 היה מקום הבידור הלוהט בתל אביב בו הציגו בין השאר מחזמרים כ"איי לייק מייק" ו"קזבלן") בהשתתפותם של גבי ברלין (יו"ר הועדה לאמנים ותיקים ומארגן המופע), אופירה גלוסקא ומשה הלל.

למופע הגעתי לא כמסקר, לשם שינוי, אלא כקהל מן המניין החובב זמר עברי נושן ואיכותי, אולם ההתרגשות שאפפה אותי אחרי המופע לא אפשרה לי לעבור על סדר היום מבלי לכתוב חוות דעתי.


המופע החל עם 50 דקות שלמות של אופירה גלוסקא במלוא הודה ותפארתה: עם יכולות ווקאליות נהדרות ותזמורת נגנים מצוינת (המנהל המוסיקלי והקלידן רפי וולבה, האקורדיוניסט אייל שאקי והמתופף עמוס מרוז) גלוסקא הוכיחה כי השנים רק עשו לה טוב וכי כמעט לא חלפו 50 שנה מאז פיזמה לראשונה את "חורשת האיקליפטוס" בצוות הווי הנח"ל. גלוסקא סיפקה לקהל את המיטב: הלהיטים מימי צוות הווי הנח"ל (כולל "זמר שכזה" ו"מלאך מסולם יעקב"), להיטי להקת הנח"ל בתקופתה יחד עם בעלה וחברה ללהקה המיתולוגית, נחום שגיא ("קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שלווה", "החיים היפים") ושיריה מהפסטיבלים השונים ("כי מציון תצא תורה", "הבלדה על אסתריקה ודון יצחק אברבנאל") וכן את ביצועה הבלתי נשכח ל"שיר בארבעה בתים" (שהקליטה לתקליט פסטיבל הזמר בסוף שנות ה-60 ובוצע במקור על ידי אילנית) ולפיאנלה "הרביצה" מחרוזת שירי רועים נהדרת ( "רועה ורועה", "רומיה ויואל", "שיר הנוקדים") שהלהיטה את הקהל הותיק שהגיעה ושחזר את חסד נעוריו.

לאחר הופעתה של גלוסקא עלה לבמה "הצנחן המזמר", הלא הוא משה הלל שביצע בזה אחר זה את להיטיו הגדולים: "יעקב התמים" (אל תירא ישראל), "חיים גנובים", "לא הבל היופי, לא שקר החן", "חג לי", "אהבה בעשן", "הנער עם הבנג'ו", "שיר שבת" (לכו נרננה), "המטאדור" ושיר קאנטרי מקורי שלו שלא זכה להכרה ראויה בשם "לעולם באהבה".

עם רדתו של הלל מהבמה, עלה מארגן הערב, גבי ברלין, כהן השירה בציבור לו שמורות זכויות רבות בהפצת ושימור הזמר העברי, ושר בקולו החם והעמוק את "חברים" (במקור של שייקה לוי) ו"לחיי העם הזה" שבוצע לראשונה בשנות ה-60 בתיאטרון אלהמברה על ידי צוות המחזמר "איי לייק מייק".

לקינוח, עלו משה הלל ואופירה גלוסקא בצוותא וביצעו מחרוזת שירים תימניים: "אם ננעלו", "אשאל אלוהיי", "דרור יקרא" ו"לנר ולבשמים" כשהקהל קם מכסאותיו והחל מחולל במעגלי צעד תימני ומוסיף שלהבת להילולה.

המופע היה מיוחד ולו בשל האותנטיות שבו, הכשרון והנשמה הרבים בהם משה הלל, אופירה גלוסקא וגבי ברלין הרעיפו על הקהל שנזכר לרגע בשנותיו היפות ביותר ובשירים שליוו את פסקול חייו ובעיקר המחיש את העובדה שלאמנים ותיקים יש הרבה מה לתת והם ראויים למלוא הכבוד והערכה. בסיום הערב, ברלין גילה כי ב-11 יוני יתקיים המופע השלישי בסדרה אך טרם גילה שמות המשתתפים.

תגובות

להשאיר תגובה