מה מניע עורכת-דין לדיני משפחה לפנות למשחק? מה לקואוצ'רית מדופלמת ולחיידק הבמה? ומה מוביל שף מפורסם לשתף את כולם במשבר הזוגי שלו? באמצע החיים החליטו סימי אקשוטי, גלית צור ויוסי פרץ ארי שהם מעלים יחד מופע בידור שצוחק על זוגיות ומנסה לצמוח מהמשברים. אחרי שנתיים של הופעות ברחבי הארץ והעולם הם כבר מוכנים להודות: כן, אנחנו שחקנים. בערך.
ערב אחד קיבלה סימי אקשוטי, אז מגישה ברדיו תכנית בנושא זוגיות ומאמנת-זוגית, טיפ ממכרה: תזמיני לתכנית את עו"ד גלית צור, מגשרת ומומחית לדיני משפחה. כשאקשוטי שאלה מה מקור ההמלצה שזו מקבלת מחברתה, שמעה לראשונה אודות מהסיפורים הפיקנטיים, השערורייתיים-לעתים, שצור נתקלת בהם בעבודתה ומשתפת בהרצאותיה: הבעל שבגד באשתו עם אִמָהּ, הבחור בהליכי-גירושין שזרק את הכלב המשותף מהחלון, החוקרים הפרטיים שלא-פעם מועסקים כדי לספק הוכחות לבגידה.
אקשוטי, שהתרשמה מהסיפורים, זיהתה בהם דמיון לתכנים שהיא עצמה נתקלת בהם בעבודתה כקואוצ'רית: הקושי של זוגות לתקשר זה עם זה, הזעם ההדדי שמוצא פורקן במקומות משונים. היא החליטה לפנות אל צור ולהזמינה לתכנית. השתיים נפגשו, שוחחו, ומהר מאוד הבינו ששיתוף-הפעולה ביניהן יכול לחרוג מתכנית הרדיו ולקחת את שתיהן למחוזות חדשים. אט אט, הרעיון להקים מופע העוסק בקסמה ובכאבה של זוגיות החל להתבשל. בשלב-זה, הציעה אקשוטי לצרף למשוואה את יוסי פרץ-ארי, שדר רדיו, סטנדאפיסט ושף מוכר, והרעיון החל לרקום עור וגידים. "התחלנו לשתף אחד את השני בחומרים ובמחשבות שלנו, והקליק היה מידי", מספרת צור. "משם הדברים כבר החלו להתגלגל מעצמם".
והדברים התגלגלו הרבה יותר מהר ממה שכולם העזו לדמיין: אחרי שגיבשו יחד עלילה מקורית שמגוללת את סיפורו של שף במשבר זוגיות שנעזר בעצותיהן של מאמנת-אישית ומגשרת, נכנסה השלישייה לשגרת חזרות. תחילה, הופיעו בתיאטראות קטנים ובסלונים של מכרים וזרים שהזמינו אותם להופעות אינטימיות. בהמשך, אומצו על ידי תיאטרון חיפה, ונשלחו למסע הופעות ברחבי ארה"ב. לאחרונה, בעקבות הצלחת המופע, הוחלט לשכור את שירותיו של הבמאי ניצן כהן, שיסייע בידיהם לבצע את המעבר לתיאטראות הגדולים בישראל. כעת, מתחילים הקואוצ'רית, עורכת-הדין והשף להופיע על הבמות הגדולות בארץ – עניין לא מובן מאליו כלל כשנזכרים שלרובם אין כל רקע בימתי.
ואכן, הסוד להצלחתם, כך הם מאמינים, טמון דווקא בעובדה שאיש מהם לא מגיע עם רקע במשחק. הקסם נוצר, כך הם אומרים, בשל הכֶנות והאותנטיות שמביאים המשתתפים לבמה. "אנחנו מביאים לבמה את הניסיון מהחיים האישיים ומהעבודה היומיומית שלנו", אומרת אקשוטי. "התוצאה שמתקבלת היא אותנטית מאוד: מצחיקה, עצובה ולא-פעם בועטת בבטן". "הסיטואציות מוכרות לכולם מכל בית: בעל עצבני שמבשל, ופורק את כל הזעם והאהבה שלו לתוך התבשיל", מוסיף פרץ-ארי. "בסוף ההצגה אני נותן לקהל לטעום מהמרק וזה רגע של שיא בעיניי. הקהל כולו חולק איתי את תבשיל האהבה-שנאה שהכנתי. זה רגע של אינטימיות אמיתית".
התופעה הזו, של אנשים 'אמיתיים' שפונים למשחק, היא תופעה חדשה יחסית. על פי הבמאי כהן, מדובר בתופעה הולכת ומתגברת, שמתכתבת עם רוח התקופה: "זו לא פעם ראשונה שאני עובד עם שחקנים ללא ניסיון, וזה תמיד מקסים ומאתגר גם-יחד", מספר כהן. "בעיניי התופעה הזו קשורה לפלטפורמות עכשוויות כמו פייסבוק או TED שבהן כל אחד יכול לקבל במה, לחלוק ממומחיותו, לבטא את היצירתיות שלו ולשתף. הקהל, מצדו, מחפש את הכנות הזו מצד השחקנים. זה יוצר סוג אחר של צפייה, מוליד קירבה מידית ובונה אמון. הקהל ממש מתאהב בהם, וכבמאי זה מדהים לראות את זה".
זוכים לאהבת הקהל או לא, את התואר "שחקנים" הם עדיין לא ממש ממהרים לאמץ: בעוד שפרץ ארי, היחיד עם ניסיון בימתי קודם, דווקא מרגיש בנוח עם התואר "שחקן" ורואה במופע מקפצה אל עולם הבידור, אקשוטי וצור נזהרות: "אני לא מתיימרת לקרוא לעצמי שחקנית, אבל אין ספק שהבמה ממכרת מאוד", אומרת צור. "העבודה עם במאי מקצועי וצוות הפקה בהחלט עשתה לי חשק ואם בהמשך ארצה להתמקצע –בהחלט אשקול קורסים במשחק". "תמיד קינן בי חיידק במה רדום שחיכה להתעורר, והנה הוא התעורר במלוא הדרו", מסכמת אקשוטי. "אם ארגיש אני בשלה – בהחלט אשקול התנסויות נוספות בעולם המשחק. כרגע, אני עדיין מרוכזת ב'מבשלים' וסקרנית לראות לאן עוד הוא ייקח אותנו".
