שבוע הספר העברי כבר ממש מעבר לפינה. בהפנינג השנתי הזה, שמקבץ אליו אנשים מכל קשת הגוונים ומכל רחבי הארץ, יוצבו דוכנים עמוסי ספרים ומאחוריהם יעמדו בהתרגשות גם הסופרים. המצב הקודר שאופף אותנו בחודשים האחרונים מעיק וחונק בגרון, ולכן כמה טוב שיש הפוגה מהסוג המנחם הזה, האסקפיסטי – שפע של סוגות, קלאסיקות לצד כותרים חדשים, סופרים וותיקים לצד סופרי ביכורים והרבה מאוד השראה. לקראת אירועי שבוע הספר תפסנו לשיחה את הסופר התל-אביבי דודו גואטה, לשיחה אמוציונלית במיוחד לאור יציאת ספרו החדש.
דודו גואטה הוביל משלחות רפטינג בנהרות הסוערים ביותר בעולם, והרגיש על גג היקום; נהרות שוצפים, נופים עוצרי נשימה, שפעה של מים =זורמים ואווירה טובה שבין אנשים – כל אלה שמשו לו תפאורה לכל מה שאדם צריך כדי להיות מאושר.
לפני קרוב לשלושה עשורים טלטלה עצומה אחזה בקייק חייו, שהשיט אותו אי שם בקזחסטאן; אחרי שיט מוצלח וארוחת ערב בעיירה מקומית – ולאחר ששב לחדרו בלון בשעת לילה מאוחרת, קבל דודו שיחת טלפון מישראל. אשתו הייתה על הקו ובשרה לו שאחיו הצעיר, גולנצ'יק, נהרג בהתקלות עם חיזבאללה.
"משרד הביטחון סידר לי טיסה ישירה לישראל בבוקר שלמחרת. אני זוכר את עצמי יושב במונית מסוג לאדה, מתרפקת לחלוטין. הנהג לא מבין מילה אחת באנגלית ומסביבי הרים מושלגים וצהוב של מדבר. אני יושב ובוכה. יושב ומתפלל לגאולה – עבור ההורים שלי עבור האחים שלי. מתפלל לעילוי נשמתו של אחי. והלב מרוסק".
שם, במונית ההיא ובדרך חזרה לישראל – נבט והתגבש בתוכו הספר של גואטה שרואה אור כעת לקראת שבוע הספר – "היכונו", (הוצאת שתיים), ובו מתוארת בהגשה צינית וחדה, משעשעת אך לעיתים גם מכעיסה – ביאתו של המשיח.
גואטה נולד בכפר יונה כילד סנדוויץ׳ למשפחה בת שבעה ילדים. את שירותו הצבאי החל בקורס טיס ואחרי ארבעה חודשים עבר לגולני, היחידה שבה לימים גם אחיו הצעיר שרת – ונפל. דודו סיים קורס קצינים, היה מפקד מחלקה וסמ״פ והשתחרר אחרי פז"ם שכלל הרבה שעות אינתיפאדה והרבה מאוד לבנון.
אחרי שעבד תקופה קצר במערכת הביטחון, מצא עצמו דודו אחרי השירות מדריך שיט על נהרות סוערים. רפטינג. האהבה הזו למים וליעדים הנידחים בעולם – הובילו אותו להקים ביחד עם שותף חברה שמתמחה בהובלה של מסעות רפטינג בשם "נהרות". "הובלתי משלחות רפטינג לאלסקה, סיביר, אתיופיה, אוגנדה, טורקיה, קירגיסטן, מרוקו, דרום אמריקה ועוד. טסתי המון. חוויתי את העולם בדרכים מרתקות ומזוויות יוצאות דופן בהחלט", הוא מתאר.
"כשהגיעו שני הילדים הראשונים היה נראה שצריך לווסת קצת את האדרנלין אז במקביל לחברת הרפטינג הקמנו חברה חדשה בשם ״דרכים״, שמציעה טיולים מדהימים למקומות מדהימים, רק בלי כל הכאב ראש של הסכנות…" הוא אומר בחיוך.
נחזור לספר המעניין שכתבת. מה ברעיון ביאת המשיח תפס אותך?
"ביסודה של היהדות עומדת ההנחה שמאז מתן התורה בהר סיני עם ישראל חוטא, ואלוהים מעניש אותו בכך שהוא משלח בו אויבים אכזריים. הוא גם מפרק לנו את הבית הראשון, ואז את הבית השני ואז שולח אותנו לאלפיים שנות גלות ושואה, ושבעה באוקטובר וכל הטוב הזה רק בגלל שעם ישראל עדיין לא קיבל עליו כמו שצריך את התורה ולא הלך בדרכה." מסביר דודו. "הזרמים החרדיים מאמינים, בגדול, שכל מה שעומד ביננו ובין הכחדה מוחלטת על ידי אויבינו האכזריים שהם למעשה שליחי האל המודרניים – בהם האשורים, הבבלים, הנאצים, איראן וחיזבאללה – זה שמירת השבת ולימוד התורה".
תהילים נגד טילים?
"כל יהודי דתי מתפלל שלוש פעמים ביום לביאת המשיח (ברכת הגאולה בתפילת שמונה עשרה). אפילו הרמב״ם קבע את בואו של משיח כאחד משלושה עשרה עיקרים ביהדות, ודומה שאין מחלוקת שהמשיח בו יבוא. הוא יבוא! רק מה, הנביאים לא אמרו מתי זה ייקרה. האם בימינו אנו? האם בעוד אלפיים שנה? היו ניסיונות לאתר את המשיח במשך השנים. הידועים יותר היו ישו (המשיח היהודי הראשון), והיה גם בר כוכבא (שרבי עקיבא, גדול החכמים בעת ההיא, קבע שהוא המשיח) ובעת הנוכחית כמובן יש לנו את משיח השקר שבתאי צבי וגם את הרבי מילובביץ׳. המשיחיות אומרת שברגע שיתיישר עם ישראל עם האמונה באלוהים ויעבוד את התורה, יופיע המשיח בן דוד ואיתו תגיע הגאולה. והימים האלה, הקשים, הם חבלי המשיח. ואני תהיתי, בימים של פילוג וקיטוב בין השלטון החילוני והרבנות היונקת מעטיניו, מה היה קורה אילו כל מושא התקווה שלנו, כל החלומות שלנו, התפילות שלנו, הכל ייענה. ביום אחד. הכל יהיה נכון, בריא, מתאים. לא יהיה צריך להתפלל יותר, לא לסבול כאב, עצב, זדון, מחלות ורעות אחרות. הכל יהיה טוב. האם אז נדע להיות בני אדם טובים כפי שאנחנו רוצים לתפוס את עצמנו ככאלה? האם באמת השלטון יכפיף ראש בפני שלמות העם? האם מוסד הרבנות יקבל עליו את המלך המשיח? מי יודע".
בספר שלך, "היכונו", אתה מתאר את ביאת המשיח. אז סוף טוב הכל טוב?
"אני חושב שביאת המשיח תהייה אירוע מורכב. ואני חושש שהיות ואין ביטוי מספק בתנ"ך לקיומם של יהודים חילוניים, אנחנו לא באמת יודעים איך תתפוס אותנו הגאולה. האם נהייה נידונים לכף זכות או שנהפוך לעבדים לשומרי התורה שיחיו בנירוונה ורק יעסקו בלימוד תורה? מממ, אולי זה כבר המצב עכשיו? אולי, בעבור הישיבות, המשיח כבר הגיע בשבוע שעבר והם, בחדרי חדרים חוגגים את גאולתם, לומדים תורה, נקיים מחובות אזרחיות ושומרים על עם ישראל?"
ספר מעט על הספר. בלי ספוילרים!
"תלמיד הישיבה נתן, שבחלום בא אליו המלאך גבריאל ואמר לו שהוא נביא וציווה עליו ללכת ולמצוא את המשיח , מסתבך והולך עם השליחות הזו שלו, עד שהוא מגיע לאשפוז בשלוותה. אחרי תקופה הוא משתחרר וממשיך לחפש את המשיח.
עזרא הסוכן בדימוס, שכבר ראה כל מיני משיחיים בעיניי עצמם שבעיקר מאיימים להבעיר את השטח, מקבל טלפון ממחליפתו בתפקיד, סוכנת בשם איילת, שמבקשת מעזרא עזרה במציאת נתן כמה שיותר מהר ולשים עליו עין, כי התקופה מתוחה ולא צריך עוד כאב ראש.
השניים מחפשים את נתן, שבינתיים מוצא את המשיח – ועניין הגאולה החמקמק נראה קרוב מתמיד. רק מה? כדי להביא את הגאולה צריך להיות מומלך למלך בישראל. ולהמליך מלך בישראל מעל השלטון הקיים ומעל הרבנות הישראלית… זה כבר לא כל כך פשוט. גאולה או לא גאולה, מי ירצה לוותר על הכוח שלו?
במקביל לכל זה נערך משחק כדורגל מאוד מתוח בין הקבוצות בית"ר ירושלים ובני סכנין, וכל היחידות המובחרות בכוננות שיא". 
אז משיח שיבוא, זה טוב או רע?
"בספר אני מציג תהייה אמיתית בדבר מוקדי הכוח, עריצות הלב, העוצמה שניתנת בידי האדם כחזות הכל, בין אם מוסד הרבנות ובין אם השלטון. את הפרשנות לדבר אני משאיר לקוראים".
"היכונו" הוא למעשה אלגוריה דיסטופית עם סוף שמנסה להיות טוב. תסביר.
"אני מציע, באמצעות הספר, רגע לעצור ולחשוב על מהי למעשה הגאולה שאליה אנחנו מקווים. והאם יש לנו אומץ לעמוד בפני הכוחות הגדולים ולהגיד: עד כאן. אתם, השלטון, תתחשבו בנו יותר, אתם החרדים תתרמו כבר איזה משהו בנוסף על התפילה, מה אכפת לכם. אל תשכחו – אלוהים מסתכל".
את הספר "היכונו" אפשר להשיג באתר ההוצאה שתיים ובאתר "עברית" https://did.li/pxigT
