אם אתם חובבים מוסיקה יוונית (ואם אתם ישראלים, סביר להניח שיש לכם זיקה לזמר הזה), בוודאי נתקלתם לא פעם בשם דיוניסיס תיאודורו (40), המוסיקאי, זמר ואשף הבוזוקי שדוגל במיזוג גרוב אירופאי אמריקאי עם מוסיקה יוונית אותנטית ומפולפלת.
דיוניסיס, קפריסאי שהיגר עם הוריו לאנגליה, עבר בשנות ה-20 לחייו להתגורר בניו יורק, שם למד, לימד והופיע. בניו יורק הכיר את אשתו הישראלית דנה, ויחד איתה עלה לארץ בשנת 2002, ומצא את ייעודו כמוזיקאי יוצר.לאורך שנות הקריירה הענפה שלו, הופיע דיוניסיס על הבמות הגדולות בארץ ובעולם ובישראל מוכר בעיקר בשל הופעותיו עם שלומי סרנגה, שמעון פרנס וירון אנוש, זאת לצד קריירת הסולו המיוחדת והמקורית שלו.
בימים אלה הוציא דיוניסיס לרדיו את "פוס פוס", סינגל ראשון מתוך מיני-אלבום עליו שוקד יחד עם המפיק המוסיקלי בנצי גפני.את השיר כתב דיוניסיס והלחין הפסנתרן איציק צארום, חברו להרכב המוזיקלי "בוזוקי גרוב", הרכב מוזיקת עולם המבוסס על בוזוקי ומשלב מוזיקה ומקצבים ביוונית עם מוטיבים של ג'אז ורוק בעיבודים חדשניים.
דיוניסיס, איך אתה מסביר את הפופולאריות של המוזיקה היוונית בישראל כבר יותר מיובל?
"אין תקדים לתופעת אהבת המוזיקה היוונית בישראל. זה לא שהקהל רק מכיר את המלודיה ומזמזם את השיר: הקהל יודע לשיר את השירים ביוונית: בלי לדעת מה משמעות השיר, הקהל שר את המילים ביוונית. אני תמיד נפעם מכמות השירים שהקהל מכיר, אפילו שירים שאין להם גרסה בעברית: הקהל שר ורוקד ומרגיש לגמרי בבית עם השירים עם האווירה ועם הריקודים. הם לא צופים מהצד. זה מוכר, זה אהוב: יוון היא כאן.השיר הראשון שתורגם מיוונית לעברית היה השיר איריסים שתורגם על ידי חיים חפר ב1947 כשהוא היה בדרך לבקר פליטים יהודיים במחנות הבריטיים בקפריסין. מאז אומרים שתורגמו או קיבלו נוסח עברי מעל 600 שירים יווניים ששרו אותם אומנים ישראלים מכל הסגנונות: אריק אינשטיין, יהורם גאון, חיים משה, זוהר ארגוב, שרית חדד, אייל גולן, יהודה פוליקר ועוד הרבה. כל יום אני מגלה עוד שיר יוונית שהפך חלק מהתרבות המוזיקלית הישראלית.
אריס סאן היה הזמר היווני הראשון שהתפרסם בישראל באמצע שנות ה50. הוא שר ביוונית וניגן תפקידים של בוזוקי על גיטרה חשמלית. בהמשך הוא שר גם בעברית וספרדית. אחריו בא טריפונס בשנות ה70 ששר וניגן על בוזוקי. בשנות ה-80 יהודה פוליקר הוציא את הדיסק היווני הראשון שלו בשם עייניים של, שיר של דלארס משנות ה-70 שתירגם לעברית יעקב גלעד".
כמה זמן רץ המופע שלך? מה הייחודיות בו?
"הפסנתרן איציק צארום ואני התחלנו להופיע יחד בקיץ 2011. באותן שנים הופעתי גם במופעים של שמעון פרנס ושל ירון אנוש. בסוף 2014 אחרי סבב הופעות עם שלומי סרנגה החלטתי שהגיע הזמן להתמקד במופע שלנו והפסקתי להופיע עם עוד אומנים. הצטרפו אלינו כפיר לדרמן על התופים וכלי הקשה, עומר גבאי על החצוצרה וניר סרוסי על הכינור.למה אתם מצפים כשאתם באים למופע יווני? שיזרקו צלחות באוויר? שמקסימום לא תשתעממו? או שתתקלו במקום אפל אפוף עשן שבו מנגנים מוסיקה כבדה עם קונוטציות לכאן או לשם שנקרא טברנה?במקרה של בוזוקי גרוב-הפרויקט המוזיקלי של הזמר ואמן הבוזוקי דיוניסיס תאודורו והפסנתרן איציק צארום, היכונו להיות מופתעים.
ההופעה מתחילה במקצבים יווניים מסורתיים שמכניסים את הצופה לאווירה היוונית האותנטית. אך חיש מהר, אנחנו נחשפים ליכולות של דיוניסיס על הבוזוקי במפגן מרשים של ״ ספיד ״ צלילים כשהמקצב הופך להיות מהיר.
ההופעה ממשיכה לכיוון מסיבתי אך עם זאת אינטימי כשדיוניסיס מתבל את האווירה מדי פעם בדיבור שמספר על עצמו ( יווני קפריסאי אמתי ) ועל המוסיקה ומקורותיה.בשלב זה של ההופעה בדרך כלל האדישות שאולי הייתה, מתחלפת בצורך לזוז ולהיות חלק מהמופע. ההופעה המדוברת היא של ״ טריו ״ הכולל את דיוניסיס על השירה ובוזוקי, איציק צארום על פסנתר חשמלי ובאס קלידים, וכפיר לדרמן שילוב של תופים וכלי הקשה.
ביחד יוצרים צליל מקורי ומיוחד שנובע ממקורותיהם המוסיקליים של כל אחד ואחד.נוצר מן ערבוב של סגנונות שונים יווני רוק פיוז׳ן וגרוב מגניב וסוחף.ישנם הרבה אלתורים ויצירת מוסיקה במקום מתוך השירים, מה שיוצר כיוון חדש ומרענן ללהיטים מוכרים מהז׳אנר.
חשוב לציין שהקהל המדובר מורכב לא רק מחובבי מוסיקה יוונית אלא מערבוב של צעירים ומבוגרים, קיבוצניקים, ״יווניסטים״ וסתם חובבי מוסיקה לא מוגדרים שמתאחדים במפגן מרשים של אחדות מוסיקלית לצלילי הבוזוקי גרוב".
מתי גילית את הבוזוקי לראשונה?
"כשהייתי בן שנה וחצי הייתה מלחמה בקפריסין ועברתי עם ההורים שלי לעיירה קטנה באנגליה שם הייתה קהילה קפריסאית שמיד קלטה אותנו. אחד החברים הטובים של המשפחה היה זמר ונגן בוזוקי. היינו מבלים הרבה במסעדות יווניות ובערבים יווניים ומצלילי הבוזוקי. ההורים שלי והחבר שלנו הזמר אומרים לי שמאז הייתי מתעניין בבוזוקי ובנגינה. כשהייתי בן 11 אבא שלי קנה לי בוזוקי. לא ממש רציתי ללמוד. מספיק היו לי הלימודים של בית הספר. לא רציתי עוד מורה. התחלתי ללמוד מוזיקה ונגינה. אבא שלי לחץ עלי קצת שאני אתאמן. מהר מאוד הבנתי שהולך לי בקלות והתחברתי לבוזוקי. התחלתי להופיע קצת לפני יום הולדת 12."
מה גרם לך להתאהב בישראל?
"גדלתי באנגליה. יום אחד, כשהייתי בן 6 היה יריד בבית הספר היסודי שלי. קניתי תנ״ך והתחלתי לקרוא. נמשכתי לסיפורים על גיבורים, כוחות על טבעיים ועל קשר אינטימי בין השמים והארץ. בגיל יותר מאוחר הבנתי שבמרכז כל הסיפורים היה עם ישראל. אהבת ישראל ליוותה אותי כל החיים. בניו יורק התקופה הכי מעניינת ומרגשת בחיים שלי היא הייתה שלמדתי יהדות, תנ״ך ועברית לתואר ראשון. קיבלתי מלגה ממגמת העברית באוניברסיטה שלי לקורס ללשון העברית אינטנסיבי בן 25 שעות בשבוע בסמינר לרבנים שמרניים. היה ממש כמו חלום מתגשם. בתחילת הקורס התאהבתי באשתי דנה, ישראלית מרחובות שבאה לבקר לשנה בניו יורק. באוקטובר 2002 חזרתי איתה לישראל. ביוני 2003 התחתנו. ישראל מקום מדהים ואני מרגיש זכות גדול להיות כאן ולעסוק במקצוע שלי".
על איזו מוסיקה גדלת?
"הייתי שומע הרבה מוזיקה יוונית בגלל ההופעות. במגביל מאוד אהבתי לשמוע פינק פלויד, איגלז, קוין, ודייר סטרייטס. מאוד אהבתי שירים והופעות של אלביס. במוזיקה קלסית אהבתי בטהובן, מוצרט ושופן".
ספר על השיר החדש "פוס פוס“
"'פוס פוס' הוא שיר אהבה מלא בתקווה שמדבר על קרבה ועל המאבק לשמירת הזוגיות למרות הקשיים".
מי קהל היעד המגיע להופעות?
"הקהל שמגיע להופעות שלנו הוא מאוד מגוון. המופע הוא מבוסס על שירים יווניים מוכרים, לרובם יש גרסה בעברית. ככה שהקהל יכול בקלות להתחבר לשירים בשירה בעברית ואפילו ביוונית. ההופעה תמיד הופך למסיבת ריקודים, גם שהקהל בישיבה סביב שולחנות וגם בהיכל תרבות. אנחנו מאוד מעודדים הרקדה ואנחנו שמחים שאנשים מרגישים חופשי ושדיסקים, שרים ונהנים".
מה החלום הגדול?
"שנמשיך להצליח לשמח את הקהל. שנמשיך להלחין, לכתוב, להפיק ולהפיץ מוזיקה מקורית. שנמשיך ללמוד ולהתרחב. שנמשיך ליהנות מהמקצוע ומתרבות טובה בישראל ובעולם".
