מוזיאון ארץ ישראל התחדש בשבועות האחרונים בתערוכות מרשימות: לילדים מצפה תערוכה שעוסקת בפעולת הנשיפה על היבטיה השונים. הביתן לתרבות יהודית ופולקלור נפתח מחדש בגן המחודש של המוזיאון עם פריטים יחודיים. תערוכה נוספת 'אסאנה' מציעה אסקפיזם אסתטי ומוזיקלי מהימים הטרופים הללו.
כתב וצילם – איתן אלחדז ברק
התערוכה פווו – כוח הנשיפה מאירה מחדש את הנשיפה וחוגגת את מגוון פניה וביטוייה בתרבות האנושית. התערוכה מבוססת על פריטים מאוספי המוזיאון, מביתני הזכוכית, אדם ועמלו, הקרמיקה והפולקלור, עבודות אמנות עכשוויות, מיצבים והפעלות אינטראקטיביות, כל אלה מובילים למסע צבעוני ורב־חושי בין חומרים, זמנים ותרבויות. המבט החדש שהתערוכה מציעה חושף את הנשיפה לא רק כפעולה פיזית, אלא גם כביטוי סמלי לכוח פנימי הנמצא בתוכנו, כוח שבימים אלה אנו – כפרטים וכחברה – נדרשים לו ביתר שאת.
כבר בילדותנו פעולת הנשיפה מהלכת עלינו קסם – היא מקררת לנו את המרק הלוהט, הופכת פיסת גומי לבלון צבעוני, והיא גם זו שמכבה את נר יום ההולדת ומבטיחה שמשאלת לבנו תתגשם. אז מה יש בה בנשיפה המזהה אותה עם כוח פלאי של הגשמה, יצירה ושינוי?
בתערוכה זו נצא למסע בעקבות הנשיפה: נפתח בסיפורי בריאת האדם שסופרו בתרבויות שונות, שבהם מתואר האל מפיח חיים בגוף הדומם. נמשיך ונתוודע לתפקידה החשוב של הנשיפה בהתפתחויות טכנולוגיות מרכזיות כמו השליטה באש וניפוח הזכוכית, ניגע בעולם הצלילים הנוצרים כאשר נושפים לתוך כלים שונים ונסיים בטקסים ובאמונות הקושרים בין הנשיפה להגשמת משאלות ויצירת מציאות חדשה.
נגלה איך מלבים אש עם שני מקלות וערימת זרדים, נקשיב לצלילי קונכייה שנמצאה במקדש קדום ונראה מה עשו אלים מיתולוגיים כדי לעזור לספינות בים לשוב הביתה.
האמנים המשתתפים בתערוכה: רימון אליגון דר, רחלה אלפסי, דינה ברמן, אולה ברנר, לנה גוברמן, שחר גייגר, זהר דביר, ברט הנסטרה, שרה וויליס, מירית וינשטוק, יעל ולוך, יונתן זייד, מיכה חנונה, יובל כהן, תמר לוי אלפסי, נעה למדן הקיני, דקלה מוסקוביץ, טל מור סיני, איילת קמחי, מיכל רינות, בוריס שפייזמן, ניב תשבי.
עמי כץ מנכ"ל מוז"א: "הפעולה האנושית הבסיסית של הנשיפה היא פעולה עם רבדים עמוקים ומשמעותיים לחיינו. חיי הגוף וחיי הנפש. אנחנו מתרגשים לפתוח את התערוכה פווו – כוח הנשיפה, תערוכה של אמנות ואומנות, לכל המשפחה, גדולים וקטנים, שצמחה ונוצרה מתוך אוספי המוזיאון והביתנים שלו. בואו לגלות ביחד איתנו את הכוח היוצר שבנשיפה ואת הכוח המחולל והמשנה."
מור חיימוביץ' ונגה שי-שרברק, אוצרות התערוכה: "הרעיון לאצור תערוכה על נשיפה הגיע מתוך זיכרון ילדות מוכר ומתוק של רגע הנשיפה על נר יום ההולדת. מרגע שיצאנו לדרך, גילינו עד כמה הפעולה הקטנה והפשוטה הזו של הוצאת אוויר מגלמת בתוכה עולם ומלואו ומחוברת למוזיאון שלנו, העוסק בין היתר ביכולתו של האדם לרתום ולשכלל משאבים טבעיים באופן יצירתי ומתוחכם.
התערוכה המיועדת לכל המשפחה נוצרה מתוך רצון וכוונה לממש את תפקידו החינוכי-תרבותי של המוזיאון ולחזק את החיבור בינו לבין הקהילה. דרך התערוכה אנו מבקשות לחשוף לקהל, כבר מגיל צעיר, את האוצרות המופלאים המצויים בו באופן נגיש, מסקרן ומהנה. אנו מקוות שהתערוכה תיצור עבור המבקרים – מבוגרים וילדים כאחד – הזדמנויות לחוויות משותפות, תעודד דיאלוג בין דורי ותעורר סקרנות לגלות עוד על העבר וההווה כאחד".
הערוכה מתאימה לילדים מגילי 5 ומעלה ולכל המשפחה
תערוכה פוווווווווּ – כוח הנשיפה
מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
פתיחה: 20 באפריל 2024
נעילה: 26 באוקטובר 2024
אוצרת הביתן לתרבות יהודית ולפולקולר, מאיה כהן מוסק: "בזמנים הקשים בהם אנו חיים כעת, בהם אנו מייחלים לשקט ולשגרה למדנו להעריך מחדש הנאה מהדברים הקטנים והטריוויאליים. רגעים יפים כאלה, כמו להיכנס למוזיאון, אל עולם אחר לרגע קט, להנות מאמנות, מפריטים יפים ועבודת כפיים משובחת. כל פריט בתערוכה הוא עולם ומלואו, וביחד הם מספרים סיפור ששופך אור על העבר התרבותי שלנו וגם מסביר במידה מסוימת למה ההווה שלנו כל כך מורכב. אחרי כמה שנים שהביתן היה סגור, אני נרגשת ושמחה על הרגע הזה – פתיחתו של הביתן לקהל הרחב שיוכל מעתה להיחשף לכל האוצרות הטמונים בו."
התצוגה המחודשת של הביתן משלבת תערוכות יודאיקה של חפצי קודש וחול עם פריטי פולקלור, תלבושות מעדות ישראל, תכשיטים וקמעות. לתצוגות הקבע נוספה זווית חדשה המשלבת עבודות אמנות עכשוויות, תרומות ורכישות חדשות, וחלל נוסף שבו יוצגו תערוכות מתחלפות; תערוכות אלה קושרות את המשמעויות התרבותיות, הדתיות והחברתיות של החפצים המסורתיים לזמננו.
לתערוכה "כתבי לילה" של האמנית דפנה שלום היא התערוכה המתחלפת הראשונה שתוצג בביתן. במרכז התערוכה מוצג ספר שמות שהפיקה האמנית בכתב ברייל, וכן עבודת הווידיאו "המבדיל" (2008) שבה מתורגם פיוט ה"הבדלה" לשפת הסימנים. המתח הקיים בין העתיק והעכשווי נוכח ביצירתה הרב־תחומית של דפנה שלום, העוסקת בנושאים כמו אֲחֵרוּת, מגדר, רוחניות וזהות. בגוף עבודות נרחב היא חוזרת לטקסים מיתיים, מפרקת אותם ובונה תחביר אישי וחומרי שבאמצעותו היא מעבדת פגיעות אנושית. התערוכה כתבי לילה משלבת יצירות מוקדמות ועבודות שנוצרו במיוחד עבורה, האחרונות משלבות פריטים מאוסף המוזיאון.
תצוגות חגי ישראל ומעגל החיים היהודי מוצגים חפצי יודאיקה מקהילות ישראל בעולם המאפיינים את אזורי מוצאם הגיאוגרפיים ושופכים אור על אורחות החיים היהודיים בחגים, בטקסים ובאירועי מעגל החיים. אחד המוצגים המיוחדים בביתן הוא מחזור תפילה מאויר מסוף ימי הביניים אשר ניתן למוז"א בהשאלה ארוכת טווח.
כמו כן מוצג אוסף הכתובות על עיטוריהן הטיפוסיים לארץ מוצאן ושלל מוטיבים סמליים. לצידן מוצגת רכישה חדשה של המוזיאון, עבודתה של אמנית הטקסטיל אדוה קרמר, "כתובה 2020" המעוררת דיון לגבי מוסד הנישואין בישראל של ימינו.
תצוגת יודאיקה מקומית, מספרת את תולדות אומנות עיצוב חפצי היודאיקה שהתפתחה בארץ החל מסוף המאה ה־19 ועד לשנות ה־80 של המאה העשרים. התהוות התרבות הישראלית והתמורות בה השפיעו על עיצובם של חפצי היודאיקה ועל הסמלים המשולבים בהם. לחפצים אלו היה תפקיד תרבותי-חברתי בבניית דמות היהודי החדש, החלוץ, הצבר, דרך משמעויות דתיות, חילוניות ולאומיות שנוצקו לחפצים.
התערוכה אָסַאנָה לרגע, נשימה מדיטטיבית במציאות עכשווית, היא מבע של רוגע, איזון וחלום בהקיץ ולו לרגע במציאות היומיומית בישראל. התקופה הסוערת שבה אנו נמצאים מאז השבעה באוקטובר, משפיעה על הדרך שבה אנו חווים את המרחב הביתי והציבורי ומציפה ביתר שאת שאלות על יחסי הכוחות בין הפרטי־הרגשי ובין החברה והשלטון.
תערוכה זו נולדה מתוך המציאות העכשווית בישראל, כמענה לצורך הנפשי הבסיסי להפוגה, להתרחקות מ"ה־כאן וה־עכשיו" הכואב והמאיים אל עבר האמורפי, המופשט, המרגיע והמרפא לנפש, המנותק מזמן וממקום. התערוכה מציגה עבודות וידאו לצד תצלומים עכשוויים. בתערוכה משתתפים 24 אמנים בינלאומיים ועכשוויים שיוצרים יחד מקצב עבודות ייחודי של סאונד, צבע וצורה.
עמי כץ, מנכ"ל מוז"א מסר: "במציאות המתוחה שבה אנו חיים כמעט חצי שנה, מוז"א מציע למבקרים מרחב, אפילו זמני, של רוגע ושלווה. התערוכה המתפרשת על פני שתי הקומות של ביתן רוטשילד יבחלל מנפח הזכוכית במרכז אדם ועמלו היא הזדמנות לצלול לעולם חזותי ושקט, משוחרר מהכאב ומחרדות היום־יום. ראינו חשיבות להקדיש מרחב לאמנים ישראלים ובינלאומיים שעבודותיהם מאפשרות הרהור ונשימה עמוקה. אמנות יכולה לשמש תרופה זמנית למתחים ולהציע חוויה מרוממת נפש".
שם התערוכה לקוח ממונח מעולם היוגה והמדיטציה. המילה "אסאנה" שמשמעותה תנוחה, נגזרת מהשורש הסנסקריטי ״אס״ שפירושו ״להישאר״ / ״להיות״ / ״להתייצב בתנוחה מסוימת״. פטנג׳לי (Patanjali), אחד מאבות היוגה, מגדיר ביוגה סוטרה את האסאנה כ־"מה שיציב ונינוח" או כ־"מה שמאפשר להיות יציבים במצב של נינוחות מתמשכת". האסאנה היא זו שמאפשרת הרפיית מאמץ, תחושה של התלכדות עם האינסוף, או עמעום חוויית הנפרדות שלנו המגדירה את האני. כאשר היא מבוצעת במודעות ובקשב, האסאנה מפרקת מועקות נפשיות, חרדות, פחדים ומחסומים מנטליים, ויוצרת שלווה והרמוניה פנימית. חלל התערוכה הוא תצרף הרמוני של צבע, צורה וגודל; בין סאונד לשקט, בין תנועה לעמידה במקום, בין בהירות מסנוורת לחשכה מנחמת.
כחלק מהתערוכה יוצג גם מיצב הווידאו גן עדן עכשיו (2) של רן סלוין, אשר נוצר כמיצב וידאו מותאם־חלל שיוקרן בחלל מנפח הזכוכית במרכז אדם ועמלו במוז"א. המיצב בנוי מהקרנות וסאונד במרחב תצוגה חשוך, והוא חלק מסדרת העבודות גן עדן עכשיו, המשלבת נופים דיגיטליים, אנימציות תלת־ממד, טקסטים, עיבוד AI, סאונד וצילום סטילס. הסדרה מייצגת בעיני סלוין: "ריטואל לא צפוי ומשיכה אל אזורי תודעה חסרי גבולות וסביבות אמורפיות הנמצאות בשינוי מתמיד".
את העבודה מלווה פסקול בשם Time Regained מתוך האלבום ״אולונג: עבודות אמביאנט״ של רן סלוין, שראה אור ב־22.3.24, כשבוע לפני פתיחת התערוכה.
התערוכה תינעל ב 15/06
