היא פעילה שנים לא מעטות בתעשיית המוסיקה והתיאטרון הישראלית, הן כיוצרת, זמרת, שחקנית "הבימה" ונושאת את התואר "החזנית האורתודוכסית הראשונה", אך רק בימים אלה הרגישה עדי ארד "בשלה" מספיק לצאת לדרך עם אלבום בכורה מתוכו יצא בימים אלה "לפניך", פרי עבודתה עם נדב ביטון.
עדי ארד גדלה בבית דתי לאומי פלורליסטי בבני ברק, למדה בקונסרבטוריון בתל אביב , סיימה תואר ראשון במוסיקולוגיה, לימודי חזנות אצל ד"ר מרדכי סובול ולימודי משחק בסטודיו של מיכל בת אדם. כילדה, השתתפה במחזמר "כל נדריי" לצד ריטה ודודו פישר, השתתפה בהפקות שונות ומגוונות של "היידישפיל" ומשנת 2010 נכנסה כשחקנית וזמרת לתיאטרון "הבימה" והשתתפה בין השאר בהצגות "כי בנו בחרת" ו"איש חסיד היה". במקביל, שידרה משך 14 שנה ברדיו "קול חי".
את הסינגל החדש – "לפניך", הסנונית הראשונה מאלבום הבכורה בהפקת נדב ביטון, כתבה והלחינה ארד והצליחה להביא את התיאטרליות שהיא חלק אינטגרלי מאופייה ואישיותה אל מוסיקת הנשמה עימה היא מזוהה ומרגישה בה הכי "טבעית".
עדי, את מוכרת בסצנת המוסיקה לא מהיום, מדוע דווקא עכשיו אלבום בכורה?
אני כותבת ויוצרת כבר שנים, וגם משתתפת בקונצרטים והצגות, העבודה בתאטרון מאד דומיננטית ושואבת כמעט את כל הזמן של האומן, לשמחתי השתתפתי ב2 שלאגרים בתאטרון הבימה שרצו כמעט ערב ערב בהצגה "כי בנו בחרת "ובמחזמר "איש חסיד היה" ולא יכולתי להתפנות לחומרים המקוריים שלי בגלל עומס ההצגות וההופעות, מה שנקרא" צרות טובות", אך במקביל התחלתי להקליט לאט לאט, לברור חומר, ובשנה האחרונה החלטתי שלהוציא את אלבום הבכורה שלי זה הדבר שאני הכי רוצה, הנשמה שלי ביקשה ממני לעשות פסק זמן ולחשב מחדש מה נכון לי, מה נכון ללב שלי ולהווייה שלי כיוצרת. לכן ויתרתי על אודישנים נוספים לתאטרון והשקעתי את כל כולי באלבום".
מתי הרגשת שאת בשלה?
"במקום לדבר על בשלות הייתי מדברת על התפתחות, בכל תחנה בחיי הרגשתי בשלה למה שעשיתי באותו הזמן, אבל אנשי רוח שלומדים וקשובים לתהליכי החיים מתפתחים כל הזמן, כמו ספירלה, אני חושבת שהיום אני במקום התפתחותי פורה ועשיר ובעיקר רגוע ובוטח ,ולכן ממקום כזה יכולים לצמוח רק דברים טובים, ככל שאנחנו מתקדמים בלמידה הרוחנית ובהתבוננות הפנימית אנחנו הופכים יותר ויותר כנים וחשופים ושלווים וזאת נקודת פריצה מצוינת עבור אומן".
איך נולד "לפניך"? מה המסר שאת רוצה להעביר בו לקהל המאזינים?
"השיר " לפניך " מדבר בעצם על זה שאלוקים לא שופט אותנו כפי שאנחנו שופטים את עצמנו, התפישה שלנו אותו כשופט היא מעוותת, אלוקים הוא לא רק של הדתיים ,הוא של כל בריה שיצר שרוצה להתקרב אליו, הרי אם אנחנו ה"יצירות" שלו הרי שבכל אחד טבוע חותמו "לפניך, כי אתה ראית בי את פניך"…ולכן גם אם לא אומר את כל מילותיו [התפילות ]וגם אם אבדה לי הדרך הוא תמיד שם, רואה לא את החוץ אלא את הנשמה פנימה ורואה באהבה. עם חמלה וחיוך. ועל עצם הנוכחות שלו בחיי אני מודה. גם בסינגל וגם באלבום כולו קיימת שיחה בגובה העיניים מול אלוקים, יש המתבלבלים וחושבים שהטקסט הוא בין אישה לגבר אבל הרעיון הוא שבאמת הטקסטים מגיעים ממקום של אמת ובגרות ושנים של "שיחות" יותר נכון מונולוגים …המענה שלו מתבטא בהרגשה הזאת של נחת רוח כשעושים את הדבר הנכון".
כיצד עדי השחקנית ועדי החזנית מוצאות ביטוי במוסיקה שלך ?
"כשלמדתי משחק ,באחת הסדנאות עבדתי עם אלון אבוטבול, הוא רצה לעבוד איתי על סצנה, אמרתי לו" לא הכנתי, עזוב קח שחקנית אחרת" והוא התעקש, אמר לי, לא בואי את, תבחרי שיר ,קמתי, עמדתי ושרתי את "אני אוהב אותך לאה" הוא חייך ואמר עכשיו אני אלמד אותך לשיר. והוא העביר אותי מסכת ייסורים של לשיר מתוך צעקה ולדבר את השיר ולכעוס אותו, להטיח את מילים באגרופים על הקיר, בסוף השיעור הוא צעק עכשיו תשירי ככה כשאת גמורה ולא במודעות מוסיקאלית, ושרתי את המילים והרגשתי איך כל מילה חותכת אותי ואני מרגישה את הדמות של לאה כ"כ חזק. הרמתי את העיניים וראיתי שהוא בוכה, אלון. ואז הוא אמר לי "ככה שרים". לכן, גם כחזנית וגם כשחקנית או זמרת יוצרת, אני מגיעה מתוך האמת שלי, מתוך העורקים והנימים ,אם אני לא מרגישה ומתחברת אין לי מה לעלות לבמה, אני לא חושבת אני מרגישה".
זוכרת תגובה מיוחדת שחקוקה במיוחד במוחך מהקהל לאחר הופעתך?
"יש הרבה תגובות שמרגשות אותי ,לפני חצי שנה הגעתי לירושלים להופעה וניגש אלי איש יקר ואמר לי "את הסיבה שבגללה אני מצליח לקום בבוקר, אני פותח את היוטיוב ונזכר בהורים שלי, בשירים ששרו אצלי בבית, אני נזכר בנשמה שלי, את בעצם המזכירה שלי" זה היה מאד מרגש. עוד תגובה שנגעה בי הייתה דווקא של אחת המוסיקאיות שעבדתי איתן בהבימה, שאמרה לי "את יודעת אני שומעת אותך בפעם ה200 וכל פעם בא לי להגיד לך, את שרה כמו אימא, יש משהו בקול שלך שכאילו אומר ,הכל יהיה בסדר, אני מבטיחה" .
מהי המוסיקה עבורך?
"מוסיקה = חיים".
מה החלום הגדול שלך ?
"החלום הגדול שלי זה לגרום אושר לאנשים. אני ממש רוצה להגיד לך שהחלום שלי הוא קיסריה או שוני או ברודווי, או לחרוך את גלגל"צ כי זה מה שתמיד אמרתי לעצמי, אבל אם להיות כנה אני פשוט רוצה לתת מנה גדושה של אושר ונחת רוח לכל מי ששומע אותי. אני רוצה להיות מרחיבה לבבות".
היכן את מופיעה בימים אלה?
"בימים אלו אני עובדת על מופע ההשקה לאלבום הבכורה" לפניך, "שיעלה בספטמבר. כמו כן אני משתתפת בפסטיבל הכלייזמרים במעיין הרדום ב15.8 עם מופע מיוחד שנקרא "בואי בשלום" מופע משיריו של קרליבך מהזווית הנשית בתוספת חומרים מקוריים מהאלבום.
וגם ב31.8 במוזיאון ת"א במופע "קולי אקרא" לצד נורית גלרון ומאיה בלזיצמן.
קיץ חם".
שימו אוזן:
מועדון הקצב של אביהו פנחסוב, אחד ההרכבים הבולטים בסצינת האתנו גרוב הישראלית בזמן האחרון, הוציא השבוע קאבר מיוחד, שונה, מבריק ומפולפל ל-LET'S DANCE של דיויד בואי הנשמע מעין הכלאה בין בנדלי פמילי (DO YOU LOVE ME) ואריס סאן עם סימן ההיכר המתוק והגרובי מאד של פנחסוב המצליח להביא אינטרפרטציה מרעננת לקלאסיקה של האיש מן הירח.
