"שעת חירום": רבבות במפגן כוח של יהדות התורה בבני ברק יום וחצי לפתיחת הקלפיות

יום וחצי בלבד לפני פתיחת הקלפיות בבחירות 2026, קיימה אמש (ראשון) מפלגת יהדות התורה את עצרת הבחירות המרכזית שלה באזור גשר אם המושבות (גשר הרב לנדא), בין בני ברק לפתח תקווה. האירוע, שנערך תחת הכותרת "מעמד קידוש השם הענק", הפך למפגן כוח אדיר שאליו נהרו רבבות משתתפים ותלמידי ישיבות מכל רחבי הארץ. בשל ההמונים שמילאו את הגשר הרחב, נסגרה דרך אם המושבות לתנועה לכיוון מזרח, נרשמו עומסי תנועה כבדים, וכוחות משטרה הוצבו במקום לשמירה על הסדר – בעוד הכרוז מפציר בילדים לרדת מבימת הפיקוח וממעקות הגשר.

על הבימה המרכזית התייצבו גדולי הרבנים הליטאים לצד בכירי הרשימה – בהם ראש רשימת יהדות התורה ח"כ יעקב אשר, יו"ר דגל התורה משה גפני, וראש עיריית בני ברק חנוך זייברט. העצרת נפתחה לאחר תפילת ערבית המונית תחת כיפת השמיים וקריאת פרקי תהילים, כשברקע מתנגנת מוזיקה חסידית, ג'ינגל המפלגה והקלטות של מנהיגי הציבור החרדי המזהירים כי ירידה בכוחה של המפלגה תהווה "חילול השם" ופגיעה בעולם התורה.

נאומים חריפים על הבימה: מגזירת הגיוס ועד "ילדי תימן"

המסרים שנישאו בעצרת שיקפו תחושה של מאבק קיומי על צביונו של המגזר החרדי. דובר העצרת, יעקב וורגנבשר, הגדיר את המצב כ"שעת חירום" והבהיר כי המטרה היא להוכיח ש"את הציבור החרדי לא שוברים ולא מצליחים למוסס בכל מיני סנקציות או החלטות דרקוניות".

יו"ר דגל התורה, משה גפני, מיקד את נאומו בסוגיית הגיוס ובהתנהלות הפוליטית סביבה: "השמאל הבטיח שיעשה לנו את המוות אם נבחר בנתניהו – ובניגוד לימין שלא יודע, הם מקיימים הבטחות. הם עשו את זה והעלו את נושא הגיוס לסדר היום. עברנו הרבה מערכות בחירות, לא הייתה מערכת בחירות כמו היום".

התבטאות חריגה ודרמטית במיוחד נרשמה מצדו של הרב שריאל רוזנברג, אב בית דין חרדי בבני ברק ומרבני דגל התורה, שהתייחס לקולות הקוראים להחרים את הבחירות: "אמר לי אחד שהוא לא יכול להצביע בבחירות של מדינה מושחתת שעושה רצח עם. וכי בזמן החזון איש המדינה לא הייתה מושחתת? לא עשתה רצח עם בילדי תימן והעבירה על דתם? היא אף פעם לא הייתה מתוקנת, ובכל זאת הייתה חובה להצביע".

המערכה על כל קול: בלימת המפלגות החדשות ואיחוד השורות

מאחורי מפגן הכוח עומד ניסיון של הדקה ה-90 לגבש את המגזר החרדי-אשכנזי, לאחר קמפיין רווי מתחים פנימיים, תככים וחילופי ראשים ברשימה. לצד התארגנויות קפדניות באגף החסידי להוצאת כל קהילה לקלפי, בדגל התורה חוששים מאוד מזליגת קולות של חרדים עובדים ומצביעים מאוכזבים למפלגות מתחרות שקמו במערכת הבחירות הנוכחית – בהן מפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר ומפלגת "צבע שחור" – או למפלגות ימין אחרות.

כדי לבלום את הסחף, נתלו לאורך הגשר שלטי ענק הנושאים את הכיתוב "הזכות להיות חרדי" ו"בנערינו ובזקננו נלך לקדש שם שמיים!", ולמשתתפים חולקו פלאיירים שבהם נכתב: "זה לא הקול שלך, זה קולם של רבבות לומדי התורה הנרדפים על צווארם… הם מכריעים את גורל התורה ואת עתיד הדורות".

קולות מהשטח: "אנחנו הולכים עם גדולי הדור – כל השאר נעלמים"

הלך הרוח בקרב הצעירים שגדשו את הגשר שילב התרגשות לקראת יום הבוחר עם נאמנות מוחלטת להנהגה הרבנית. מרדכי, תושב אשקלון הלומד בישיבה בבני ברק, הגדיר את הבחירות כ"גורליות" וציין כי בשטח מורגשת התעוררות משמעותית בימים האחרונים.

חיים, צעיר מהזרם הליטאי תושב ביתר עילית המצביע השנה לראשונה בחייו, התראיין במהלך העצרת לצוות "TLV TIMES" והסביר את משמעות ההתכנסות מבחינת בני דורו: "יש פה קריאה רבנית לצאת להצביע לרשימת יהדות התורה בעקבות המצב של חוק הגיוס, שהפך להרבה יותר דחוף. יש כאלה שמרימים יד על כל היהדות ולא רוצים לתת לנו לחיות כחרדים בארץ ישראל, ולכן הרבנים קראו לכולם – מישיבות קטנות, שיעור ג', אברכים ואנשי מעשה – להראות נוכחות".

לדבריו של חיים, חרף המחלוקות הפנימיות בקדנציה האחרונה, בקרב הציבור המרכזי אין כל התלבטות בנוגע למפלגות החדשות: "אין שום התלבטות. למפלגות החדשות אין רבנים, והמהות של הציבור החרדי היא מחויבות לגדולי הדור. מי שרוצה לזרוע הרס בציבור החרדי – כמו שגדול הדור אמר – הם אולי מניחים תפילין, אבל הם לא חרדים. גם לגבי 'צבע שחור' שמנסים להראות שהם קנאים – אנחנו צעדנו אלפיים שנות גלות עם גדולי הדור, ומי שחושב שהוא מחמיר יותר מהרבנים – נעלם". הוא ביטל גם את השפעתו של "הפלג הירושלמי" המחרים את הבחירות, והגדיר אותו כ"פלח קטן שעושה הרבה רעש, בעוד שביום פקודה הקלפי תוכיח 270 אלף קולות ליהדות התורה".

באשר לסוגיית השירות הצבאי העומדת בלב מערכת הבחירות, הציג חיים קו נחרץ לפיו המסגרות הקיימות בצה"ל אינן מאפשרות שמירה על אורח חיים חרדי: "אני סומך על הרבנים שמנהלים את הטקטיקה, אבל כרגע הצבא לא כשר לחרדים. חבר שלי שמפקד ב'חשמונאים' אמר לי שיש שם חילונים, ה'נח"ל החרדי' ו'נצח יהודה' לא הצליחו ויש שם חילולי שבת וחבר'ה בלי כיפות".

לדבריו, גם עבור מי שאינו לומד תורה, גיוס יתאפשר רק תחת שינוי יסודי בצבא: "הצבא צריך לשכנע את הרבנים שמי שנכנס חרדי ייצא חרדי, ובראש ובראשונה להוציא משם נשים ולהפסיק את מעורבות היוהל"ם. אני לא יכול להיכנס לעזה בהוראה של אדם חילוני שלא פועל על פי דעת תורה ולא כפוף לרבנים".

למרות המתיחות הקשה סביב חוק הגיוס, סיים חיים בנימה מפויסת כלפי הציבור המסורתי וגוש הימין, והפנה את האצבע המאשימה כלפי כלי התקשורת: "אני מאמין שנמשיך ללכת עם הציבור המסורתי ועם גוש הימין. דיברתי עם אנשים במצדות וראיתי שרובם אוהבים אותנו ומעריכים את לומדי התורה. בעיניי, זו בעיקר התקשורת שמסיתה ורודפת את לומדי התורה".