בעשור האחרון באופן מעורר פליאה החל לצמוח ענף הקולנוע הנשי החרדי העצמאי. מרלין וניג אישה חרדית מחסידות בעלז שמגדלת שבעה ילדים כתבה ספר על הנושא והפכה למבקרת הקולנוע החרדית היחידה "הנשים במגזר לוקחות פיקוד ומשמעות כסוכנות שינוי" היא אומרת בשיחה עמה. כעת היא חברה לקבוצת נשים חרדיות במטרה ליצור אומנות רב תחומית על הפרק: מוזיאון חרדי וקומדיה בשם 'חרדיות רעות"
הקולנוע החרדי (להבדיל מקולנוע חילוני שעוסק בחרדים) החל להתפתח בתחילת שנות האלפיים. תחילה היה מיועד לגברים בלבד מה שקרוי 'קולנוע חרדי גברי' אך הוא דעך אם השנים בגלל איסורי רבנים בגנות 'ביטול התורה'. במקביל לו החל לצמוח קולנוע נשי חרדי אותו יצרו נשים חרדיות בשיתוף פעולה עם קולנוענים שחזרו בתשובה או חילונים "החברה החרדית משתנה זו גולת הכותרת" אומרת בראיון עמה מרלין וניג (37) ירושלמית חרדית. אם לשבעה שבעלה לומד בכולל. עד כאן לכאורה כמו כל אם חרדית כמעט אבל פה מסתיים הדומה. וניג היא חוקרת קולנוע חרדי שאף כתבה על כך ספר עיון מעורר ענין והפכה למבקרת הקולנוע החרדית הראשונה בעולם ובימים אלו היא שוקדת על דוקטורט בתחום "הרבה מאוד שנים לא ידעת מה קורה לאישה חרדית בראש, על מה היא חושבת. ופתאום המדיום הקולנועי הפך למעין צוהר אל נבכי התודעה של הנשים במגזר.כיוצא בזה קולנוע יכול להגיע למקומות שאתה לא יכול לדמיין. בעקבות עלייתה של היצירה הנשית החרדית בתחום זה נוצרו תופעות מרתקות: קולנוע חרדי בינלאומי, חיזק קהילות יוצרים מכל העולם. מתרחשים יחסי גומלין עם הקולנוע הישראלי. הקולנוע" אומרת וניג "ולא הספרות שהיא סקטוריאלית. העניקה צוהר יותר אמיתי כי הוא פותח את עולמה של האישה בצורה אחרת".
כמובן שהתופעה הזאת שהחלה לקרות תחילה מתחת לאפם של הרבנים מעלה מיד שאלות לגבי עד כמה מותר בחברה שמרנית בילוי שכזה ? "אני מקווה שלא ישרפו לי את האוטו" אומרת בחיוך וניג "בכל הקשור לקולנוע חרדי נשים לקחו את החירות שלהן. אין אף דיין, רב,פוסק או אדמו"ר שאישר קיום קולנוע חרדי נשי וצריכה שלו כפי שזה נעשה ובכל זאת נשים הולכות על דעת עצמן והאולמות מלאים". בקולנוע הנשי מופיעות כמעט רק נשים והוא מיועד אך ורק לצפייה של נשים "חלק מהסרטים אף הצליחו יותר מסרטים חילונים" מפתיעה וניג ומספרת שכמיליון וחצי נשים הולכות לזה במשך השנה "זה קורה בכל הריכוזים והערים החרדיות. עושים הקרנות למאות נשים שמשלמות כרטיס בגובה של מאה ₪". זה עולה כך מכיוון שזוהי הפקה עצמאית לחלוטין "נשים חרדיות ממשכנות את הבית כדי להפיק סרט" אומרת וניג "כך שהן גם הופכות לנשות עסקים".
וניג מודעת לביקורת על כך "יש כאלו שמתנגדים לכך אבל כפי שנאמר 'אחרי רבים להטות".וניג מסבירה שתופעה תמחה בסוג של העלמת עין מצד הרבנים "תרבות פנאי ובילוי נתפסת במגזר כעיסוק שולי פחות ערך בטח שהרבה הרבה פחות מלימוד תורה ולכן גם מנהיגי הציבור פחות עוסקים בנושא".
וניג נולדה באוסטרליה להורים ישראלים,. כשהיתה בת שלוש שבה המשפחה לארץ. בילדותה כבר בילדותה ניצתה בה המשיכה לכתיבה וספרות והיא החלה לכתוב בעיתוני ילדים ונוער והופיעה בתוכניות ילדים בטלוויזיה. בתיכון למדה במעוז החילוני אינטלקטואלי – הניסויי בירושלים ואחר כך שירתה בעיתון"במחנה". בעלה, ארז חבר, היה החבר הראשון שלה ולאחר פרידה קצרה הם התחתנו בגיל 21 וחזרו יחדיו בתשובה. לפני מספר שנים הוציאה ספר שירה בשם , "אז מה היה לנו פה" ׁ(הוצאת ספרא). בשיר "טהרה", למשל, שבו היא כותבת: "האם נשים חרדיות נוגעות בעצמן?/ בטעות, בהתרגשות, בלי לשים לב". היא מגדירה עצמה פמיניסטית שקטה. וכשהתפוצצה פרשת הזמר אהרון רזאל שכיסה עיניו כשרקדו למולו נשים היא כתבה בבלוג שלה 'בסלונה' : " שמישהי כותבת על רזאל ״הכי טוב שינקר את עיניו שחלילה לא בטעות יראה אישה רוקדת״ אני תוהה האם היא מכירה דתיים? או שכולם אצלה הם אותו גוש קיצוני שאינו אלא מייצג רק את עצמו? וחמור מזה, אני תוהה האם היא לא שמה לב, שכדרך אגב, היא לחלוטין מבטלת את הקול של האחרת? אותה אחת שהעזה ולא תעז להבא, להגדיר את תחושת החירות שלה או מהו פמיניזם עבורה.
אבל גם הקולנוע החרדי הנשי צובר שינויים "החל מהעשור השני של המאה- 21" כותבת וניג בדף הפייסבוק הפעיל שלה, "חלק לא מבוטל מסרטי הנשים החרדיות, משנים כיוון ומנסים לכונן אמירה ביקורתית ואף פמיניסטית. חזון החששות, המלווה בהתנגדות הפלגים הקיצוניים של העדה החרדית, מתממש במלואו. סרטים חרדים, שאופיים שונה ואף פורץ גדר, ממשיכים לעורר התנגדות, מוצבים כסמלי אזהרה ויוצרותיהן ויוצריהם זוכים לביקורת ויחס מפוקפק ולעיתים אף מוחרמים. סרטים אלו הם קולנוע חרדי-נשי "מחוץ לגדר", קולנוע שדורש עיון בצומת חשובה בה מתפתח הקולנוע החרדי-נשי, על רקע התפתחות החברה החרדית מחד והתפתחות הקולנוע הישראלי וקולות ה״אחר״ בתוכו". בפאנל בנושא תרבות בירושלים שהתקיים בועידת ישראל לעסקים סיפרה וניג שהיא עומדת להפיק קומדיה שתקרא 'חרדיות רעות' אנחנו כבר מצפים לכך