49 צלמים מעמק חפר לוקחים חלק בתערוכת צילום שתיעדה מזוויות שונות את הסגר הראשון : אם ובתה צילמו רגעים של קירבה בניהם. תושבים שגילו את הטבע ליד ביתם ומשוררת שגילתה רגע של אור בתוך כל האסון של המגפה "אסונות יכולים לעורר אותנו מבחינה יצירתית".

מגפת הקורונה לצד ההשלכות השליליות שלה הובילה לפרץ אומנותי חסר תקדים. לפני שבוע וחצי נפתחה בעמק חפר תערוכת צילומים בשטח הפתוח של 49 צלמים מעמק חפר שמביאים את הזווית שלהם לסגר הראשון, "התערוכה נקראת 100 מטר בשישים יום" מספרת אוצרת התערוכה עדי הדר שאף היא עוסקת בצילום "היופי בתערוכה הזו שהיא כוללת צלמים מקצועיים שאף ביימו תמונות במהלך הסגר וזאת לצד אזרחים שאין להם נגיעה מיוחדת לצילום אבל בכל זאת הצליחו ללכוד בעדשת המצלמה שלהם או הנייד רגעים מיוחדים במהלך התקופה של הסגר" 

אחת התמונות כוללת תמונות משותפות של נעמה בן שמחון ובתה הקטנה טליה, "כמו כולם במהלך הסגר חיפשנו יצירה ועיסוק כי אנחנו מאמינים שזה יכול להפיג מתחים. ויחדיו יצרנו את היצירה הזו של קירבה בימי ריחוק". בן שמחון קרובה לנושא הצילום מכיוון שהיא מרצה על פוטו – תרפיה "אני מלמדת במכללת רופין את התחום ואני מאמינה שצילום יש לו כוח ריפוי של הנפש ולפעמים יש בכוחו של המדיום הצילומי לומר את מה שמילים לא יכולות". 

חן אליה עוסקת בתיאטרון וכתיבה ותערוכה מוצגת תמונה שלה לצד שיר שכתבה "זה שילוב מיוחד. השיר נכתב במהלך הקורונה והיא מבטא את תחושת הכבדות שנחתה עליי באותה תקופה שבה הרגשתי שאני שוקעת". בתמונה שצילמה רואים חדר ומיטה וקרן אור שמגיחה מהחלון "באחד הימים ניגשתי לחדרו של בני וראיתי קרן אור שמונחת עליו והרגשתי את החיים במלאותם".

אליה מסכימה להנחה שלי שרגעי אסון יש בהם כדי לעורר יצירתיות "אם יש פצע או טראומה או אילוץ שנכפה עלינו זה מאלץ אותנו לחשוב אחרת. להתגמש וליצור מתוך יש מיש או מתוך יש מאין. אין ספק שהמשבר הנוכחי הזיז אותי בראש. בעיקר עורר אותי להרבה שאלות. 

מפיקה וחולמת: קרן מדמוני, מנהלת שלוחת מרכז חפר.
גב איתן ותמיכה אינסופית: מרכז קהילתי אזורי- עמק חפר/אגף קהילה וישובים.
מועצה אזורית עמק חפר.
משרד התרבות והספורט.
אוצרת: עדי אדר.

תגובות

להשאיר תגובה