השבוע נחשפתי לנוף חדש ומעניין ברוק הנשי המקומי – דבורית אנגל ששבתה את אוזניי משמיעה ראשונה- היא מגישה רוק אלקטרוני מחוספס, לא מלוקלק, חושפני וכנה במיוחד עם יכולות ווקאליות מדהימות ועוצמתיות בעלות נוכחות שלא משאירות אף אוזן אדישה, לפחות לא את שלי.
דבורית עבדה במשך 3 שנים על אלבום הבכורה שלה ( "שונאת ואוהבת את זה") מתוכו יצא סינגל הבכורה השבוע- "גבול" הנותן ביטוי לכשרונה הרב וקובע חד משמעית כי באה לשכונה רוקרית חדשה.
דבורית, הגדירי במשפט אחד (זה קשה, אני יודע) את משמעות המוסיקה בחייך.
"המוסיקה היא הדבר שמניע אותי בכל רגע, שדוחף אותי קדימה, שמפיל אותי למטה, שמסובב לי את הראש ומוחץ לי את הלב מהתרגשות. "
זוכרת את הפעם הראשונה בה גילית שיש לך את היכולת לכתוב וליצור?
"זה היה בכיתה ה"א, תקופה שהייתי בה הרבה לבד, ואת כל המחשבות והמכאובים התחלתי לפרוק על הדף שהפך למחברת, ואחריה לעוד אחת ועוד… "
זוכרת את ההופעה הראשונה?
"כמובן. הייתי בת 10, זו הייתה הופעה ספונטנית לחלוטין. הייתי באירוע משפחתי שהשתעממתי ממנו די מהר ויצאתי החוצה ושרתי לעצמי (קצת בקול מדיי מסתבר), מדמיינת שאני על במה גדולה עם הרבה קהל. פתאום הגיע מישהו ששמע מהצד והקשיב, והמשכתי לשיר. אחרי כמה דקות כבר הייתי מוקפת באנשים וידעתי שככה בדיוק אני רוצה את חיי. "
נשבר לך הלב פעם?
"ברור, למי לא. וטוב שכך."
האם הצלחת לשבור את מחסום הגבול בסוף? כיצד נולד השיר?
"השיר נכתב בתקופה שבה התעסקתי הרבה ביכולת האמצעית והבלתי אמצעית שלי לגעת. המקומות האסורים האלה הבהילו אותי נורא אבל גם משכו אותי לא פחות. השיר הזה נתן לי אפשרות אמיתית להציץ פנימה בלי לצנזר את עצמי מול עצמי, ולנסות לפענח.
נדמה לי שאת מחסום הגבול ההוא שעליו כתבתי הצלחתי לפרוץ. אבל אני מרגישה שהחיים מייצרים עבורי כל הזמן גבולות חדשים שתמיד נראים לי כמעט בלתי ניתנים לפריצה עד שאני מוכיחה לעצמי אחרת."
היכן ניתן לראותך מופיעה בימים אלה?
13.6.16, אוזןבר, ת"א, הופעת בכורה לכבוד השקת הסינגל "גבול".
25.7.16, אבן ג'וק, ירושלים.
6.9.16, לבונטין, ת"א.