היום חוגגת דיוות הקאנטרי והפופ של הסבנטיז והאייטיז, אוליביה ניוטון ג'ון את יום הולדתה ה-67. דודי פטימר, מעריץ מושבע יצא למסע בזמן.
היא נולדה באנגליה לאם יהודיה ואב נוצרי, ובהיותה בת 5 עברה עם המשפחה למלבורן שבאוסטרליה. את הקריירה המוסיקלית שלה החלה עוד בתקופת התיכון, עת הקימה עם חברותיה לתיכון את להקת ה-Soul Four שהופיעה במועדונים לוקליים באוסטרליה.
עוד בטרם מלאו לה 18, השתתפה בתכניות טלויזיה ורדיו שגילו כשרונות צעירים ואף זכתה בפרס ראשון בתחרות הכשרונות הטלויזיונית Sing Sing Sing. בהיותה בת 18, בשנת 1966 הקליטה באנגליה את סינגל הבכורה שלה – Till You Say You'll Be Mine והחלה להופיע במועדונים שונים ברחבי אירופה, אך עדיין לא זכתה לפריצת דרך משמעותית.
ב-1971 הוציאה ג'ון את אלבום הבכורה שלה – If Not For You שלמעשה גילה אותה לקהל האמריקאי גם וזכה להצלחה מתונה. באותה תקופה, ניוטון ג'ון הקליטה שירים בעלי נופך קאנטרי ומיתגה עצמה כזמרת לקהל זה, אך את ההצלחה המוסיקלית המשמעותית הראשונה היא חבה ללהיטה משנת 1973 – Let Me Be There שזיכה אותה בפרס הגראמי לזמרת קאנטרי.
ב-1974, עם צאת אלבומה Long Live Love, נשלחה לייצג את הממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד) בתחרות האירוויזיון עם שיר הנושא מהאלבום והעפילה למקום הרביעי בתחרות. עם ההצלחה הסנסציונית באירויזיון והעתקת מגוריה לארה"ב, החלה אוליביה להקליט שרשרת להיטים שזכו לחיבוק חם מהקהל והרדיו האמריקאי שהעיקרי שבהם If You Love Me, Let Me Know. ( שגם אלביס פרסלי חידש).
שנת 1974 סימלה תפנית עבור ניוטון ג'ון, עת הוציאה שירה I Honestly Love You שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי וזיכה אותה בתואר זמרת הפופ של השנה. למיתוג שלה כזמרת "קאנטרי" נוסף גם המיתוג "זמרת פופ" וניוטון ג'ון מצאה עצמה רוקדת על "שתי חתונות".
עד 1976 זכתה בפרסים רבים והוסיפה להקליט אלבומים ושירים מוצלחים כגון : Have You Never Been Mellow, Please Mr. Please, 'Don't Stop Believin ועוד.
בשלב מסויים, ביצת הזהב מעט נשחקה ואוליביה התקשה לשחזר את ההצלחה של השנתיים הקודמות, שיריה נדחקו הצידה מצמרות המצעדים ונדמה כי היא תקועה במקום.
השינוי המשמעותי בקריירה שלה בא דווקא מכיוון בלתי צפוי: הקולנוע. ב-1978 כיכבה לצידו של ג'ון טרבולטה בסרט הפולחן "גריז", פסקול הסרט הפך לרב מכר וניוטון ג'ון ( סנדי) הפכה לאלילה. ניוטון ג'ון אף הייתה מועמדת לפרס "גלובוס הזהב" על ביצועה לשיר המצליח מהסרט – Hopelessly Devoted to You . להיטים נוספים כמובן: You're the One That I Want, Summer Nights, We Go Together .
הסרט שינה גם את הקו המוסיקלי של אוליביה שפנתה יותר לקו הרוקי מחוספס ופחות מתקתק ומסטיקי. בין להיטיה מסוף עשור הגלאם והנצנצים: A Little More Love , Deeper Than The Night, Totally Hot .
את שנות ה-80 פתחה ג'ון, לאחר דואט מצליח עם אנדי גיב ( I Can't Help It ) , עם השתתפותה בסרט המצליח Xanadu שפסקולו זכה להצלחה מסחררת ( אף יותר מהסרט) וכלל להיטים בביצועה בהם ( מלבד שיר הנושא): Magic, Suddenly ( עם קליף ריצ'ארד) . ב-1981 הוציאה את אלבומה המצליח ביותר Physical שהפך ההמנון הבלתי רשמי של חדרי הכושר ומכוני האירובי.
לאורך שנות ה-80, עם נישואיה ( וגירושיה), השקעתה בתחום המשחק יותר והשתתפותה בסרטים, לצד הקלטת אלבומים די כושלים, הקריירה של ניוטון ג'ון מעט דעכה בפופולריותה, על אף שהקהל חיבק אותה בחום תמיד.
בשנת 1992 נתגלתה כחולת סרטן השד ולאחר החלמתה , הפכה למעין פרזנטורית ותורמת עיקרית למען האגודה למלחמה בסרטן .
לאורך השנים, הקריירה של ג'ון ידעה עליות ומורדות, זמנים קשים וזמנים טובים, אך הכוח העיקרי שלה, שעד היום נמצא בשיאו, הוא קולה והכריזמה הבימתית שלה, היכולת לתת שואו וללדבר לכל סוגי הקהלים: חובבי הקאנטרי, הרוק, הפופ ולתת תמיד ביטוי לנערה האוסטרלית הביישנית שכבשה את ארה"ב בסערה וחרף הצלחתה העולמית, תמיד דבקה בה אותה נאיביות נעורים המשאירה אתה צעירה נצחית.
