בעקבות המצב : הקרקס הממוגן לילדים שמופיע בחניונים תת קרקעיים

בקרית אונו וראשון לציון מצאו פתרון שגם מאפר לילדים הפוגה משמחת מהריצות למקלטים וגם פתרון שעומד בהוראות פיקוד העורף – קרקס שמתקיים עמוק בתוך חניונים תת קרקעיים. בשיחה עם קים בני מפיקת האירוע היא מספרת על איך גופי תרבות מתאימים עצמם בעקבות המלחמה. היה שמח וללא אזעקות

כתב וצילם – איתן אלחדז ברק

לחיצה שגרתית על כפתור המעלית ואני צולל למטה. עמוק למטה. כשהמעלית נעצרת בקומה 5-, והדלתות נפתחות,רעש המזגנים מתערבב במוזיקה קצבית ובצהלות ילדים. כאן, בבטן האדמה, מתרחש בימים אלו (5-7 באפריל) אחד המיזמים היצירתיים ביותר שראתה העיר: "הקרקס הממוגן".
הדבר הראשון שאני מבחין בו הוא ערימות הנעליים. מאות זוגות של סנדלים, נעלי ספורט קטנות וכפכפים מסודרים בכניסה למתחם, כיאה למקדש של ילדות. הילדים חולצים נעליים ביראת כבוד ונכנסים גרביים-גרביים אל תוך חלל עצום של 650 מטר רבוע. החניון המנוכר, שבדרך כלל מאכלס מכוניות ואדי דלק, הוסב לאוהל קרקס מרהיב, עטוף בבדי ארגמן ולבן המשתלשלים מהתקרה ומסתירים את הבטון החשוף.
במרכז התמונה -  קים בני, בעלת חברת "קימיז הפקה ותוכן בע"מ", האישה שמאחורי החזון הלוגיסטי המורכב הזה.
אני מסתובב בין המתחמים,. מצד אחד, מתחם מולטימדיה עם מסכי ענק ומשחקי מחשב שמושכים את הילדים הגדולים יותר; מצד שני, ג'ימבורי רך לקטנטנים. במרכז, שולחנות לגו ענקיים שסביבם נבנים ארמונות דמיוניים, ומתחם יצירה ב"קליי" (Clay), שם אצבעות קטנות לשות את חומר הפיסול הצבעוני ויוצרות עולמות.
בין כל אלו מסתובבות ליצניות צבעוניות, שמשתלבות בטבעיות בין הילדים שחופשת הפסח שלהם קיבלה תפנית בלתי צפויה. הריח של הצבע, הרעש של משחקי השולחן והתור המרגש לשולחן הפרסים – הכל מרגיש כמו בועה של שפיות.
באמצע המהומה, אני פוגש את קים בני, בעלת חברת "קימיז הפקה ותוכן בע"מ", האישה שמאחורי החזון הלוגיסטי המורכב הזה. "אף פעם לא דמיינתי את עצמי מפיקה אירוע בקומה מינוס חמש," היא מודה בחיוך בזמן שהיא מפקחת על זרימת הקהל. "התקופה הזו מאתגרת את כולנו להמציא את עצמנו מחדש. הייחודיות כאן היא המיגון. הילדים נמצאים במקום הכי בטוח שיש, וגם אם תישמע אזעקה בחוץ – כאן האירוע ממשיך כרגיל, בלי שום הפרעה לרצף השמחה."
הביקוש, כך מתברר, היה היסטרי. תוך שעות בודדות מרגע פתיחת ההרשמה, אזלו כל הכרטיסים לשלושת ימי הפעילות. המודל שנבנה כאן פועל לפי סבבים מדויקים של שעה וחצי, בהתאם להנחיות הקפדניות של פיקוד העורף. כל סבב כזה מארח כ-400 משתתפים (ילדים ומלווים), מה שאומר שבכל יום עוברים כאן כ-1,200 איש שזוכים גם למופע להטוטים וג'אגלינג ברחבה המרכזית.
בעלות סמלית של 15 ש"ח בלבד לכרטיס (הנדרש לכל משתתף ומלווה בשל הגבלת התפוסה), עיריית קריית אונו הצליחה לייצר אירוע נגיש ואיכותי. אני מבחין בראש העיר, מיכל רוזנשיין, שהגיעה למקום כדי לעקוב מקרוב אחר הפעילות שיזמה יחד עם העירייה. היא עוברת בין הילדים, מחלקת חיוכים ומוודאת שהכל מתקתק.
ביציאה, אני פוגש את מנכ"ל העירייה, שרון קרן, שעומד בכניסה ומחלק באופן אישי לכל ילד שיוצא שי צנוע – משחק יו-יו, מזכרת קטנה מרגע של תמימות בקומה מינוס חמש

תגובות

להשאיר תגובה