אנו – מוזיאון העם היהודי השיק בסוף השבוע פעילות קיץ מהנה בשם 'הכוכבים של אנו' שמשלב פעילות חוויתית היתולית עם שחקנים מקומיים. בתחילת החודש השיקו במוזיאון תערוכה מסקרנת בשם 'אודסה – תל אביב'.אשר מפנה את הזרקור לרנסנס התרבותי היהודי שהתרחש בעיר בעשור השני של המאה העשרים
פעילות הקיץ של אנו – מוזיאון העם היהודי מציעה לילדים/ות ולכל המשפחה הצצה מרתקת ומשעשעת אל מאחורי הקלעים של המוזיאון, בעזרת מפה צבעונית וחדשה המציעה מסלול ייעודי למשפחות עם ילדים בין מוצגי המוזיאון. המפה תכלול מסלול מובנה בין המוצגים האינטראקטיביים במוזיאון אשר מותאמים לילדים.
מסלול המפה יהווה בסיס לפעילות הקיץ התיאטרלית שתציע חוויה משעשעת, מרעננת, חינוכית במבנה הממוזג של המוזיאון.
המשפחות שיבקרו במוזיאון יפגשו שחקנים שיגלמו נושאי תפקידים מרכזיים בחיי היום יום של המוזיאון: מנכ"ל, אוצרת, מנקה, מדריך ומעצב, כאשר כל אחד ואחת יספר להם במונולוג משעשע על תפקידו החשוב בעבודת המוזיאון ועל המוצגים לצידם הם עומדים.
בתום הסיור התיאטרלי יתבקשו הילדים להחליט ולהצביע מי לדעתם הוא הכוכב האמיתי של המוזיאון ושם תצפה להם הפתעה משולבת במסר חינוכי לחיים.
גם למבוגרים מצפה תערוכה מסקרנת במוזיאון – "אודסה – ת"א: ספרות עברית ואמנות אוניברסלית"
התערוכה נעשתה כמחווה לעם האוקראיני הנאבק על חירותו. ותנעל ב31 בדצמבר
"אודסה – תל אביב מספרת סיפור מקומי ייחודי שבמובנים רבים מייצג גם סיפורים רבים אחרים" – אומרת אורית שחם -גובר האוצרת הראשית של מוזיאון אנו ומוסיפה: "בתקופה הסוערת של העשור השני של המאה העשרים, יצרו ופעלו באודסה, עיר קוסמופוליטית בוהמית לחופי הים השחור, שתי קבוצות של אמנים: האמנים "הבלתי תלויים" – ציירים ופסלים שנשאו את עיניהם מערבה וחלמו להיות אוניברסלים ולפעול למען חופש ושוויון לאדם וקיוו ביצירתם להפוך את אודסה לפריז של המזרח; והקבוצה השנייה, הדור הראשון של הסופרים העבריים שהיו חלק מהתחייה הלאומית היהודית וחלמו לכתוב ספרות עברית מודרנית. שתי הקבוצות, שהיו מחוברות זו לזו, והכירו ותמכו אלה באלה, נאלצו לארוז את חלומותיהם ולברוח מאודסה אחרי המהפכה הרוסית. רבים מהם הגיעו לתל אביב ויצרו כאן תרבות עברית תוססת ברוח אודסה" .
ריבוי היוצרים שהגיעו לאודסה משלל מקומות ופעלו בשלל סגנונות גרם לכך שחברי הבוהמה המקומית הכירו זה את זה ולעתים קרובות גם שיתפו פעולה. כך זכתה אודסה למוניטין של עיר הדוניסטית ודקדנטית, שבה אפשר היה להתנסות בכול ולנסות הכול. מכאן הגיעה הממרה היידית: "לחיות כמו אל באודסה" ("לעבן ווי גאט אין אדעס").
את התערוכה מלווה המוסיקה של המלחין יעקב ויינברג, יליד אודסה ששילב בין מוזיקה סימפונית למוזיקה יהודית.חלק ניכר מהיצירות המוצגות בתערוכה מושאלות מהאוסף של יעקב פרמן, מי שהיה עסקן ציוני, יו"ר המפלגה רדיקל-פועלי-ציון, שוחר אמנות, אספן אמנות מודרניסטית וביבליופיל. חנות הספרים שלו, קוּלטוּרָה (תרבות), היתה אחד המרכזים של האינטליגנציה היהודית באודסה ושימשה הן ספרייה והן מעין "מועצת חכמים" . עם מכריו נמנו ח"נ ביאליק, יוסף קלוזנר, האדריכל יהודה מגידוביץ', הרקדן ברוך אגדתי, המו"ל והעורך יהושע חנא רבניצקי ועוד רבים וטובים.
פרמן תפס את שיתוף הפעולה שלו עם הציירים הצעירים, רובם יהודים, כחלק מפעילותו הציונית. כאשר עלה ארצה הביא איתו את אוסף האמנות שלו וחלם לערוך בארץ-ישראל תערוכה של מיטב הציירים היהודים, להקים בה אקדמיה לאומית מודרנית ולפתוח מוזיאון לאמנות.
