במשך עשרות שנים, מטע אבוקדו בבנימינה נחרש שוב ושוב. אבל יום אחד, עבודות תשתית מודרניות חשפו עבר מפואר שהסתתר רק 30 סנטימטרים מתחת למחרשה: שני פסלי שיש רומיים, כמעט ללא פגם, בני 1,700 שנה. זוהי דרמה ארכיאולוגית של פעם בדור
איתן אלחדז ברק
תארו לכם שיש לכם שדה חקלאי ובוקר אחד אתם מתעוררים לגלות שבקצה השדה, מתחת לשכבה הדקה של האדמה הנחרשת שוב ושוב, מסתתר אוצר שלא יסולא בפז, עדות חיה לחיים המפוארים שהתנהלו כאן לפני מאות שנים.
מעשה שהיה כך היה: במסגרת פרויקט "השדרה המהירה" של משרד התחבורה ורכבת ישראל, להכפלת מסילת החוף המהירה. כחלק מההכנות לקראת הנחת הפסים שיובילו רכבות במהירות 250 קמ"ש, החלה רשות העתיקות בחפירה ארכיאולוגית בכניסה לבנימינה. מה שהחל כבדיקה שגרתית הפך במהרה לאחת התגליות המרהיבות ביותר של הדור האחרון בארץ.
"הלב שלי הפסיק לפעום": רגע הגילוי
"ישבתי על המחשב שלי, הכנסתי נתונים, ופתאום אחד הפועלים קורא לנו," משחזרת אבישג רייס, אחת ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, את הרגע הדרמטי שהתרחש לפני כחודש. "הוא אומר: 'יש משהו מעניין בבור סינון של הגת'. הגענו לשטח ובאמת ראינו חתיכת שיש. הפועל מתחיל לחפור, ממשיך לחפור, חושף את הממצא…".
באותו רגע, העולם עצר מלכת. מיכאל סורוצקין, ארכיאולוג נוסף מרשות העתיקות, מספר: "במהלך חפירת הגת ראינו שמבצעץ משהו באדמה והפועלים קראו לי. הייתה תחושה שאנחנו עומדים לגלות משהו שלא אמור להימצא שם. פתאום באמת ראינו שלא מדובר בחרס – אלא בשיש. ואז, לאט-לאט, נחשפו שני הפסלים. אני עדיין מתקשה למצוא את המילים. פשוט מדהים."
"זה היה החלום שלי", מוסיפה רייס, ההתרגשות עדיין ניכרת בקולה. "זו תגלית של פעם בחיים. זה היה מאוד לא צפוי, אבל איכשהו, התגליות הגדולות באמת תמיד מגיעות ביום האחרון."
יופי נצחי: התיאור האורגני של האוצר
כשמביטים בהם, קשה להאמין שהפסלים הללו היו קבורים תחת אדמה חקלאית פעילה. שני הפרוטומות – פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם – עומדים זה לצד זה על בסיסי עץ כהים, על רקע כחול עמוק, קטיפתי, שמדגיש את לובן השיש.
הפסל השמאלי מתאר גבר בעל זקן עבות ומסולסל, תווי פניו חזקים ואקספרסיביים, והטוגה שלו מפוסלת בכפלים עדינים, עדות לאומנות הרומית הגבוהה. הפסל הימני, קטן במעט, מציג דמות חלקה יותר, עם פנים רכות יותר. על בסיסו נחרטה הכתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס". מצבם של הפסלים מדהים; הם כמעט שלמים לחלוטין, למעט פגיעה קלה באף של אחת הדמויות, עדות לנס שהשאיר אותם חבויים, מוגנים מפגעי הזמן ופגעי המחרשה
התעלומה: מדוע הוטמנו בגת יין?
הפסלים, המתוארכים למאה ה-3 לספירה, לתקופה הרומית, לא התגלו באתרם המקורי. הם נמצאו בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית-ביזנטית, כשהם מונחים באופן מסודר עם פניהם כלפי מטה. התגלית מעלה שאלות מרתקות: מדוע הוטמנו הפסלים דווקא שם? האם היה זה ניסיון להגן עליהם? או שמא מדובר בפולחן כלשהו?
לדברי ד"ר פטר גנדלמן, מומחה אזור קיסריה מטעם רשות העתיקות, "הפסלים האלה מצטרפים לשורה של פורטרטים של דמויות היסטוריות שהתגלו בעבר בקיסריה. בפעם האחרונה התגלתה כאן דמות כזו בשנות ה-90." הכתובת "ליקורגוס" מוסיפה לתעלומה. "יש שתי דמויות מרכזיות בשם הזה המוכרות מן ההיסטוריה היוונית – ליקורגוס, מייסד ספרטה, וליקורגוס מאתונה, שהיה מדינאי ונואם במאה ה-4 לפני הספירה. ייתכן שמדובר באחת מן הדמויות האלה, אך המחקר רק בראשיתו."
ד"ר גנדלמן מוסיף: "בתקופה הרומית, הפסלים מהסוג הזה היו מוצגים גם במבני ציבור וגם בבתים של בני האליטה, שביקשו לקשור את עצמם לעולם התרבות והרוח של העת העתיקה. לא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, וייתכן שהפסלים עיטרו וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה."
העתיד: שימור וחשיפה לציבור
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, ברך על התגלית: "החשיפה הזו היא מסוג התגליות שממחישות לציבור את כוחה של הארכיאולוגיה: רגע אחד עובדים על פרויקט תשתית מודרני, וברגע הבא נפתח חלון אל חייהם ועולמם התרבותי של מי שחיו כאן לפני מאות רבות של שנים. תפקידה של מדינת ישראל הוא לשמור על הממצאים האלה, לחקור אותם ולהפוך אותם לנגישים לציבור – כדי שכל אחד יוכל לפגוש ולהתרשם מקרוב מהעבר העשיר של הארץ."
הפסלים המרהיבים יעברו כעת תהליך ניקוי, שימור ומחקר נוסף, במסגרתו ינסו לזהות בוודאות את הדמויות המתוארכות בהם ואת ההקשר המדויק שבו הוצבו בעת העתיקה. הציבור יוכל לפגוש את התגלית יוצאת הדופן הזו לראשונה בכנס הארכיאולוגי "במרכז VII – בית" שיתקיים ב-18.6 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב – מוז"א. הפסלים יוצגו במוזיאון לקהל הרחב למשך חודשי הקיץ, ויעניקו לכולנו הזדמנות נדירה לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר.
החרישה היומיומית במטע האבוקדו בבנימינה אולי נמשכת, אבל כעת היא מלווה בידיעה שמתחת לאדמה הפורייה מסתתרים סיפורים עתיקים, שמחכים להתגלות.
לפרטים נוספים על הכנס והתצוגה, בקרו באתר מוזיאון ארץ ישראל (מוז"א). הכנס פתוח לציבור ללא תשלום.
