ניצולי פסטיבל הנובה ברעים הגיעו השבוע לערב מרגש יחד עם מפונים מהדרום ואבות לחיילים. אלו לקחו
חלק ממעגל שירה מקודש שנערך 'בשבט' בתל אביב, מקום מפגש מוכר של אנשי 'ניו אייג' ומחפשי שלווה
שהמלחמה הנוכחית לא רק שהוציאה אותם משלוותם אלא אף גרמה לחלקם לשנות הנחות מוצא: "אנחנו כבר
לא מתביישים ברגשות הלאומיים שלנו" מצין מנחה הערב המוזיקאי ירין בן דוד: "לצד המסרים האוניברסליים
של 'שלום ואהבה' יש חיבור טבעי יותר ליהדות והבנה שלעיתים כדי להשיג שלום צריך להיאבק".
בשעות הערב המוקדמות התכנסו כמה עשרות אנשים לחלל הגדול של 'השבט' בדרום תל אביב. החלל
מארח קבלות שבת טבעוניות, טקסי מדיטציה והוא ידוע כמקום מפגש של פליטי הודו, מתרגלי תורות מן
המזרח ובכלל כאלו שמחפשים את הקשת בענן, את השלווה השלום והאהבה. אך בקהילה הזו אם ניתן
בכלל לאפיין אותה כך חל שינוי מאז טבח שמחת תורה ובדגש על האירוע הקשה מנשוא של פסטיבל הנובה
שהתקיים ליד קיבוץ רעים שם בדו"ח שפרסמה המשטרה נרצחו 347 משתתפים, 200 פצועים ו 40 מהם
שנחטפו לעזה. בפסטיבל השתתפו 3500 איש והוא נחשב לאחד מאירועי המוזיקה המובילים של קהילת
המוזיקה האלקטרונית בארץ: "אני מנסה שיהיה טוב אבל גם אני נשברתי" סיפר במהלך הערב כשהוא ממרר
בבכי אחד המשתתפים שהיה במסיבה שתיזכר לעד כמקום שבו רודפי השלום נרצחו על ידי טרוריסטים חורשי רוע
"קהילת 'ניו אייג" מספר ירין בן דוד מפיק ומחנה הערב "המומה וכואבת מאז הטבח. חלק מאנשי הקהילה
קשורים למוזיקה אלקטרונית אבל זה לא תמיד חופף". הקהילה הצבעונית שמאמצת מסרים אוניברסליים
של שלום ואהבה חווה בימים אלו משבר ואולי גם שינוי בתפיסה: "לצד המסרים האוניברסליים, מתפרצים
לפתע רגשות לאומיים והחיבור ליהדות הוא כבר לא מתנצל". בפתיחת הערב ביקשה אחת הבנות לקריא פרק
תהילים עבור חיילי צה"ל שנלחמים בעזה. כשאני שואל בהפסקה את אחד המשתתפים עם בנדה גדולה:
"האם הוא מכיר פה אנשים שניצלו מהמסיבה של נובה?" הוא משיב "כולנו פה ניצולים של הנובה".
מנחה הערב סיפר לנוכחים: "אני יודע שיש בקרבנו קולות של אשמה, של 'לא מגיע לי להנות' לא מגיע לי
לשיר, לשמוח או להיות ברגע של האבל. זה מובן וזה אנושי יחד עם זאת החיים הם כל כך חזקים, והרצון
לחיות והרצון לטוב הוא כל כך חזק ששום דבר לא יכול לגבור עליו".
אבא ששני בניו לוחמים בעזה סיפר במהלך הערב ששולב בקטעי נגינה ושירה לצד 'שיתופים' של האנשים "כי
המקום הזה הוא עבורי כמו בית תפילה וזו הדרך שלי לשלוח את ברכתי לבניו וכל מי שנמצא שם"
"אני רוצה לומר לכם" סיפר תוך כדי נגינה בן דוד: "אין דרך נכונה יותר או פחות לעבור את התקופה הזו.
אם אתם בוכים זה בסדר , אם אתם מתפקדים נפלא זה גם בסדר. זה רק להיות בהם חשופים וביחד
אחד' המשתתפים שהיה בנובה סיפר בבכי כי הוא הלך לחפש את חבריו במתקן פינוי הנרצחים בשורה:
"עברתי, מיטה, מיטה והתפרקתי".
"בשבוע הראשון למלחמה" אמר בן דוד "הייתי באטרף של התנדבויות, חילצתי כלבים מהעוטף אבל אז
קמתי ואמרתי לעצמי : 'אבל מה זה יעזור. איך הטיפה הזו של האור בתוך האוקיינוס של החושך יכולה לעושת
פה איזה שינוי ? הייתי בסטייט אוף מיינד של זה שבועיים ומה שעזר לי לצאת מזה שחשבתי לעצמי 'שזה
בכלל לא משנה. החושך שבחוץ והממסד והפוליטיקאים ומה שכן משנה זה האנשים. מה שכן משנה זה
האחים והאחיות של שהעם שלי שכאן איתי. ואף אחד לא ישנה את הקשר דם הזה.
