מה קורה כשספורטאית פראלימפית, מהנדס חומרים וקהילה עולמית של ממציאים מתגייסים למטרה אחת? התשובה היא TOM, מיזם ישראלי שמוכיח שטכנולוגיה, נדיבות וקוד פתוח יכולים לתקן את העולם – פתרון אחד קטן בכל פעם.
כתב וצילם – איתן אלחדז ברק
דמיינו אדם קטוע יד שחולם לחזור ולנגן בכינור. דמיינו סטודנטית עם יד אחת בלבד, שמתקשה להחזיק ספר לימוד פתוח. דמיינו פצוע מלחמה, שאיבד את מאור עיניו וגם נפגע בגפיו, והפתרונות הקיימים בשוק פשוט לא מתאימים למורכבות מצבו. בעולם המסחרי, המונע משיקולי רווח, האתגרים הללו נותרים פעמים רבות ללא מענה. אבל במקום שבו השוק עוצר, תנועת "תיקון עולם מייקרס" (TOM) רק מתחילה.
המיזם, שהוא אחד משלושת הזוכים בפרס InnoDip לדיפלומטיה חדשנית, פועל על עיקרון פשוט אך מהפכני. "הרעיון הוא ליצור קהילות ברחבי העולם שיתמקדו במתן פתרונות לאתגרים חברתיים שהשוק המסחרי או הממשלות מזניחים", מסביר רועי גולדנברג, מנכ"ל העמותה בישראל. "אנחנו נכנסים בוואקום הזה ומספקים מענה".
מהצורך הבודד לפתרון גלובלי
התהליך מתחיל תמיד מאדם, "יודע צורך" (Need Knower), שמגיע עם אתגר אישי. זה יכול להיות כל אחד, בכל מקום בעולם. האתגר מועבר לקהילת ה"מייקרים" – מהנדסים, מעצבים, אנשי מקצועות הבריאות ומתנדבים מכל התחומים, שבתהליכי פיתוח מרוכזים כמו "מייקאתונים" (מרתון של יצירה), ממציאים פתרון מותאם אישית.
פסקל ברקוביץ', ספורטאית פראלימפית וחברה בוועדה המייעצת של TOM, מכירה את הכוח שבפתרונות האלה מקרוב. "אנחנו מייצרים מוצרים, לעיתים בהדפסת תלת-ממד, שעוזרים לאנשים עם מוגבלויות. אלו יכולים להיות דברים קטנים שמשפרים דרמטית את היומיום", היא משתפת. "למשל, אותו מתקן שמאפשר להחזיק ספר פתוח ביד אחת. בזכותנו, אנשים יכולים לחזור לנגן בגיטרה או לשחק כדורסל. הדברים האלה מחזירים לאנשים את העצמאות והתשוקה".
אך כאן טמון הקסם האמיתי של TOM, והסיבה לזכייה בפרס הדיפלומטי. הפתרון לא נשאר אצל האדם שעבורו נוצר. "כל הפתרונות שלנו זמינים בקוד פתוח", מדגיש גולדנברג. "הקניין הרוחני שייך לציבור". התכניות, החומרים ותהליך ההרכבה מתועדים בקפידה ומועלים למאגר דיגיטלי בינלאומי. "כל אדם עם בעיה דומה, בכל מקום בעולם, יכול פשוט להוריד את המפרט ולייצר מוצר דומה", מוסיפה פסקל. "זה פתוח לכולם, בינלאומי, וזה ישראלי".
כך, כיסא גלגלים שפותח בישראל עבור פעוטות, מיוצר כיום באתיופיה, פקיסטן, טורקיה ומקסיקו. המיזם, שהתחיל כרעיון, פועל כיום ביותר מ-70 קהילות ברחבי העולם, והוא התגלמות חיה של "תיקון עולם" – לא כסיסמה, אלא כפרקטיקה.
חזית של תקווה
מאז השבעה באוקטובר, פעילות העמותה קיבלה משמעות דחופה עוד יותר. "לצערנו, הצרכים גברו משמעותית", אומר גולדנברג בכאב. "אנחנו מטפלים רבות בפצועי צה"ל, במיזם משותף עם אגף השיקום וארגון נכי צה"ל". הצוותים פוגשים את הפצועים כבר בבתי החולים, ומעניקים להם מענה מיידי לצרכים מורכבים שלעיתים נראים בלתי אפשריים.
"יש לנו חייל שהוא גם קטוע יד, גם סובל מפגיעה בידו השנייה וגם התעוור. המוצרים בשוק לעיוורים לא מותאמים למי שמוגבל בידיו, וההפך. תפקידנו הוא לבצע עבורו את כל ההתאמות הנדרשות כדי להחזיר לו פיסה של עצמאות". זוהי דוגמה אחת מיני רבות, הממחישה כיצד החדשנות והגמישות של TOM מספקות תקווה במקומות החשוכים ביותר.
להצטרף לתנועה
סיפורה של TOM הוא יותר מסיפור על טכנולוגיה. זהו סיפור על אנושיות. על האופן שבו חוויה אישית, כמו של גולדנברג שאביו נכה צה"ל, יכולה להפוך למנוע של עשייה גלובלית. זהו סיפור על קהילה שמסרבת לקבל את המגבלות כגורל, ורואה בכל אתגר הזדמנות ליצירה.
חזון העמותה הוא עולם שבו הטכנולוגיה מאפשרת לכל אדם גישה לפתרונות הולמים ובמחיר סביר. עם מטרה שאפתנית לסייע ל-250,000,000 איש, TOM היא לא רק עמותה – היא תנועה. תנועה שכל אחד יכול להיות חלק ממנה. כי לפעמים, כל מה שצריך כדי לתקן את העולם, זה רעיון טוב, קהילה תומכת, והרצון להושיט יד.
