פעם בשבוע בקצה הרחוק של ספריית בית אריאלה בת"א מתיישבים בכובד ראש: היפסטרים לצד עיתונאים ואנשי היי טק כדי ללמוד תקשיבו טוב : 'גמרא לחילונים'. על המיזם אחראים צעירים שהפכו 'לגיקים של גמרא' כמו בר נתיב, שעד לפני הקורונה עוד הייתה מתעדת בתי קברות יהודים באוקראינה ואז היא הקימה את שטייגען – חילונים לומדים גמרא – שהוא חוג 'פילאטיס למוח' עם צעירים שלא נבהלים מדפים ישנים עם אותיות קטנות ולא מובנות: "אנחנו לומדים גמרא ברבאק ובעיקר איך עובדים המנגנונים המחשבתיים שמעצבים את ההלכה לא בקטע רוחני ולא בקטע של 'חזרה בתשובה".
צילום וכתיבה – איתן אלחדז ברק
בשעת ערב כשהאורות כבר כבים בספריית בית אריאלה בחדר צדדי צעירים מהיי טק לצד עיתונאים וכמה רופאים
רוכנים על ספר עב כרס עם שפה עתיקה שאינה ידועה לרבים. תכירו את חבורת הלומדים 'שטייגן' שמתכנסים
פעם בשבוע ולומדים את פאר היצירה היהודית – הגמרא, אם זה טוב לסינים אז בטח שגם לנו. הדיונים שם
אומנם טרחניים ולמי אכפת מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב ? אבל מתברר שזה יותר עמוק מזה: "הגמרא
זה לא ספר שאפשר לקרוא אותו ולהבין מה ניתן לעשות" אומרת נתיב בר, אחת היוזמות של 'שטייגן' שעוד
כילדה לא הבינה מה זה הספר הגדול שמסתתר בספרייה של סבה. "זהו ספר לימוד. אין שם שורה תחתונה.
הוא עוזר להבין את הלוגיקה המדרשית כמו אין הגענו מ'שמור את יום השבת לקדשו' לאלפי פירושים ומדרשים.
זה מעניין לראות איך אותם חכמים מתמודדים עם אותם בעיות שלא תמיד יש להם תשובות.הם צריכים להסכים
עם התורה מצד אחד ומצד שני לא להסכים עם כל דבר שרשום שם".
