בכל מקום אומרים שאנו יוצרים את המציאות שלנו. אבל מי באמת יוצר אותה ואיך אפשר להשפיע על זה?

הדבר הבסיסי ביותר שאומרים לנו בכל סדנת מודעות והתפתחות אישית היא שאנו יוצרים את המציאות שלנו. זה יכול להישמע מסקרן, זה יכול להישמע כמו שטויות וזה יכול להיות מתסכל, במיוחד כשאנו מתמודדים עם דברים קשים שאם זה היה תלוי בנו, הם לא היו קורים בכלל. זו הסיבה שאת הטור הזה אני רוצה להקדיש לנושא הזה.

בואו נתחיל קודם כל עם הסיבה הבסיסית שבגללה אנחנו חיים, התשובה לשאלה מהי משמעות החיים. התשובה היא לא 42, אם חשבתם כך, אלא הצורך האלוהי, או התשוקה האלוהית, להתפתח. התשוקה הזו היא אשר גורמת לנשמות, שהן למעשה חלקיקים של האלוהות, להיכנס אל תוך גוף פיזי ולהפוך להיות בני אדם. כיצד ההתפתחות הזו מתרחשת? דרך החיים, דרך מה שקורה לנו בהם ומה שאנו לומדים מהם.

מכאן, שהחיים עצמם הם בית ספר שבו אנו לומדים על עצמנו. מודעות עצמית מתחילה בהבנה שיש לנו מה ללמוד וממשיכה באופן שבו אנו לומדים, כלומר לאילו מסקנות אנו מגיעים וכיצד אנו מיישמים אותן בחיים שלנו.

חלק חשוב בכל זה הוא כיצד זה קורה "טכנית". אז ככה: ההוויה שלנו נראית לנו אמנם חומרית, אבל החומר הוא למעשה אנרגיה, ואנו יצורים אנרגטיים. באופן שאני לא באמת מבין כיצד, האנרגיה הזו פועלת כמגנט, ולמעשה ממגנטת לחיים שלנו את כל מה שקורה בהם.

זה, במילים פשוטות, העניין: ההוויה שלנו ממגנטת לחיים שלנו מצבים, אירועים ואנשים, כדי שנלמד ונתפתח דרכם ובעזרתם.

מי זה אני בעצם?

האתגר מתחיל בכך שאת רוב רובה של ההוויה שלנו אנחנו בכלל לא מכירים. אנחנו מחוברים לפן המודע שלנו, אבל הוא בפועל רק חלק קטן מהמכלול.

יש את תת המודע שלנו – תשוקות, רגשות, אמונות וזיכרונות שאנו נושאים בתוכנו, שאנו לא מודעים להם (אם אנו כן מודעים להם הם חלק מהמודע ולא מתת המודע). יש את העל מודע, או הנשמה או הלב – החלק האלוהי בנו, המכיל את החלומות העמוקים ביותר של הלב/נשמה, ואת השיעורים שכנשמה באנו ללמוד בתוך גוף.

חשוב להבין כי לנשמות שונות ישנם שיעורים שונים ללמוד. זה אמנם נשמע כמו בית ספר אבל אין כאן אלמנט של כפייה: כל נשמה בוחרת אילו מהויות היא רוצה להכיר ולחוות, וזה מתגלם בצורות שונות לאורך תקופות החיים השונות. אם יש נשמה שבחרה, לדוגמא, לחוות כוח, היא תעבור תקופות חיים של אדם בעל עוצמה ותקופות חיים של אדם נטול כוח עד כדי שיעבוד. יהיו תקופות חיים של שימוש לרעה בכוח, תקופות אחרות של שימוש לטובה; ויהיו גם התנסויות שונות בסוגים שונים של כוח – פיזי, כספי, רגשי ועוד.

במילים אחרות, מה שיוצר את המציאות שלי הוא אמנם אני, אבל זה לא אני המודע, אלא מכלול של כל ההבטים של מי שאני. חלק גדול מזה בכלל לא בשליטתי: אם אני כנשמה בחרתי ללמוד מהו שפע, זה מכתיב את העובדה שנולדתי למשפחה עשירה/עניה כמו גם את היכולת שלי להרוויח כסף או את הקושי שלי להרוויח אותו.

אבל זה לא אומר שאין לי יכולת השפעה. למעשה, יש לנו יכולת השפעה הרבה יותר גדולה ממה שאנו מבינים. אם אחד משיעורי החיים שלי הוא שפע (ובינינו, לכולנו יש אתגרים עם כסף, גם אם אנחנו עשירים), ההסכמה שלי ללמוד את מה שהם באים ללמד אותי, משפיעה מאוד על היכולת שלי לשנות את המציאות.

כי זה חלק מהעניין: לא באנו לפה כדי לסבול ולחיות בצמצום ולבד. זה קורה, אם זה קורה, כדי שנלמד על עצמנו ומתוך הלמידה, נוכל ליצור מציאות אחרת. לפעמים הלמידה היא כיצד לשווק את העסק שלי נכון יותר כדי להרוויח יותר כסף; לפעמים הלמידה היא לרפא זיכרונות מגלגולים קודמים, בהם עשיתי שימור לרעה בכסף, ולכן היום יש לי בתת המודע רתיעה ממנו.

לסקרנים הרוצים ללמוד, השאלה "למה זה קורה לי?" היא פתח לעולם שלם של תגליות ותובנות. זה לא מבטיח לנו חיים של גן עדן נטולי פחד וכאב, אבל זה מפוגג את הסבל, פותח פתח להפתעות טובות, והופך את הכל להרבה יותר מעניין.

* הכותב הוא מתקשר של טוהר, מנחה סדנאות ומחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

תגובות

להשאיר תגובה