בגיל 75, זאב רווח מביט לאחור בסיפוק. בראיון חגיגי לראש השנה הוא מספר איך הפך לאחד מגדולי השחקנים בישראל, למה הוא מתגעגע במיוחד, ומה באמת קורה עם חגיגה בסנוקר 2

את יום הולדתו ה-75 חגג רווח לא מכבר באירוע מפואר בסינמה סיטי יחד עם קולגות ושאר חבריו. בין האורחים שבאו לתת לו כבוד היה אפשר למצוא את מירי רגב, שותפו לעשייה יהודה ברקן ושלישיית ‘מה קשור’ ששרו לכבודו. כמובן שגם נאור ציון, שעובד ממש בימים אלה יחד עם רווח וברקן על תסריט ל”חגיגה בסנוקר 2″, התייצב באירוע. חברים רבים עטפו את רווח ביום הולדתו ובאו לשמוח איתו, אך למרות ההתרגשות הגדולה והלב שהתרחב מאהבה הרבה שזכה לה, הוא לא יכול היה להתעלם מהגעגוע החזק לחברים שהלכו לעולמם ולא יכלו לחגוג עמו.
“הפגישה עם שחקנים רבים שעבדתי איתם ריגשה אותי מאוד”, אומר רווח. “דבר נוסף שריגש אותי היה שיחה עם חלק מהאורחים על החברים שנפטרו. יש קושי להיפרד מחברים שאהבתי וליוו אותי במספר סרטים ותפקידים, אריה אליאס מאוד חסר לי באירוע. כשיוסף שילוח נפטר היה לי באמת קשה, הוא למד איתי בבית הספר למשחק ‘בית צבי’. מאוד אהבתי אותו והמוות שלו היה קשה עבורי. כך גם אפרים קישון, שהיה מאוד יקר ללבי ואהבתי אותו מאוד. אני מודה לאלוהים שהכרתי אותו”.

בימי הולדת הרבה אנשים נוהגים לערוך חשבון נפש, זה משהו שיצא לך לעשות?

“אני עורך הרבה פעמים חשבון נפש. דבר ראשון אני נוהג לעשות זאת בראש השנה ולקראת יום כיפור, זה טבעי מאחר שאני אדם מסורתי. אני נכנס לחשיבה הזאת תוך כדי תפילה שאני עושה בבית הכנסת ואני בודק אם פגעתי במישהו. אתה אומר לעצמך תוך כדי חשיבה, אלוקים אדירים כנראה שזה פגע בו. בית הכנסת נותן לי דרך התפילה את המוד הנכון לעשות את זה”.

סרטו הראשון של רווח יצא בשנת 1967 ונקרא ‘סיירים’, אז הוא היה בן 27 ומאז הוא חלק בלתי נפרד מהקולנוע הישראלי. רשימת הסרטים בהם שיחק, ביים או כתב ארוכה מאוד. הוא נולד במרוקו בשנת 1940 ומאז הספיק להיות שחקן, מפיק, תסריטאי, קומיקאי, במאי ולזכות בארבעה פרסי אופיר עבור ‘בובה’, ‘ביתר פרובנס’, ‘מיטה טובה’ ומפעל חיים.

מכל העשרות סרטים שעשית איזה סרט האהוב עליך?

“אני חושב שהכי אני אוהב את ‘בובה’, שיצא בשנת 1987. הלל מיטלפונקט כתב מחזה נפלא על רפה שכל ועומרי ניצן ביים אותו. כשקראתי את המחזה, התלהבתי מאוד ואמרתי שאני רוצה לעשות יחד עם הלל עיבוד כמו של מפגן המלחמה. מלחמת יום כיפור השפיעה עליי מאוד בעשיית הסרט הזה, כי הייתי בחטיבה והגדוד שלי 163 היה על הקו בתעלת סואץ. חודשיים לפני המלחמה התחלתי להצליח בבידור ובקומדיות והצבא החליט להעביר אותי לצוות הווי ובידור. כשפרצה המלחמה הסתובבתי בכל הגבולות, בדרום ובצפון והופעתי, יחד עם זה היה בי תסכול כי לא הייתי עם החברים שלי בתעלה. כל פעם התגלו לי עוד חברים שנהרגו ונפצעו. העבודה שעשיתי בסרט, הייתה בקשת הסליחה היחידה שלי על כך שלא הייתי איתם. על הסרט הזה קיבלתי את הפרס הראשון של הביקורת הבין-לאומית”

ובמעבר חד, איך מתקדמת העבודה על חגיגה בסנוקר 2?

“עכשיו אנחנו עוד עובדים על התסריט, אני ויהודה ברקן בקשר עם נאור ציון לגבי הכתיבה ובעזרת השם זה יצליח. זה מאוד קשה לעשות סרט מספר 2, בטח כשהסרט הראשון כל כך הצליח ויש ציפייה. זה מאוד מחייב, יש לנו התחייבות מאוד גדולה לאחר העבודה שעשינו עם יהודה ברקן, יוסף שילוח, אריה אליאס וטוביה צפיר. אנחנו עובדים כולנו ביחד על התסריט, אני, יהודה ברקן ונאור ציון. הסרט יצא כשהתסריט יהיה טוב”.

מה היו התגובות כשנודע שאתם עובדים על סרט המשך לחגיגה בסנוקר?

“יש התלהבות גדולה, אני חושב שבגלל ההתלהבות הגדולה של הקהל יש לי קצת רתיעה לעשות מספר 2. אני באמת זהיר מאוד וגם ליהודה יש את הספקות. אני חושב שצריכים לעבוד ולקחת יוזמה כדי שנעמוד בציפיות של הקהל. כמה שיש יותר התלהבות, ככה הציפיות יותר גדולות, ואם לא נעשה סרט שיספק את הקהל באותה מידה האכזבה תהיה גדולה, מזה צריכים להיזהר”.

איך התמודדת עם הסטיגמה שקטלגה בעבר את סרטי הבורקס כמשהו נחות?

“היה לי מזל שתמיד כשהייתי עובד על סרט בורקס, במקביל הייתי משחק בהצגה בתיאטרון בתפקיד נהדר ומשמעותי. בקומדיות צריך לדעת להצחיק קהל, אני מייחס את אותה החשיבות גם לתפקיד משמעותי קלאסי וגם לתפקיד בסרט שנקרא סרט ‘בורקס’. לכל תפקיד יש את השלבים שלו, והשלבים שלו נמדדים כשקורה המפגש עם הקהל”.

כשסרטי הבורקס הפכו להצלחה וקיבלו הערכה, זה הפתיע אותך?

“הזמן קובע את האיכות והערך של כל דבר, זה שקהל זוכר עד היום את הסרטים, לא פחות מהקהל שראה את הסרטים לפני 40 שנה זה אומר מספיק. דורות שלמים זוכרים קטעים מסרטי הבורקס, היו ילדים שרצו אחריי ואמרו לי משפטים מהסרטים שהשתתפתי בהם.”

כשאתה מסתכל לאחור על הקריירה שלך, אתה לא מצטער שלא ניסית את מזלך גם בחו”ל?

זאת לא השפה שלי. מעבר לכך, אני לא רוצה לעזוב את המדינה שלי, אני באמת אוהב את העם שלי”.

בזמנו אמרת שמירי רגב היא שרת תרבות מעולה. מה לדעתך הופך אותה לכזאת?

“קודם כל הטמפרמנט שלה הוא יושר, אני מאוד מאוד מעריך אותה ואני מאמין שהיא תמלא את תפקידה בהצלחה. היא כבר עשתה דברים חיובים גם עבור התיאטרון”.

 

 

 

31 הערות

להשאיר תגובה