על רקע הודעת חברת טבע על העלאת מחירי נוטרילון בכ־10%, מתחדדת הקריאה להתערבות ממשלתית מיידית ביוקר תרכובות המזון לתינוקות (תמ״ל) – אחד ממוצרי הבסיס החיוניים ביותר למשפחות צעירות בישראל.

הבנק החברתי למזון תינוקות מדווח כי במהלך שנת 2025 נרשמה עלייה של כ־25% בבקשות לסיוע במזון לתינוקות, נתון המשקף החמרה משמעותית במצבן הכלכלי של משפחות רבות. זאת, על רקע התייקרות מחירי התמ״ל בשיעור של כ־7% רק בשנה האחרונה, ועלייה מצטברת של כ־30% מאז שנת 2020, לצד המצב הביטחוני המתמשך והעלייה הכללית ביוקר המחיה.

בדיקה עדכנית לשנת 2026 שערך הבנק החברתי למזון תינוקות מעלה כי מחירי התמ״ל בישראל מציבים את המדינה בעשירון העליון של מדינות ה־OECD, עם פערי מחירים של עד 77% בהשוואה למדינות אחרות.
כיום, מחיר ממוצע של קופסת תמ״ל במשקל כ־700 גרם נע בין 75 ל־85 שקלים, כאשר משפחה ממוצעת עם תינוק הניזון מתמ״ל מוציאה כ־500–530 שקלים בחודש – הוצאה שנתית של כ־6,000–6,360 שקלים על מוצר שאין לו תחליף.

לשם השוואה, בשנת 2020 עמדה ההוצאה החודשית הממוצעת על תמ״ל על 380–390 שקלים, וההוצאה השנתית על 4,560–4,680 שקלים בלבד. מדובר בעלייה חדה ומתמשכת, ללא פתרון מערכתי וללא רשת ביטחון מספקת למשפחות עם תינוקות.

תינוק הצורך תמ״ל באופן משמעותי זקוק בממוצע לכ־4 קופסאות בחודש, אך משפחות רבות מדווחות על הוצאה גבוהה אף יותר. בין הגורמים לעליית המחירים מציינים בבנק החברתי את פגיעת הקורונה בשרשראות האספקה, התייקרות חומרי גלם ושילוח, אינפלציה עולמית, מיסוי עקיף, עליית המע״מ וההתמשכות של הלחימה.

מאיר שדה, מנכ״ל הבנק החברתי למזון תינוקות, מסר:
“לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, משקי בית עם תינוקות עד גיל שנתיים מוציאים כ־0.62% מהכנסתם נטו על תמ״ל בלבד. זהו נטל כבד שמתווסף להוצאות מחיה רבות נוספות. תזונה בשנים הראשונות לחיים היא השקעה בעתיד המדינה – לא מותרות”.

עוד הוסיף שדה:
“כמייסד הבנק החברתי למזון תינוקות, העמותה המרכזית בישראל שפועלת כדי ששום תינוק לא יישאר רעב ומספקת תמ״ל ללא תמורה למשפחות במצוקה, אני נחשף בתקופה האחרונה לעלייה חדה בבקשות לסיוע ולמקרים קשים במיוחד”.

בבנק החברתי קוראים לממשלה לפעול בדחיפות לבלימת ההתייקרויות, להסדרת שוק התמ״ל ולהבטחת נגישות למזון תינוקות בסיסי לכל משפחה בישראל.

תגובות

להשאיר תגובה