עו"ד חיים פרנק, בעלים פירמת עו"ד חיים פרנק ושות' המתמחה בתביעות נזקי גוף
בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על תאונות עבודה, באתרי בנייה, במפעלים, במחסנים, במטבחים תעשייתיים וגם במשרדים. חלקן מסתיימות בפגיעות קלות, אחרות באובדן כושר עבודה, ולעיתים גם באסונות של ממש. אבל ברגע האמת, כשקורה אירוע, רוב העובדים אינם יודעים מה זכויותיהם, מי אחראי, ולאן בכלל פונים?
דווקא בגלל שתאונת עבודה יכולה להפוך מאירוע רגעי לפגיעה ארוכת טווח בפרנסה ובבריאות, חשוב להבין מראש כיצד נכון לפעול.
ראשית, מה נחשב תאונת עבודה?
תאונת עבודה היא כל פגיעה שנגרמת לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, ובין היתר:
נפילה, החלקה, פציעה ממכונה, תאונת דרכים בדרך לעבודה, בדרך חזרה או תוך כדי יום העבודה, חשיפה לחומרים מסוכנים, עומס פיזי מתמשך ואפילו פגיעות אורתופדיות שנוצרו לאורך זמן. גם אירועים שנראים "קטנים", כמו מתיחה, כאב גב פתאומי או החלקה שלא גרמה לשבר, עשויים להתברר בהמשך כפגיעה משמעותית, ובתנאים מסוימים גם אירוע חריג כמו אירוע מוחי או לבבי יכולים להיחשב תאונת עבודה.
שכיר – מי אחראי ומה הזכויות?
עובד שכיר שנפגע במקום העבודה שלו זכאי להגנה רחבה. ביטוח לאומי מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, ואף המעסיק במקרה שהרשלנות שלו גרמה לפגיעה מחויב לביטוח חבות מעבידים.
בנוסף, במקרים מסוימים, קיימת אפשרות לתביעה נזיקית נגד המעסיק או גורם רשלני אחר, כגון תביעה מול עירייה אם התאונה קרתה במהלך העבודה או בדרך אליה וממנה עקב מפגע ברחוב.
המעסיק אחראי לספק סביבת עבודה בטוחה, הדרכות, ציוד מגן, תחזוקה תקינה ופיקוח. כאשר מתרחשת תאונה, האחריות אינה נופלת על העובד אלא בראש ובראשונה על המערכת.
ומה קורה עם העצמאים?
עצמאים רבים טועים לחשוב שאין להם זכויות. בפועל, עצמאי שמדווח לביטוח לאומי ומשלם מקדמות זכאי לדמי פגיעה, ניתן להכיר בנכות מעבודה, ניתן להפעיל ביטוחים פרטיים ובמקרים של רשלנות של צד שלישי – ניתן לתבוע נזיקית.
עם זאת, האחריות על סביבת העבודה חלה על העצמאי עצמו ולכן חשוב במיוחד לדאוג לביטוחים מתאימים ולתיעוד.
אז מה עושים מיד אחרי התאונה?
לצערי, רבים מפספסים את זכויותיהם בגלל טעויות שנעשות בדקות ובשעות הראשונות. אז מה כן עושים:
- פונים מיד לטיפול רפואי – גם אם הפגיעה נראית קלה ומוודאים כל כל התלונות שלכם נכתבו בסיכום. בנוסף, חשוב מאוד לודא שנכתב כי מדובר בתאונת עבודה ובמקרה ומדובר במפגע יש לודא כי נכתב שהתאונה קרתה עקב המפגע (למשל: בור במדרכה, מרצפת שבורה, מכונה לא תקינה, מדרגה שבורה ועוד).
2. מדווחים למעסיק מיד לאחר התאונה ומבקשים טופס ב"ל 250 (עצמאים ממלאים בעצמם טופס ב"ל 283)
3. מתעדים את האירוע – תמונות, עדים, מיקום, נסיבות - במקרה של מפגע ברחוב- מדווחים למוקד 106 ולוקחים מספר אסמכתה
- שומרים כל מסמך רפואי
- לא חותמים על מסמכים ללא ייעוץ
חשוב להבין, פציעה שלא תועדה בזמן או בצורה הנכונה עלולה לא להיות מוכרת בהמשך.
למי פונים?
עורך דין המתמחה בתאונות עבודה – לבחינת מלוא הזכויות
ביטוח לאומי לטובת הכרה בתאונת עבודה
קופת חולים לטובת הטיפול הרפואי ומעקב
מיידעים את המעסיק על התאונה ועל אופן קרות התאונה
חברת הביטוח – ביטוחים פרטיים ואובדן כושר עבודה
זכרו כי האחריות לא מסתיימת במקום התאונה
פגיעה בעבודה עלולה להשפיע על החיים לשנים קדימה: הכנסה, קריירה, בריאות נפשית ופיזית. המדינה והחוק מכירים בכך, אך הזכויות אינן ניתנות אוטומטית. צריך לדעת לדרוש אותן. בסופו של דבר, תאונת עבודה היא לא רק אירוע רפואי היא גם אירוע משפטי.
צילום : בני מנשרוב
