דודי מליץ, פרץ לתודעה הציבורית בשנת 2009 על תקן החבר הצעיר "כולו, ארבע שנים הבדל" של מאיה בוסקילה. אולי זה האופי ומן הסתם גם היופי שהעניקו לו את תדמית 'הילד הרע' – מושג שגם היום, בגיל 34, נשוי פלוס תינוק – הוא לא פוסל: "עד היום אני לא בהכרח הולך לפי המוסכמות ועדיין לא מבין מסגרות".

הפרסום שלך מכיל שני פיקים. החברות עם מאיה והזכייה שלך ב'האח הגדול סלבריטי'.

"בצעירותי, עברתי לתל אביב ונסחפתי ישר לעולם הזוהר, חשבתי שזה הכיוון הנכון ודבר הוליד דבר. דגמנתי, הנחיתי אירועים, שיחקתי תפקידי אורח בטלנובלות, הייתי כתב שטח בתוכנית של 'Y בלילה' וגם ברמן. גדלתי על האקסיומה של רוב בני הנוער: פרסום=הצלחה=כסף".

ואז, באיזשהו בר, פגשת אלילה, מאיה בוסקילה.

"היה חיבור מאד מאד טוב, נוצר קשר חזק – וכל השאר ידוע… לעומת זאת, 'האח הגדול' זה פרק בחיים. הפרסום שמגיע עם הזכייה הוא פסיכי לחלוטין, מטורף".

טוב או לא טוב ליהודים?

"בהתחלה זה היה כאילו הכי הכי, אבל בשלב מסוים, בתוך תהליך ההתבגרות שלי, זה הרגיש כאילו עשיתי לעצמי איזשהו עוול. לקח זמן מסוים אבל אני זוכר שכבר רציתי – די!! ממש ממש חיכיתי לרגע שיפסיקו לזהות אותי עם התוכנית הזאת".

יענו, היום קוראים לך להישרדות סלבס, אי יפיפה על הגלובוס, כסף טוב, חוויה של פעם בחיים – לא הולך??

"אין מצב! פעם רציתי לעשות רעש, להיות מעניין, למשוך תשומת לב, בדיוק כמו כל מפורסם.  היום אני מחפש להיות אפור, רציני, להיות במקום האמתי בחיים, מקום שבו אתה באמת משפיע ועדיין, החיים שלי מאד אינטנסיביים, מלאי עבודה".

.מוזמן לאירועי יח"צ?

"זה מצחיק, עדיין יש תקציבאים במשרדי יח"צ שלא הפנימו שאני עכשיו בצד שלהם, כמותם, ולפעמים עוד יותר גדול מהם, והם מזמינים אותי לפתיחות והשקות. לא. אני לא הולך".

כיום, תחת הטייטל 'יועץ תקשורת', דודי מליץ ושותפו איתמר קל, חולשים על משרד עם כ-35 לקוחות (מתחומי הפיננסים, בריאות, חקיקה ומוסדיים), אותו הוא מגדיר מהגדולים בארץ בקטגוריית המשרדים הצעירים שקיימים רק חמש שנים. "השפעה וכסף זה דברים הרבה יותר סקסיים מכותרת בעיתון" הוא אומר.

באיזו נקודה בחייך הסוערים החלטת לשנות כיוון?

"בגיל 25 התחלתי להתיישר. ראיתי את כל החברים שלי מתחילים ללמוד ואני עדיין דוגמן וברמן".

20151022113022

אז התחלת ללמוד?

"לא. כאמור, יש לי בעיית מסגרת וגם הפרעת קשב וריכוז".

ובכל זאת, התמסדת…

"לנה ואני ביחד 7-8 שנים מתוכם 4 שנים נשואים ולפני שלושה חודשים נולד לנו דניאל, ילד מקסים".

הורות שוויונית?

"האבהות הגיעה אלי כשאני בשל, מוכן פיננסית ונפשית. לנה היא אשה מאד חזקה. היא עובדת בהייטק ובגלל שאני בעלים של משרד – לא יכולתי לקחת חופשת לידה אז היא לקחה. אני מקווה שאני אבא טוב.  אני מאד נהנה להחליף לדניאל חיתול, לקום איתו בבוקר, להיות איתו בשישי-שבת ואפילו להסיע אותו בעגלה – כמו שאני עושה עכשיו כשאני מדבר איתך והוא נועץ בי מבט בוהה".

היום, כשאתה עומד על פסגה ומתבונן לאחור, מרגיש לך 'וואלה שיחקתי אותה'?

"תמיד, מגיל צעיר, פילסתי לעצמי את הדרך, לטוב ולרע. עברתי חיים קשים. מאד אינטנסיביים. מסגרות לא בריאות. אז כן, לגילי – השגתי הרבה מאד, אבל להגיד פסגה זה יומרני. היום מן הסתם אני הרבה יותר מיושב – את שומעת את זה בטח בדיבור שלי – אבל אף פעם לא ראיתי במסגרות ובמוסכמות איזשהו הכרח ללכת בתוכם. אתה חווה הרבה מאד קשיים כשאתה סולל לעצמך את הדרך. זה מאד מאד קשה".

יש איזו מילה טובה על בוסקילה? בכל זאת – וואחד פרק בחיים…

"היא יכולה להיות עוד הרבה יותר מוצלחת יש לה קול כל כך כל כך יפה".

תגובות

להשאיר תגובה