אור אלתרמן ברנע (46) כתבה על תרבות כעיתונאית והגיעה מבית בו ספגה תרבות ואומנות אך את הבן שלה שהתמודד עם אוטיזם היא לא יכלה לקחת לאירועים כאלו. לכן לפני שלוש שנים החליטה להקים עמותה יחודית מסוגה שמנגישה אירועי תרבות לאוכלוסיות שונות (יחד עם הבמאית שרון גבריאלוב) כשהיא זוכה לפרסים והכרה
בכניסה להצגה 'זוהר' נכתב על הפלאייר 'זוהר – הצגה רגישה' אבל זו לא הצגה שעוסקת בנושאים רגישים כמי שלמתבובן מן החוץ היה חושב תחילה. זוהי הצגה שמיועדת לאנשים עם רגישות גבוהה כאלו שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ולא רק. בדלפק הכניסה מונחים שתי מדבקות בצבעים שונים עליהם כתוב 'מעדיף להיות בשקט' ומדבקה עם כיתוב אחר בנוגע למצבו הרגשי של מי שאוחז בה. לידם מונח לו דף עם צילומים שמסבירים את חלקי ההצגה. ההצגה עוסקת במסע אל 'הזוהר הצפוני' שמנהלים שלושה חברים "ואם פתאום נלך לאיבוד ונהיה ממש רעבים ?" הם שואלים "ואם פתאום נרגיש בחוסר תפקוד וחצי מעולפים ? טוב, תקשיבו חברים, לחשוש זה בסדר על עוד זה לא הורס את הכיף. יש לנו מפה ויש לנו סדר אנחנו בטח לא הולכים להתעלף , הולכים את הזוהר הצפוני".
אני פוגש את אלתרמן באולם מופעים קטן במוזיאון תל אביב לאמנות "פה למעשה התקיים הפסטיבל הראשון שלנו בשנת 2018" היא נזכרת בחיוך ומזכירה את אחד ההישגים של העמותה שמקיימת פעם בשנה פסטיבל הצגות לילדים רגישים "משהו שלא קיים בשום מקום אחר בעולם (!)" מסבירה אלתרמן "העמותה שלנו מנגישה אירוע ומופעי תרבות קיימים לציבור של ילדים ונוער עם גיוון נויורולוגי וגם יוצרת מופעים עבורם. "הרוב המוחלט של מוסדות התרבות בארץ לא מציעים מופעים מונגשים לאוכלוסייה הזו".להערכת של אלתרמן יש קהל של כמעט מאה אלף איש שנשאר בגלל זה בבית "מה שאנחנו עושים זה לשנות את התמונה. מסלקות את כל המכשולים כדי לאפשר להם להינות. זה מתחיל בהכנה חומרים ובמהלך ההצגה שמים דגש על ההצגה וגם על מה שקורא עם הקהל מול ההצגה. זאת באמצעות אמצעים חושיים והרבה מאוד יחס לקהל. והקהל שלנו יכול לקום ולצאת. ולהסתובב והם לא נדרשים לשבת בשקט. הם יכולים להיות מי שהם"
אלתרמן הגיעה להקמת העמותה בעקבות בנה שנמצא על הרצף האוטיסטי "הוא לא יכל ללכת לאירועים שכאלה. היו חשוך מדי היא לא קשה עם כל המהלך שלא הכיר. והדרישה הזאת לשבת בשקט והבנתי ואז הבנתי שזה לא קשור להצגה עצמה וגם לא לאומנות עצמה שמטרתה צריך לזכור הוא לקחת אותנו מעבר לעצמנו. לתת לנו תחושה שהכל אפשרי וזה קשור לכל התנאים מסביב ואת זה אפשר לשנות". אלתרמן עסקה שנים רבות בתחום סיקור תרבות ואומנות בעיתונות ואף הגיעה מבית ספוג בתרבות כך העבודה שבנה לא יכול להינות מכל אלה ולכן היה זה טבעי שרק אדם מסוגה יכל ליצור וליזום עמותה יחודית שכזאת.
במהלך השנים העמותה יצרה שיתופי פעולה עם שלושת הפסטיבלים הגדולים בישראל להצגות ילדים ופסטיגל חנוכה 19'.שיתופי פעולה מתמשכים עם סינמטק תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות ורשויות מקומיות וכן השתתפות בפסטיבלים בנורווגיה, ספרד ואנגליה.