רפעת (ג'ימי) טורק, אחד הסמלים הבולטים של הכדורגל הישראלי והפועל תל אביב חוזר לאמן השנה, הזדמנות מצוינת להבין ממנו מה דעתו על הפועל תל אביב ("השכונה תמשיך לחגוג שם") מה הוא חושב על שרת הספורט מירי רגב ("המציאה את הגזענות")  וגם על מרקם החיים בין הערבים ליהודים בתל אביב ("המצב החמיר")

הוא אחד הסמלים הגדולים בתולדות הפועל תל אביב, הוא היה השחקן הערבי הראשון שלבש את חולצת נבחרת ישראל ובשנה הקרובה הוא יחזור לאמן קבוצת בוגרים לראשונה מאז סוף שנות ה-90. ג'ימי טורק, אוטוטו 61, הוא אגדת כדורגל תל-אביבית ובעקבות החזרה שלו לכר הדשא, גם אם מדובר רק באימון של מכבי אחי נצרת מהליגה הלאומית, בדקנו מה גרם לו לחזור למגרשים וכמובן לשמוע את דעתו בכל הנושאים הבוערים שקשורים להפועל תל אביב, הכדורגל הישראלי ולעירו האהובה יפו.

"הרבה אנשים התפלאו מה פתאום חזרתי לאמן, אבל אני לא מבין למה זה מפתיע", אומר טורק בראיון ל"השבוע בתל אביב". "באחי נצרת פשוט פנו אליי, מה שבקבוצות אחרות אולי לא רצו או לא חשבו שאני מתאים וזה בסדר. הייתה לי עוד פנייה או שתיים לפני שנה ושנתיים מקבוצות שאבוא לאמן אותן והפעם זה התאים לי והסתדר אז נעניתי בחיוב. גם עם הנסיעות הארוכות לצפון אני אסתדר ואולי אשאר לישון שם פעם, פעמיים בשבוע, אז הכול טוב".

בוא נדבר קצת על האקסית המיתולוגית שלך, הפועל תל אביב. כשהיית מפרשן משחקים שלהם, היו אומרים שאתה מבקר אותם בלי הפסקה. מה יש לך נגד המועדון?

"אני, מה שעשיתי במשך כל השנים למען הפועל תל אביב, כל בעלי הבית שם בשנים האחרונות לא עשו עשירית מזה. מה לעשות שבשנים האחרונות , פרט לקבוצה של גוטמן הם שיחקו בצורה גרועה ומגעילה עם התנהלות על הפנים? כשאני יושב בטלוויזיה ומפרשן, מה אני בדיוק צריך להגיד עליהם? שהפועל תל אביב משחקת נפלא ואיזה יופי וכיף לראות אותם? מה הם ברצלונה?".

אוקי, אבל עכשיו יש שם בעל בית חדש בשם אמיר כבירי. אולי זו התחלה של עידן חדש בהפועל?

"בחיים לא ראיתי אותו או אמרתי לו שלום, אבל רק העובדה שהם החתימו במהלך פגרה אחת 15 או 17 שחקנים, שלא לדבר על כל המנודים שלא יצאו למחנה האימון ונשארו, זה הספיק לי ומראה לי שהשכונה תמשיך לחגוג שם. מה שמעניין אותם היום זה רק למכור כמה שיותר מנויים וכסף ויותר מזה אני אגיד לך, יש שמועה שרצה בעיר שמישהו זרק לי שהם אפילו רוצים להפסיק להביא כרטיסים לשחקנים ותיקים. נראה אותם אם הם גברים, שרק יעזו לעשות את זה".

אבל הנה, דווקא לך אני אתן את הדוגמה שלקראת השנה לקחו שחקן עבר מהמגזר הערבי כמו וואליד באדיר, ששיחק הרבה שנים במועדון ונתנו לו את תפקיד עוזר המאמן.

"נו בחייאת ראבאק, זה סמל? מישהו שהגיע לקבוצה בגיל 31 ושיחק שם שלוש או ארבע שנים? זה יס-מן בלי דעה שאם יגידו לו לעשות מחר ספונג'ה, הוא יעשה. הוא היה שחקן בינוני בקבוצה גדולה וכל שחקן צעיר עשה עליו חגיגות, אבל למזלו הוא היה בתקופה טובה של המועדון ולא הרגישו את החולשות שלו. בכל מקרה, לגבי זה, לא שאני רוצה לנהל את האגודה, אבל אנשים כמוני הם לא רוצים לראות בסביבתם כי אני אומר את הדעה האמיתית עליהם כל השנים. עם כל האהבה שלי להפועל תל אביב, אנשים עד היום באים אליי בטענות למצב של הפועל ולגבי איך שהמועדון נראה, כאילו שאני משחק או מנהל. אני הכתובת עבור הרבה אנשים".

ולמרות כל הביקורת שאמרת, יקרה יום אחד שבו תחזור למועדון?

"במועדון הזה רק כשהכול מת ואף אחד לא נושם, הם פונים לג'ימי טורק בבקשה לבוא ולהציל אותם כמו שהיה בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 או לפני כמה שנים בבלגן בין מוני הראל לאלי טביב כשהייתי נציג של הראל. הפועל תל אביב זה המקום שאני הכי אוהב, אני מגיע לאימונים באחי נצרת עם בגדי אימון בצבעים אדום-לבן ובקבוצה שם אמרו שבחיים מישהו לא הגיע לאימון שם עם צבע אדום. בקיצור גם אם בהפועל יגרשו אותי מהדלת, אני אבוא מהחלון כי אין לי קבוצה אחרת וזו הקבוצה שלי".

בזמן שכל המדינה הזדעזעה בחודש שעבר מההתנהגות של אוהדי בית"ר ירושלים שהתפרעו וזרקו חזיזים במשחק בשרלרואה במוקדמות הליגה האירופית בבלגיה, ג'ימי טורק ישב בבית וכלל לא היה מופתע. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת הספורט מירי רגב, ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגה, חברי כנסת ועוד רבים אחרים יצאו בהצהרות קשות נגד אוהדי בית"ר, אבל מי שהקדים אותם וכבר כמה שבועות קודם לכן – עוד הרבה לפני ההתפרעויות בבלגיה שלח מכתב בן 20 עמודים לחלק מאותם גורמים מגנים היה טורק

שחקן העבר של הפועל תל אביב ביקש להתלונן בפני משרד התרבות והספורט וההתאחדות לכדורגל על המועדון הגזעני לדבריו ודרש שתיפסק העברת הכספים הציבוריים לקבוצה שראשיה, לטענתו, ממשיכים להפלות שחקנים ערבים. טורק בנוסף טען כי במידה ומיצוי הדין נגד בית"ר לא ייעשה בצורה מספקת הוא יפנה בעניין גם לאופ"א ולפיפ"א. "את מכתבי התלונה שלי נגד הגזענות בבית"ר ירושלים שלחתי בעותקים לכל העולם ואשתו", הסביר טורק. "כרגע עד היום אף אחד לא חזר אליי בנושא ולא נתן לי תשובות. אני לא מבין למה בית"ר עם הגזענות שלה ממשיכה לפעול ככה. כמה אפשר לסבול את זה? כמה אפשר לשמוע את הלכלוך הזה? אני מצפה שיטפלו בבעיה הזאת".

ואם לא יטפלו?

"לא יטפלו? כל המכתבים מתורגמים והם יועברו במידת הצורך גם למישל פלאטיני מאופ"א ולמחליף של ספ בלטאר בפיפ"א, ונראה מה אז יגידו על מה שקורה בישראל עם בית"ר ירושלים. מדובר במועדון עם אוהדים גזעניים שממשיך לקבל תמיכה מההתאחדות ומכל הגורמים המעורבים. על גזענות צריך להוריד נקודות או לתת קנסות בלי שיקול דעת ובלי ויתורים כמו שתמיד עושים להם. תמיד לבית"ר נותנים עוד צ'אנס ועוד הזדמנות אחרונה וכל זה אחרי 18 פעם שהם כבר היו בהתאחדות על רקע גזעני. אין דברים כאלה".

אתה רואה סיטואציה בה יהיה שחקן ערבי בבית"ר?

"אולי דווקא עכשיו בגלל מה שקרה בבלגיה, במדינה ובהתאחדות יעשו משהו והדברים ישתנו. ארגון האוהדים 'לה פמיליה' חגג ואיים עד היום על כל השחקנים ועל כל בעלים וזה הורס כל חלקה גדולה בכדורגל הישראלי. חשוב לי שיבינו, אני לא שונא את בית"ר ירושלים ואורי מלמיליאן למשל הוא אחד החברים הכי טובים שלי עד היום. החלום שלי שישחק בבית"ר שחקן ערבי, אבל הדרך הגועלית של רוב האוהדים שם, ולא מדובר בקומץ, היא מבחילה. יש אוהדים שאכפת להם מהקבוצה והם אוהדים טובים ולא גזעניים, אבל הם חלשים ולא רוצים להתעמת איתם ולהיכנס בהם. המדינה עד היום לא עשתה שום דבר בעניין".

אבל יש שרת ספורט חדשה.

"יאללה נו, זאת המציאה את הגזענות".

מצד שני תראה קבוצה כמו קריית שמונה שמינתה את סאלח חסארמה, מאמן ערבי לתפקיד מאמן הקבוצה.

"ועל זה אני מצדיע לבן אדם כמו איזי שרצקי על היושר וההגינות והאמיתיות שלו והלוואי והיו עוד בעלי בית כמוהו שיתנו למאמנים ערבים מהמגזר את המושכות. אני מאחל לו שיצליח שם, אבל לצערי זה מקרה יוצא דופן בכדורגל שלנו ובחברה הישראלית".

לפני כמעט 40 שנה, ב-1976, היית פורץ דרך כשהפכת להיות השחקן הערבי הראשון בנבחרת ישראל. עברו מאז 40 שנה ואולי יש שחקן או שניים בנבחרת וגם הם בסגל המורחב. כלום לא השתנה?

"אני לא חושב שזה בגלל קיפוח. אני חייב להיות הוגן ולהגיד שהמגזר הערבי לא מייצר מספיק שחקנים טובים להרכב של הנבחרת".

אגב ערבים מול יהודים, בזמנו אמרת שיש את מדינת תל אביב ומדינת יפו, זה עדיין תקף ב-2015?

"בוודאי, אפילו יותר מהעבר. לא רק שאין שינוי, אלא המצב החמיר. יפו הולכת למקומות פחות טובים ולא מקבלת תקצוב ותמיכה כמו שמגיע לה. אמנם לגור ביפו נהיה טרנד ויש הרבה אנשים מבוססים שגילו פתאום את יפו, אבל השכונות בעיר עדיין מוחלשות עם חינוך גרוע ועדיין מייצרים פה פושעים ונרקומנים בשכונות ולצערי אין שום שינוי".

אז מה צריך לעשות שלא עושים?

"החבר'ה מהבניין באבן גבירול לא מכירים את המציאות בשטח והאפליה לא רק מתרחשת ביפו אלא גם בשכונות דרום העיר כמו שכונת התקווה ושכונות אחרות. הם עוצרים לאכול באבולעפיה או אצל אבו חסן וממשיכים הלאה".

אז למה אתה לא שם? אחד כמוך חסר שם.

"הייתי בעירייה שתי קדנציות וראיתי שאני לא מצליח להזיז דברים. אם לא הייתי כדורגלן, הייתי הופך להיות עבריין גדול כי החברים שגדלו איתו או שנפטרו בגלל קשר לחיי העבריינות או בכלא או נרקומנים. רציתי לשפר את תחום החינוך או הצעירים וראיתי שאין עם מי לדבר ומה לעשות בעיר. אני שונא פוליטיקה ולא הסכמתי לשבת בשקט ושיקנו אותי. אני מעדיף אנשים שבפנים יגידו מה הם חושבים עליי ואיפה הם רוצים אותי, מאשר כאלו נחמדים שמאחורי הגב מתלכלכים ותוקעים סכינים. הלוואי והמציאות הייתה אחרת, אבל זה מה יש ואני לצערי לא רואה את המצב משתנה בתקופה הקרובה".

תגובות

להשאיר תגובה