נדב כהן בטור על מה שכולכם אולי הייתם רוצים לומר, אבל לא חשבתם כמוהו. רגע לפני הפרק האחרון, קבלו אותן כמה מחשבות אמביוולנטיות על הסדרה ‘חזרות’

חזרות מוצלחת זה ברור! בעיקר בזכות נועה קולר- שחקנית- תסריטאית- ויוצרת מוכשרת.

השם שהיוצרים נתנו לתאטרון ‘המשכן’ הוא לא מקרי, אלא סמבולי ומשקף את המציאות של כולנו. מצביע על המקום בו מתקבלות החלטות גורלית על חיינו, הלוא הוא משכן הכנסת.

ורה קורקין, המנהלת אמנותית המטריפה – פועלת כמו מלאך המוות של עולם התאטרון, אבל הלוואי והיתה קוראת שני עמודים מהמחזה שלי ואומרת שהוא לפחות מעניין.

ברמה האישית, חבל שמהרגע שמחזאי מסיים את מלאכת הכתיבה המתישה הוא הופך לאיש הכי מיותר על הבמה..

‘צוץ’ זה שם חיבה הכי מעצבן ששמעתי, אבל כשאיריס אומרת צוץ זה חמוד, ולפעמים מתחשק לי שגם יקראו לי ‘צוץ’.

קאשה, העוזרת של הבמאי האוסטרי, יש לה דרך מאוד מיוחדת וקצת גסה ‘להתגעגע’

תיזהרו מ-‘גיפטים’ שאתם מקבלים. מי לעזאזל שולח בווטסאפ תמונה של הז** שלו!

שימו- לב, כי בימנו גם להגיד: מה-חזה! עלול להיחשב כהטרדה.  

אם הייתי בדמות המתאימה ממש היה בא לי “לעשות נינה.  

ככל הנראה, לטלנובלה הטלוויזיונית והקיטשית ‘רעל בעניים’ לא צפויה להיות עונת המשך…

?! השאלה הכי חשובה לסיום: מתי יחזור התאטרון האמיתי לחיינו

 

תגובות

להשאיר תגובה