האמנית אריאלה ורטהיימר מביאה בתערוכת יחיד ראשונה שלה את סיפורם של האנשים הפשוטים וקשיי היום שהיא פוגשת בשיטוטיה ביפו. ורטהיימר:”הסודות שאנו משתחררים מהם הופכים למסד חזק באישיות שלנו”

יש כאלו שבאים ליפו להינות מהשקיעה האוכל והאתרים ההיסטוריים, יש כאלו שגרים בה ויש גם מי ששואב ממנה השראה “לפני כשלוש שנים כשהגעתי לגור בתל אביב” כותבת אריאלה ורטהיימר האמנית ומי שנשואה לאחד מעשירי הארץ “היכתה בי העיר ביצירתיות, בקצב ובפלורליזם שבה, הנושקים להיסטוריה ובה בעת להווה בועט ומעודכן. בין שלווה לסערה, בין רחובות סואנים לסמטאות שקטות וחבויות גיליתי עולם חדש”. ורטהיימר פתחה לראשונה תערוכת יחיד בגלריית פרקש ביפו בה היא מציגה את הציורים שלה שמשלבים בדיוק כפי שהיא תוספת את העיר מדיה ישנה כמו ציור שמונח בתוך קופסת אור כלומר מסגרת חלולה מוארת עליה היא מבצעת רישומים כך שעבודות האמנות שלה מקבלות עומק ונוצר הרושם כאילו בהשפעת התאורה הן בוקעות מן הקיר “התערוכה” מספרת ורטהיימר על תהליך היצירה “נולדה מתוך השוטטויות שהיו לי ביפו. הסתובבתי וצילמתי וראיתי כיצד המוטיב של הברזל חוזר כל הזמן וזה מאוד תפס אותי. מתוך אותו ברזל צמחו ועלו דמויות אותם הדפסתי על הפרספקט כשמאחור ציירתי את הדמויות שכל אחת מהם מגיעה עם סיפור משל עצמה וכשיש לך את החופש להשתחרר זה הופך למסד חזק באישיות שלנו”.

אולי תנסי להבהיר למה את מתכוונת כשאת אומרת החופש להשתחרר ?

“הרעיון הוא שהברזלים הם חלק מיסודות של בניין וכל הטלאים והדברים שמרגישים לנו לחוצים בין אם אלו הן סודות או דברים שאנו לא מסתדרים איתם בחיינו ברגע שאנו משתחררים מהן הם הופכים לחלק מיסוד מאוד חזק והם מחזקים אותנו כאנשים וזה מלווה אותנו אחר כך כל החיים. למשל ילד שמשחר ילדותו ספג עלבונות מהילדים על כך שהוא שמן. הדבר הזה מלווה אותו אחר כך כל החיים והוא מהמקום הזה של החוויה שהייתה לו בגיל חמש יבין שעליו לשמור על המשקל או שהוא יהפוך לקומיקאי אדיר כי הם בדרך כלל אנשים מצחיקים”.

ראיתי שאחד מהציורים מתאר משפחה חרדית שמתקשה בקיום היום יומי.אז אשאל אותך איך היה לך המפגש הזה עם משפחה כזאת שנאמר להבדיל ממך מגיעה ממקום הרבה פחות בטוח ?

“האנשים שמתוארים פה הם אנשים שנמצאים בכל מקום בארץ הזאת. הבחור הזה שעליו אני מספרת הופיע בתוכנית דוקומנטרית בטלויזיה זהו בחור שחוזר בשאלה. הוא מגיע ממשפחה מרובת ילדים והוא עושה תהליך של חזרה בשאלה כך גם בציור נראה שהפיאות שלו מתחילות להיטשטש והוא לובש טי שירט. כשהוא מגיע לבית הלל מבקשים ממנו להוריד אותם כאקט סימבולי שמבטא את המעבר שהוא עושה. אני עצמי גדלתי בשכונה בנהריה ואני מכירה את האנשים . אני גם עבדתי 14 שנים בהתנדבות בבית החולים רמב”ם ואני חיה אוהבת, נהנית ושותפה לכל מה שקורה כאן לכל אחד מאתנו”.

אריאלה ורטהיימר מצלמת, מציירת ויוצרת במשך יותר מעשרים שנים. לפני שנה פתחה את הסטודיו שלה בקיבוץ גלויות 45 . היא אשתו של איתן ורטהיימר, הבן של סטף ורטהיימר התעשיין המפורסם מהגליל שתרם רבות לפיתוח הצפון ומכר בעסקת ענק את מפעל הדגל שלו ‘ישקר’ לוורן באפט.  אלו הם נישואים שניים של ורטהיימר שיש לה חמישה ילדים שניים מהנישואים הראשונים ועוד שלושה מבעלה הנוכחי. לתל אביב עברה מקיסריה יחד עם ילדיה בניהם הזמרת סיון טלמור והשחקנית מאיה ורטהיימר שעומדת להינשא לאסף זמיר סגן ראש העיר “זוהי פעם ראשונה שאימא מציגה ככה את האומנות שלה וזה בבחינת להציג ממש את ליבה” אומרת בחיוך בתה אריאלה שמספרת על ההכנות לחתונה המדוברת בעיר “כרגע אנו עוד בשלב שאנו חושבים איך לעשות זאת ובאיזו קונסטלציה”. בין האורחים שהגיעו לתערוכה לצד עפרה שטראוס, ליאת עופר וטלי ריקליס הגיעה גם השחקנית אניה בוקשטיין “הגעתי לראות את היצירות של אריאלה ואני מאוד אוהבת אותה גם את הבנות שלה. באתי לפרגן”.

תאריך נעילה: 14 לנובמבר 2016

הגלריה פתוחה לקהל הרחב בימים ראשון עד חמישי  מ 10:00 עד 18:00,יום שישי מ 10:00 עד 14:00

גלרית פרקש, רחוב מזל דגים 5, יפו העתיקה

11 הערות

להשאיר תגובה