הכירו את שחף סגינר (26) יוצר וזמר שהספיק לשתף פעולה עם יוצרים בולטים ברוק הישראלי כרונה קינן, אבי בללי, ברי סחרוף, מאיה בלזיצמן ועוד, ובימים אלה נמצא בעיצומו של פרק חדש בחייו במהלכו עובד על אלבום הבכורה שלו.

מתוך האלבום יצא בימים אלה הסינגל – “שבת” ,אותו כתב והלחין במסגרת סדנת הכתיבה של טל גורדון, ומהווה שיר פרידה של שחף מאמו האהובה שנפטרה לפני כמה חודשים ממחלת הסרטן. השיר דן בתהליך הבלתי נתפס של אובדן מישהו קרוב ונסיון ההישרדות והחיים הבאים אחריו.

שחף, מתי החל הרומן שלך עם מוזיקה?

“בגיל 12 התחלתי ללמוד גיטרה. לא חשבתי שזה ייחזיק הרבה זמן. אצלנו בחבר’ה לנגן היה מאד פופולרי והאמת שפשוט רציתי גם. כילד מאד לא מרוכז ורגיש מאד לרעש הבנתי דיי מהר שהגיטרה, החיבור לשירים והמוסיקה בכלל עושים לי שקט בראש ונותנים לי הרבה מאד כוח. אני זוכר שהתחלתי ללמוד לאלתר על “בלוז”, ההבנה שקיימת שפה עשירה כל כך שהכל בה כל כך כנה ופשוט עשתה אותי מאושר. היכולת לדבר ולפרוק בלי להגיד מילה הייתה בשבילי סוג של נקודת מפנה. הרגשתי שאני מבין נגנים אחרים ושהם מבינים אותי בלי שאנחנו צריכים לדבר. נראה לי שבשלב הזה כבר היה לי ברור שהרומן שלי ושל המוסיקה הופך למערכת יחסים קצת יותר רצינית”.

זוכר את הפעם הראשונה שמוזיקה נגעה בך?

“מן הסתם, קשה לשים את האצבע על נקודה אבל בכל זאת, אם לתאר רגע מדויק שאני זוכר אני אחזיר אתכם לאמצע שנות ה -90. השיר של יהודית רביץ “באהבתינו” היה מתנגן אצלנו הרבה, לדעתי הוא גם היה חזק אז ברדיו אבל ממש אל תתפסו אותי במילה. אני זוכר שהייתי ממש מקשיב לו, לאווירה שבעיבוד, לפעמונים בתחילת השיר, לאנולגיות בטקסט וממש זכור לי איך הייתי מחכה לו כדי לצלול לתוך העולם שלו לכמה דקות. זה נגע בי ועד היום אני חושב שזה שיר מאד מיוחד”.

מה נותן לך השראה?

“הרבה דברים… אני אהיה קצת חצוף ואגיד שאני לא ממש מאמין בהשארה.  אני מאמין שלחכות להשראה זאת דרך לא בריאה. ככותב צעיר וגם כמפיק אני מנסה לסגל לעצמי את היכולת ליצור כל הזמן בלי לחכות שמשהו יעיר או יפרה אותי. ברור שלפעמים זה בא בקלות ולפעמים אפשר לחפור על שורה חצי שנה אבל, אני משתדל לא לחכות להשראה אלא פשוט להיכנס למעגל של יצירה מתמדת.  ככה אני חושב, ההשראה פשוט נמצאת בכל דבר שמסביבנו ובתוכנו”.

כיצד נולד “שבת” ?

“שבת” הוא שיר שנכתב על אמא שלי שנפטרה לפני 8 חודשים מסרטן. השיר נולד בסדנת הטקסט של טל גורודן והאמת שתמיד מרגיש לי כאילו הוא כתב את עצמו ואני רק הייתי שם להחזיק עט ונייר ולקבל את פניו.  אמא שלי הייתה קרובה אליי מאד. היינו ממש נפשות משלימות שכל הזמן נמצאות בדיאלוג.

אחרי שהיא נפטרה משהו בחיים שלי, אותו דיאלוג כנראה פשוט הפסיק לקרות. השיר “שבת” בעצם מתאר את ה”עיכול” של רגע שבו אני מבין שאמא שלי כבר לא כאן אבל בעצם החיים נמשכים באותו המסלול רק בלעדיה. אני מאד מאמין בגעגוע, אני חושב שהוא כלי חזק מאד להתמודדות עם אובדן של קרובים. בשיר ניסיתי לתת את הזווית האישית שלי לגעגוע לאמא שלי ועם זאת להראות גם את קצה החוט של החיים לצד האובדן הלא פשוט הזה. בהפקת השיר לקחו חלק מוסיקאים אדירים כמו מאיה בלזיצמן ומתן אפרת וכמובן המפיק של השיר, אבי אלבז”.

היכן ניתן לראותך מופיע?

“אני מופיע לרוב כגיטריסט לצד טל גורדון שותפתי המוסיקלית המדהימה ולצד הרכבים נוספים. כנראה שבעתיד הלא רחוק אצא גם במופע משלי. אבל עוד אין לזה תאריך קונקרטי. בכל אופן, לכל מי שמעוניין טל ואני נופיע בבר גיורא בתל אביב ב 13.9 ונארח את יפעת נץ מ”המכשפות”. המופע יחל ב 20:30  “.

מה החלום הגדול בתחום?

“לא מזמן יצא לי לעבוד לצד ברי סחרוף על פרויקט שעוד מוקדם למסור עליו פרטים אבל,  אחד הדברים הכי גדולים שלקחתי מהמפגש איתו זה את חופש היצירה שבה הוא ניגש לעבוד. את הקלילות, ההתעסקות במוסיקה נטו, בלי לסבך את מה שלא צריך, בלי אגו ובלי חשש מכלום – רק לתת למוסיקה דחיפה לצאת אל העולם. אני חושב שזה החלום שלי! להצליח ליצור “יצירה שלא תלויה בדבר. אני מאמין בכל ליבי שכשזה ייקרה גם ההשגים המשמעותיים יגיעו.  אין לי ספק שחלק מלהיות אמן זה לדעת “פשוט” לעשות מוסיקה ולא לרדוף אחרי מה שמשאיר אותנו לדרוך במקום”.

תגובות

להשאיר תגובה