"אור הילאי" הוא שם אלבום הבכורה של לא אחר (לא טעיתם) מאור הילאי, יוצר וזמר מוכשר בן 28 מפרדס חנה שב-3 השנים האחרונות עמל נמרצות על האלבום בעודו חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה בהופעות עם שיריו המקוריים מהם התפרסמו שירים כ"לנצח כמו פעם" ו"רכבת אל החופש" .
האלבום החדש חושף יוצר מוכשר, רגיש ומאד עמוק הנובר ביצירתו אל נבכי נפשו ונשמתו ומצליח, ברגישות עדינה, לפתוח צוהר מרגש ומלודי אל עולמו הפרטי ומצייר בתיאורו את עצמו, את המציאות הישראלית וכמיהת ליבותיהם של מאזיניו.
אור, זוכר את הרגע בו המוזיקה נגעה בך?
"אני שר מאז שאני זוכר את עצמי. הקלטת האולפן הראשונה שלי הייתה כשהייתי בן ארבע וכבר בתור ילד השתעשעתי בכתיבה.בהסתכלות עמוקה יותר, אני חושב שזה שהאבא הביולוגי שלי נטש אותי כשהייתי תינוק הטמיע בי תחושה פנימית של "מה שאני בבסיס זה לא מספיק טוב" ולכן, כילד שפחות מצטיין בהשתלבות חברתית, כל הזמן נלחמתי על להיות חלק בניסיונות השתלבות ושינויי ההתנהגות בהתאם למה שנראה לי כדרישות החברה סביבי. חלק מהזמן זה הצליח חלק מהזמן פחות, זה תמיד גרם לי תסכול. מה שכן, כבר בתור ילד גיליתי שכשאני שר ובמיוחד כאשר אני על הבמה, אני מקבל הרבה אהבה מהסביבה, אני מתנקה מהחיים, מגלה את עצמי ומקבל את האני האמיתי שלי.את השיר הראשון שלי הלחנתי בגיל 16, גיליתי שדרך שירים אני מצליח לדייק את עצמי, לבטא רגשות ולהוציא את מה שיש לי על הלב, גם עם אחרים וגם עם עצמי. אם השנים המוזיקה הפכה למקל הליכה בשבילי, כלי עזר להתמודדות, קבלת החלטות, הנצחת זיכרונות, שימור תובנות, קירוב לבבות ועוד הרבה.ככל שהתמדתי לכתוב, להלחין ולשיר לאנשים הבנתי שהמוזיקה היא הסיפור שלי".
מתי החלטת שאתה לוקח זאת כייעוד ומקצוע ולא כתחביב?
"כבר כחייל התחלתי להתנסות בהקלטות ובהופעות עם חומרים מקוריים, ככה המשכתי גם אחרי הצבא וזה תמיד היה במקביל לניסיון של ניהול חיים נורמטיבי – "עבודה קבועה", עמידה בתשלומים וחיי חברה מלאים.כל ההקלטות מהתקופה הזאת גנזתי, פרט ל-2 רצועות שהכנסתי במיני אלבום שהוצאתי עכשיו. עם השנים גיבשתי תפיסה כזו שאומרת שזה לא עניין של יעוד כמו שזה עניין של טבע. כמו שיש עץ תפוחים ועץ לימונים, יש עץ עורך דין ועץ מוזיקאי. לא תשמע על עץ תפוחים שמאמין שהיעוד שלו הוא להיות עץ לימונים. לפני כשנתיים, בגיל 26, החלטתי להתמקד ולהפוך את הטבע שלי למקצוע.אחרי הכל זה מוזיקה זה הדבר היחיד שאני מצליח להתמיד בו וגם מה שעושה אותי מאושר, אז למה לעשות משהו אחר? אז מכוונים לקריירה…".
מה הקשיים העיקריים ליוצר עצמאי בישראל של 2017?
"אם אנחנו מדברים על קריירה, אז לפי התפיסה שלי יש עסקים קטנים שנבנים בהשקעות קטנות וצומחים לאט, אלה מתפתחים עם הזמן והכי חשוב ההתמדה.ויש את ה"טייקונים" המבוססים, שיש להם תקציבים מספיק גדולים כדי לעשות הכל בגדול, כולל לספוג טעויות, לנשום סדיר, לקום ולדחוף קדימה. אמנם שוק המוסיקה בארץ קשוח מאוד אבל הוא לא שונה במיוחד משאר עולם העסקים. לאט לאט או גדול גדול, כדי להרוויח בעסקים צריך להשקיע, זמן וכסף, אין קיצורי דרך.את זה אתה שומע ממוזיקאי עצמאי ותפרן, בן לחד הורית, מפרנסת יחידה, עם עוד 4 אחיות קטנות. אז כמו שאתה מבין אני לאט לאט. מוקיר ומייחל לאורח רוח וכוח להתמיד, לעשות ולא לעצור. אני מאמין".
ספר על האלבום החדש (כמה זמן ארכה העבודה עליו, איך התנהל תהליך בחירת השירים, עם מי שיתפת פעולה) ומה המסר שאתה מנסה להעביר בו למאזין?
"לפני שנתיים וחצי התחברתי ל"עופר אשד" בכוונה להפיק יחד אתו אלבום. הכוונה הראשונה לאלבום הבכורה הייתה ממש שונה ממה שהביאה הדרך. התכנון היה להיכנס להקליט בצורה מסודרת 10 שירים בקונספט ספציפי. נכנסנו לעשות סקיצות לכל השירים, מה שנקרא – "פרה פרודקשן". במשך שנה עשינו סקיצות.מהר מאוד עופר הפך ממפיק למורה וכבר בתחילת התהליך הביא אותי לזה שאני בונה לעצמי עמדת אולפן לעבודה. הוא לימד אותי את התוכנה ונתן לי מקום ובטחון לגלות, להוציא, לבטא ולפתח את המפיק שבי. בסוף העבודה על הסקיצות החלטנו להקליט ארבעה שירים ראשונים – "אוויר לדרך, אהבה בפשטות", "רכבת אל החופש" ו"וורד אדמדם". בתהליך ארוך הוצאנו יחד את שני השירים הראשונים ששלחתי לרדיו "אוויר לדרך" ו"אהבה בפשטות" שגם הם חלק מהאלבום.
במקביל להוצאת השירים הראשונים הקהל בהופעות התמיד לבקש שתהיה להם את האפשרות לשמוע גם את השיר ל ״נצח כמו פעם״ במדיה הדיגיטלית, אז החלטתי להקליט אותו וזה שיר הראשון שהפקתי בעצמי. ואז כבר היו לי חמישה שירים.עופר עבר איתי תהליך גדול של התגבשות וזה לקח זמן ועם הזמן הזה למדתי לדייק את עצמי. החלטתי להפיק מחדש את ״רכבת אל החופש" בעצמי וכמו כן להמשיך ולהוביל את ההפקה של "וורד אדמדם".
אחרי שנתיים ארוכות של עבודה והתפתחות החלטתי שהגיע הזמן לסיים את עניין האלבום ושאחרי כל השנים זה הזמן לסכם. הרכבתי אסופה של כל השירים שהדרך הביאה אותי להקליט עד כאן:
• "אם תדע" שצילמנו והקלטנו ב- 2014 בניהול מוסיקלי של יונתן לינב.
• השיר "יפת עיניים" שאת הפלייבק שלו הקלטנו ב2015 ורק את השירה הקלטתי מחדש .
• שלושה שירים מהשיתוף פעולה שלי עם עופר אשד ("וורד אדמדם", "אוויר לדרך" ו"אהבה בפשטות)
• עוד שני שירים שהפקתי בעצמי – "רכבת אל החופש" ו"לנצח כמו פעם"
• חמשיר שאני שר עם גיטרה – "פרח בר"
אחרי שקיבלתי את ההחלטה, נפגשתי עם שמוליק דניאל להקליט שירה איפה שצריך, למקסס ולמאסטר את האלבום.
אני מאמין שלכל אחד יש מה למצוא בשירים.יש שם המון מסרים, כלים ותזכורות שהשארתי לעצמי בין התווים, שאני בטוח שיוכלו לגעת ולשרת את כל מי שירצה בכך".
מה הזמן האידיאלי עבורך ליצור? מתי שורה עליך המוזה?
"אני אישית מכור ליצירה. אני חי עם גיטרה על הגב ושני תיקים על הכתפיים, באחד לפטופ ומקלדת שליטה ובשני כרטיס קול, אוזניות ומיקרופונים.אני זז בין אולפנים ונגנים, אני האבא והאמא של החומרים שלי והאחריות שלי היא להוציא אותם אל העולם. כשאני לא מפיק את קיים, אני מייצר משהו חדש. אני חושב שכשאתה לא מכניס לעצמך הגדרות או מעצורים לראש, אתה יכול לייצר בכל זמן נתון. אז אני יוצר כל הזמן והשבוע שלי מלא, פרט לשישי שבת שזה הזמן שלי עם אהובתי ועם המשפחה".
עד כמה אתה תולה תקוות ברדיו להשמיע שיריך ועד כמה אתה חושב שזה ישפיע על המשך יצירותיך?
"אני מנסה לא לתלות דבר בדבר. אני מקבל המון תגובות מרגשות למוסיקה שלי, לפעמים בעוצמות שמפתיעות אותי ואלה מחזקים ומחזיקים אותי חדור מטרה בלהפוך את הטבע לקריירה.כמו שאמרתי אני יוצר כי זה הטבע שלי. אני לא חושב שיש משהו שישנה את זה".
מה החלום הגדול?
"בטבע שלי אני גם יכול לחלום בצורה מוגזמת.אני חושב שאת הצעד שלי להגשמה הגדולה אני עשיתי ועושה כל יום. לקחתי על עצמי להיות אמן פעיל שעושה הכל כדי להביא מוזיקה לעולם. אני באמת מאושר בחיים האלה ולכן מה שאני באמת מייחל לו זה שהעשייה שלי תתקבל באהבה על ידי היקום, תיגע בכמה שיותר נשמות ותביא פרנסה כזאת שתאפשר לי יום אחד להקים משפחה ולהביא נחת לאימא".
היכן מופיע בימים אלה?
"כמו כל מוזיקאי בתחילת דרכו בעיקר בפאבים, בימים אלה נסגרים תאריכים להופעות חורף".
