הבוקר קיימה עמותת "המכללהּ" ברחבת בית משפט השלום בתל אביב מיצג חזותי מרגש נגד האלימות הממסדית והחברתית כלפי נשים – מזנות ועד עוני ואלימות במשפחה
לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, שיחול מחר, קיימה הבוקר עמותת "המכללהּ" מיצג מחאה חזותי ברחבת בית משפט השלום בתל אביב.
במיצג הוצבו כ-30 ערימות אדמה המזכירות קברים, ומהן הזדקרו עשרות זוגות ידיים אדומות, תזכורת לקבורתה של ליטל מלניק ז"ל בעודה בחיים, אולם גם סמל לדרכים הרבות בהן החברה קוברת מדי יום נשים בעודן בחיים: אלימות מינית, עוני, רעב, הקטנה, הדרה, פגיעות בגוף ובנפש ועוד. לצד הקברים עמדו פעילות שידיהן בכפפות איגרוף אדומות.
איריס שטרן-לוי, מנכ"לית משותפת בעמותת "המכללהּ": "המיצג הוא ביטוי לא רק לקורבנות אלא גם למאבק עיקש לשינוי, ולכוחן של נשים שמסרבות להיקבר בשתיקה".
הנתונים בנוגע לאלימות מגדרית כלפי נשים בישראל בלתי נתפסים:
- 40 נשים נרצחו מתחילת 2025 (לפי נתונים של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי).
- אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה (לפי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית).
- בשנת 2023 בלבד התקבלו באיגודי הסיוע יותר מ-50,000 פניות, כ-90% מהפגיעות מתבצעות על-ידי אדם מוכר לנפגעת או לנפגע – בן זוג, בן משפחה, חבר או קולגה.
- פער השכר בין נשים לגברים בשוק העבודה בישראל נע בין 32% ל-42% (לפי מרכז טאוב).
- בדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה (Level 130) רק כ‑9% מהממונים הן נשים (לפי עמותת שקוף).
- רק 17.6% מהדרג הניהולי הבכיר בחברות הייטק פרטיות הינן נשים, ורק 9.3% הן מנכ"ליות בחברות הייטק (לפי הרשות לחדשנות).
- 62% מהנשים בזנות הן אימהות, מרביתן אימהות יחידניות (לפי עמותת המכללהּ).
הנתונים החמורים האלה הם הרקע למיצג שהעלתה עמותת "המכללהּ", הפועלת לשינוי חברתי עמוק באמצעות העצמת נשים במצבי אלימות וזנות.
טל חמווי, מנכ"לית משותפת בעמותת "המכללהּ": "ב״המכללהּ״ אנחנו פוגשות נשים על הרצף הרחב של זנות ואלימות מגדרית, אחרי שעברו בשערי הגיהנום. הן באות ללמוד על מנת לייצר לעצמן את החיים שמגיעים להן – חיים מיטיבים ועצמאיים. אנחנו מאמינות שהאלימות כלפי נשים היא לא בעיה פרטית אלא בעיה חברתית, שכולנו צריכות וצריכים להיאבק בה. כל סטודנטית שקמה בבוקר ובוחרת לבוא לשיעור זו הצלחה כבירה, כי אין דבר חזק יותר מאשה שבונה את עצמה בניגוד לכל הסיכויים. המיצג הזה הוא זעקה אבל גם הצהרה של כוח, סולידריות ותקווה לשינוי".
המייצג של "המכללהּ" נעשה בשיתוף עם האומנית כרמן אלמקייס עמוס, אמנית, צלמת ואקטיביסטית: "כמי שנמצאת באופן קבוע בפעילות בשכונות ובפריפריות ברחבי הארץ, צילמתי בשנה האחרונה נשים נפגעות אלימות בדיור הציבורי, נשים שחיות בעוני ונשים שנאבקות על קורת גג. אנחנו חייבות לזכור שנשים באשר הן, ובעיקר מוחלשות, נמצאות כשקופות אל מול האלימות הממסדית והגברית יחדיו".
