בדצמבר 2023 שון עמר כבר היה אחרי חודשיים של מילואים שכללו לחימה בכפר עזה, לשם הוקפץ כבר בשביעי באוקטובר, ולאחר מכן בלחימה קשה בעיר חאן יונס יחד עם הצוות שלו השייך לגדוד 71 של חטיבה 55 (חטיבת הצנחנים במיל׳). כאשר בשירות הסדיר שלו, שירת שון כמפקד צוות בגדוד 101 של צנחנים. "במהלך פעילות בחאן יונס, היינו אמורים להיכנס למבנה שהיה חשוד בפעילות של מחבלים, עוד לפני שהספקתי להיכנס למבנה, נפגעתי מקליע שחדר לראש ויצא מאזור האוזן. עברתי החייאה מהירה בשטח והוטסתי לסורוקה, הגעתי לשם ללא הכרה, במצב אנוש. אחרי 15 שעות בחדר הניתוח, המצב שלי התייצב והייתי מורדם ומונשם למשך שבוע. לא האמינו שאצליח לצאת מזה".
עוד הוא מספר ": אחרי שבוע התעוררתי והתחיל מסע ארוך ומפרך, מסע השיקום שהצריך ממני לעמוד באתגרים פיזיים ונפשיים. התקשיתי לדבר, לחייך ולא יכולתי לאכול או לשתות במשך 7 חודשים. הפציעה הייתה כל כך קשה, כשכל פעולה פשוטה של הגוף נראתה פתאום בלתי אפשרית".
שון עבר חצי שנה במחלקת השיקום, סדר היום שלו היה בנוי מפיזיותרפיה, אין ספור בדיקות מעקב ועבודה צמודה עם קלינאית תקשורת. "למדתי לדבר מחדש". ביוני האחרון עבר ניתוח נוסף, שגרם לו להתנייד בכיסא גלגלים. "החלטתי שאני חוזר לפעילות גופנית כמה שיותר מהר".
מאז הוא עסוק בעיקר בשגרת אימונים וממשיך בשיקום, מעביר הרצאות בארץ ובחו"ל על הסיפור האישי שלו ומחזיר את העסק שהיה ברשותו לעיצוב ובניית אתרים לפעילות.
שון התאמן במרץ, נלחם בעצמו ובכאבים שעדיין מורגשים מאוד בעקבות רסיס שחדר לרגלו. בחודשים האחרונים הוא כבר עשה את הבלתי יאומן ורץ 12 ק"מ כשהוא משאיר את כולם פעורי פה מקצב ההחלמה המהיר שלו.
בשישי האחרון, עמד בין רבים על קו הזינוק של מרתון תל אביב כשהוא רץ יחד עם כל הפלוגה לזכר שני חברים שנפלו : ניצן שסלר ז"ל וידידיה בלוך ז"ל. כולם רצו את המרתון עם חולצות ודגלים עם תמונותיהם של ניצן וידידיה ז"ל כדי להנציח אותם גם ברגע הזה החשוב והלא מובן מאליו.
"אני רוצה להודות לעמותת "אחים לחיים" ולמותג Garmin, לפני פחות משנה קיבלתי מהעמותה את שעון Forerunner® 965 שעזר לי לעקוב אחר קצב הריצה שלי, מדדי בריאות ועוד. הבנתי בעזרתו מתי אני דוחק בעצמי וצריך לעצור ולנוח. היום אני משתמש בו גם לאימוני כוח שגרתיים".
