בחב״ד הרצליה לא נחים לרגע, הם עושים רבות, בכל עת וללא תנאי למען תושבי עירם: בן משפחה שלכם נלחם בעזה, יש מי שידאג לכם לארוחת שבת מושקעת ועשירה במיוחד שיכינו בחב״ עם מיטב השפים בישראל, נולד לכם ילד? באמצעות ״תקווה ופועה״ יש מי שילווה את היולדת וידאג לכל צרכיה, הנצחת הנרצחים שהתגוררו בהרצליה, וארוחה חמה לכ-400 אנשים מדי יום ב״בית התבשיל״. ישבנו לריאיון עם הרב תמיר קסטיאל שכל מה שהוא עושה ושואף לו זה לאחד, לחבק ולחזק את כלל תושבי העיר.
שלום לרב תמיר קסטיאל, מנהל בית חב"ד הרצליה, ספר לנו קצת עליך
שלום וברכה, אני מנהל בית חב"ד בשכונת קטמון בירושלים למעלה מ-27 שנים, ובשנה וחצי האחרונות גם את בית חב"ד בהרצליה.
מעניין, אתה מנהל 2 בתי חב"ד בו זמנית? איך אתה מתחלק לשני מקומות?
לפני שנה וחצי נפטר לצערי מורי ורבי הרב ישראל ע"ה הלפרין, שקירב אותי לשמירת תורה ומצוות בכלל ולחב"ד בפרט. הרב הלפרין היה איש אשכולות במלוא מובן המילה, רב גאון בתורה וגם לוחם עטור ניסיון. את השירות הצבאי שלו הוא עשה בסיירת מטכ"ל, אחרי שהודח מקורס טיס כי לא הסכים לגלח את הזקן.
וואו. זה ממש מעניין, בפרט בימינו אלה שנושא הגיוס ממש הנושא החם בכותרות.
אכן. ראשית כל, הרבה חסידי חב"ד משרתים בצבא, בין בסדיר ובין במילואים, בתפקידים שונים החל מלחימה וכלה בתפקידים חשובים לא פחות כמו זיהוי חללים, רבנים צבאיים ועוד. גם אצלנו בבית חב"ד הרצליה גויס אחד משלוחי הרבי, הרב יוסף יצחק אמיתי, ב-8/10, יום אחרי האסון הנורא ושוחרר בעצם רק לפני מספר ימים ממילואים. הוא שירת במחנה שורה ועשה עבודת קודש בזיהוי וטיפול בחללים עד להבאתם לקבורה בטהרה. ובכללות, צריך לדעת שהגישה של חב"ד לנושא הגיוס היא אחרת לגמרי מכללות המגזר החרדי, אבל זה מצריך אולי כתבה בפני עצמה.
לשאלתך, הרב הלפרין ז"ל, שהיה אדם מאד אחראי, ראה לנכון לדאוג שמפעל השליחות האדיר שהקים בעיר הרצליה במשך 38 שנים ימשיך להתנהל באחריות ובהצלחה, וחיפש מי יוכל למלא את מקומו אחרי פטירתו. הוא היה חולה מאד ופנה אלי בבקשה זו. כמובן שלא יכולתי לסרב לו. אמנם לא חסר לי מה לעשות בשליחות בשכונת קטמון, אבל הבנתי את גודל השעה, את המצוקה שבה הרב היה. הרגשתי שאני חייב לו הכרת הטוב על כל מה שעשה למעני ונעניתי לו בחיוב. ומאז הכל היסטוריה.
מיוחד מאד. אולי באמת תתאר לנו מה זה באמת בית חב"ד? כולנו מכירים את בתי חב"ד בחו"ל, אבל למה צריכים בתי חב"ד בארץ? אף אחד כאן לא הולך לאיבוד בהימאליה, ולכל אחד יש איפה לחגוג את חג הפסח.
אז ראשית כל צריך לדעת שהרבי מליובאוויטש יזם, הקים ושלח שלוחים לכל רחבי העולם. לכל מקום שבו יש יהודים, ולעיתים אפילו יהודי אחד בלבד. המטרה של בתי חב"ד היא אחת – להפיץ את פנימיות התורה, תורת החסידות, בדרך של אהבת ישראל ואחדות. להיות בית לכל אחד ואחת, ולאפשר לכל איש ואשה להעמיק את הקשר שלהם לבורא, במקום בו הם נמצאים.
אז אתם מה שנקרא מחזירים בתשובה?
לא. ממש לא הגדרה נכונה. אנחנו לא מנסים לשנות אף אחד. אנחנו מנסים לפתוח בפני כל אחד ואחת את העולם של תורת החסידות, את היופי של היהדות שכבר יש לו, לתת לכל אחד את האפשרות לגלות את העומק הפנימי שלו בהווה וביכולת של הנשמה שלו. ספר התניא, עליו מושתת תורת החסידות מגלה את כוחות הנפש שיש לכל אחד, את הדרך לממש את הפוטנציאל הרוחני העצמי, ואת ההתמודדות וההסתכלות הנכונה שצריכים לנקוט בכל מצב בחיים.
מה יש לכם בחב"ד הרצליה?
חב"ד הרצליה זה מפעל שליחות ענק. החל מבית תבשיל שמספק כ-400 מנות אוכל חם מדי יום עד הבית לקשישים, ניצולי שואה, גלמודים, יתומים, אלמנות, נשים בסיכון, ולאחרונה גם למפונים מהדרום ומהצפון שנמצאים בהרצליה, לחיילים במוצבים רחוקים ובכלל לכל מי שצריך, חשוב לי לציין כי קבוצות רבות מגיעות להתנדב בבית התבשיל, באריזת מזון, משלוחי מנות, ציוד לחיילים ועוד. אתה רואה כאן את עם ישראל היפה, דתיים וחילוניים כאחד, תיכון הראשונים, חברות הייטק, משפחות דתיות מחו"ל. כולם יחד כתף אל כתף.
ספר על עוד פעילויות
לאחר נפילתו של החייל אורי ג'רבי הי"ד, תושב העיר, ביקרנו את המשפחה היקרה את חגי ונעמי ההורים שלו, והלב פשוט נחמץ. לאחר השבעה נפגשנו שוב ואז עלה הרעיון לסייע למשפחה להנציח את אורי הי"ד. החלטנו להקים פרויקט של חלוקת מזון לזכרו ואנחנו עומדים לרשותם של ההורים בזה במאת האחוזים.
בנוסף בית חב"ד מפעיל פרויקט בשם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות של בני ישראל במצרים. במסגרת הפרויקט מחולקות לכל יולדת בהרצליה ארוחות בוקר מפנקות, וארוחות צהריים וסעודות שבת לשבוע שלם. בשנתיים האחרונות כ- 600 נשים קיבלו עזרה כזו בשווי של כ- 2000 שקלים לאחת.
באמת מעורר התפעלות, אבל מה קורה עם יתר הפעילויות של חב"ד? לא תמיד הכל מתקבל כל כך בקלות בהרצליה.
זה לא סוד שיש קרע חברתי בתקופה האחרונה. רובו מגיע פשוט מחוסר הבנה והיכרות עם הדת. יחד עם זה, כל צד צריך לעשות את המאמץ שלו למצוא את המשותף והמאחד ולא את המפלג והשונה. אני חושב שדווקא חב"ד מהווה גשר בכל מקום בעולם, וגם כאן בהרצליה.
אני רוצה לספר מקרה שקרה ממש לאחרונה. מיד אחרי פרוץ המלחמה תרמנו מספר זוגות תפילין עם סטנד לעמדת תפילין למספר חנויות בהרצליה. מדובר על חנויות שמציבות את הדוכן תפילין בתוך המרחב הפרטי שלהן, ולא במרחב הציבורי. מדובר בעמדה לא מאוישת, שכל מי שמעוניין יכול פשוט להגיע ולהניח בה תפילין. את העמדות והנחות התפילין הקדשנו לזכות החטופים, ובכללם כמובן עומר שם טוב היקר, תושב העיר.
לפני שבועיים בוצע פשע שנאה כנגד אחד מדוכני התפילין הללו. אני לא רוצה לפרט כרגע מה נעשה ומי עשתה את זה, רק אומר שזה יכל היה להפוך למגה ארוע שרק היה מלבה את השנאה. האשה שעשתה זאת היא אשה מאד אינטליגנטית ומלומדת וגם בעלת משרה בכירה. זה יכל להרוס לה את החיים. יחד עם זה אנחנו לא מזלזלים חלילה במה שעשתה, וממתינים להתנצלות שלה. בד בבד פנינו לאישיות מאד בכירה במגזר הציבורי "שיעשה סדר" בעניין ואנו גם ממתינים לו. אני בטוח שאם היה מצב הפוך של פשע שנאה, חלילה, כלפיי מי מארגוני השמאל או הלהט"ב, הם לא היו נוהגים כמונו, והוא בוודאי היה מתערב. ועדיין, אני לא מצטער שכך נהגנו, אך כן מצפה ממנה להתנצלות ומאותו איש ציבור להערכה.
ולסיום, מה יש לך לומר לתושבי העיר?
אני אומר לכל אחד ואחת – לפני שמעבירים ביקורת אחד על השני – בואו נעצור רגע. בואו נחשוב ונכיר אחד את השני. לכל אחד יש הרבה מעלות, כשרונות ומה לתרום לחברה. אם נשלב ידיים ונדע להעריך אחד את השני, נוכל לחיות הרבה יותר טוב.
ובכללות, אנחנו נמצאים בתקופה כאוטית מצד אחד, אבל ברגעים הסטוריים מאידך. זה מה שנקרא חבלי משיח, כמו בחבלי לידה הצירים מאד חזקים, אבל כפי שהורה לנו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, אלו הרגעים האחרונים של הגלות, והגאולה כבר בפתח.
