בעולם היזמות, הרעיונות המבריקים ביותר נובטים לעיתים דווקא בנקודות הכואבות, התסכולים היומיומיים והפערים שאין להם מענה בשטח. תכירו את הנשים אשר פגשו בצורך אישי, קיומי או מהותי בחייהן, גילו שהשוק פשוט אינו מספק פתרון והחליטו ליצור אותו בעצמן. מהגנה על בריאות המשפחה ועד אוכל אותנטי שמביא מאכלי בית רחוקים לישראל, מייצוג שוויוני לנשים, אופנה ישראלית מחבקת כל מידה וצמיחה מתוך שכול ותופת – הכירו את היזמיות שהפכו את ה"אין" האישי שלהן לבשורה עבור אלפים:
ענת יהב: SUNWAY | החיפוש אחר פתרון בריאותי הוליד מותג שיחגוג בשנה הבאה 30 קייצים
לפני כמעט 30 שנה עמדה ענת יהב על חוף הים וחיפשה דרך טובה יותר להגן על ילדיה מפני השמש. היא לא יכלה לדעת שאותו רגע קטן יהפוך למפעל חיים, ישנה את הדרך שבה משפחות רבות מגינות על עצמן מפני השמש, ויהפוך אותה לאחת הנשים שהובילו כאן מהפכה שקטה בתחום ההגנה מהשמש. המנוע מאחורי מותג בגדי ההגנה מהשמש SUNWAY נולד על חוף הים בקיץ 1996, אבל הסיפור שלו התחיל הרבה קודם. עבור ענת יהב, הים הוא דרך חיים. אשת ים מגיל צעיר, סקיפרית מגיל 16, וכבר בשירותה הצבאי נמנתה עם הדור הראשון של מדריכות הס"גים בחיל הים – תפקיד חלוצי לנשים באותם ימים. ללכת נגד הזרם מעולם לא הרתיע אותה. כאם צעירה ותקציבאית במשרד פרסום, חיפשה יהב פתרון שיגן על ילדיה מפני השמש בזמן השהות בים ובבריכה. הפתרון הגיע בחבילה קטנה מאוסטרליה, ששלחה לה חברת ילדות, ובה חליפות גלישה מבד חוסם קרינת .UV ההבדל היה בולט מיד: בעוד שלילדים אחרים הסתפקו בחולצות טריקו רטובות ולא יעילות, ילדיה נהנו מהגנה יעילה יותר ובלטו לעין למרחוק. לא חלף זמן רב עד שאימהות אחרות ביקשו לדעת מאין השיגה את החליפות.
ואז קיבל הסיפור תפנית אישית. מחלת הסרטן שנגעה במשפחתה הפכה את הרעיון לשליחות של ממש: לקדם מודעות להגנה מפני השמש ולסייע בצמצום תחלואת סרטן העור בישראל. למרות שלא היה לה כל ניסיון בעולם הטקסטיל, למדה יהב מאפס את תחום הבדים, הגזרות והייצור. גם כשהקנייניות הראשונות דחו את הרעיון בטענה ש"אף אחד לא ילביש את הילדים שלו דבר כזה", היא לא ויתרה. בעידודה של מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, באביב 1998, הושקו בגדי הים (המהפכניים לאותה תקופה) בדשא במסיבת העיתונאים השנתית של האגודה ושולבו בקליפ המקורי של "חכם בשמש". SUNWAY הובילה מהפכה תפיסתית: "במקום לחשוף – לעטוף". כיום, כמעט שלושה עשורים אחרי שנולד הרעיון SUNWAY ,כבר אינו רק מותג בגדי ים. הוא מציע בגדי גלישה, ביגוד יומיומי חוסם קרינה, בגדי עבודה ומטיילים, כובעים ואביזרי הגנה מהשמש, ומשרת את כל בני המשפחה – מתינוקות בני חודשיים ועד מבוגרים, במנעד מידות רחב המגיע עד XL6.
שרה אובסייוביץ', לוס טאקוס: הגעגוע למקסיקו שהפך למוסד קולינרי
זהו סיפור על יזמות נשית ונחישות ציונית: עסקית מנוסה שבחרה לעזוב הכל, לזהות פער בשוק המקומי ולבנות מאפס מקום שהפך לכתובת מרכזית עבור בני הקהילה הלטינית, תיירים וישראלים חובבי קולינריה אמיתית: כששרה אובסייוביץ' ובעלה עלו לישראל ממקסיקו לפני שבע שנים, הם הותירו מאחוריהם אימפריה עסקית משגשגת, החל מחברת משלוחים עם עשרות מרכזים לוגיסטיים, דרך פרויקטי נדל"ן ועד רשת טיפוח עם עשרות סניפים. אך כשביקשה להכות שורשים בארץ, היא נתקלה בחסך בסיסי ויומיומי: היעדר אוכל מקסיקני אותנטי. במקום לסמוך על אדפטציות מקומיות, החליטה אובסייוביץ' להביא את הבית אליה. מתוך הגעגוע לטעמי הילדות הקימה ברעננה את לוס טאקוס – טאקרייה אותנטית המגישה אוכל מקסיקני כהלכתו, כולל טורטיות תירס המיוצרות מדי יום בתהליך מסורתי וגם תבשיל לשון, סלט קקטוס כבוש, אסאדו מקסיקני, פריחולס, משקאות כמו הורצ'טה- משקה אורז, מיצ'לדה – קוקטייל עם בירה , מזקל ומאכלים נוספים. 
יעל יחיאלי, מיזם 5050: 50% נשים בשולחנות קבלת ההחלטות
עבור יעל יחיאלי, מנכ"לית מיזם 5050 לשותפות ולשוויון מגדרי, הצורך צמח מתוך עבודתה המקצועית כמנחת קבוצות ותסכול מול תמונותיהם של מקבלי ההחלטות בישראל. יחיאלי זיהתה תופעה ברורה: כשיש בקבוצה איזון מגדרי, הדינמיקה משתנה, השיח מעמיק וההחלטות המתקבלות טובות ושקולות יותר. התובנה הזו הולידה הבנה כואבת: כאשר חצי מהאוכלוסייה נעדרת משולחנות קבלת ההחלטות הלאומיים והמוניציפליים, נוצר עיוורון מבני לצרכי חצי מהאוכלוסייה. כדי לתקן את העיוות החברתי הזה, הקימה יחיאלי את מיזם 5050 (הפועל במסגרת עמותת "מרכזים לצדק חברתי"). המיזם דורש ייצוג שוויוני של 50% נשים בכל מוקדי ההכרעה בישראל, ממפלגות פוליטיות ועד פאנלים בתקשורת. העשייה הנחושה של המיזם כבר נושאת פירות בשטח: עליה בייצוג הנשים בבחירות המקומיות, איזון מגדרי בחלוקת פרס ישראל וניטור שוטף של נתוני הייצוג בתקשורת. לקראת מערכות הבחירות של 2026, המיזם מוביל קריאה ציבורית לכל המפלגות להתחייב לרשימות 5050 ריצ'רץ', עם 50% נשים במקומות הריאליים.
רוני כהן QUEENSIZE אופנה ישראלית למידות גדולות
כשרוני כהן הקימה ב 2012 את אחד מאתרי האופנה הראשונים בישראל, היא פתחה בו מחלקה למידות גדולות שהפכה במהרה להצלחה מסחררת. אולם, ככל שהביקוש גבר, כהן זיהתה את הבעיה: המגוון בשוק היה מצומצם, והמידות שסווגו כ"גדולות" היו בפועל מידות ביניים (42-44).בשנת 2016, מתוך חיבור אישי לעולם הסטייל והבנה שלנשים בכל מידה מגיע להיראות נהדר, החליטה לעשות מעשה והקימה את QUEENSIZEמותג אופנה צעיר, שמח ומרענן שמיוצר בישראל. המותג מציע בגדים מלאי שיק בהשראת עולמות הפופ והסטריט, במחירים נגישים ובגזרות מחמיאות. השם QUEENSIZE נבחר בדווקא ובגאווה: להבהיר שמידות גדולות אינן מילה גסה ושמנה אינה קללה. המותג מעניק לכל אישה את ההרגשה שהיא לובשת "מידות של מלכות", ומאפשר לנשים לאהוב את מה שהן רואות במראה ולהתלבש בסטייל ללא פשרות, בכל מידה. 
מירי גד מסיקה, המרכז לצמיחה מטראומה: להפוך את השבר הלאומי והאישי לבשורה
סיפור הקמתו של המרכז לצמיחה מטראומה על ידי מירי גד מסיקה, חברת קיבוץ בארי, נולד מתוך התופת של השבעה באוקטובר. במהלך מתקפת הטרור עברה משפחתה ארבעה ניסיונות רצח שונים. בעוד ביתם נשרף, הם נאלצו לקפוץ מחלון הקומה השנייה, אירוע שבו בנה בן ה-15 ריסק את רגלו. בתושייה עילאית ובסיוע שכנים נמלטו לממ"ד שכן ושרדו. כבר באותו בוקר נורא קיבלה גד מסיקה החלטה אסטרטגית: לשרוד כדי לספר ולהצמיח מנהיגות מתוך המשבר. היא סגרה עסק ייעוץ מצליח, ובמשך שנתיים ניהלה את מערך התקשורת והתדמית של בארי במקביל להעברת הרצאתה "לצמוח מהשבעה באוקטובר". כשזרמו אליה פניות מכל רחבי הארץ מאנשים שביקשו לדעת איך אוספים את השברים, גד מסיקה זיהתה פער מערכתי עמוק: רוב המענים בשוק התמקדו בטיפול, ייצוב והרגעת הסימפטומים, אך לא היה שום גוף שהציע מתודולוגיה מעשית ויזמית המכוונת לצמיחה אחרי פוסט טראומה. מתוך החסך הקיומי הזה הקימה את המרכז לצמיחה מטראומה, המזקק את ניסיונה וכליה למודלים יישומיים (כמו "מודל הצמיחה" ו"מרובע הזהב"). המרכז מעניק כיום לארגונים, קהילות, בעלי עסקים ובני נוער מעטפת המעבירה אותם משיח קורבני לאקטיביות, אחריות ובניית קומה חדשה של מנהיגות וחוסן, בשיתוף פעולה עם גופים מובילים במשק.
