בניגוד לרוב משתתפי תכניות ריאליטי המוזיקליות שנופלים לתהום השכחה ברק ביטון (25), שהתמודד בתכנית The Voice, הצליח למנף עצמו כמוזיקאי עסוק, כותב, זמר ושחקן. הוא מנוווט בין מחזות זמר בתיאטרון להופעות בחתונות (ולא רואה התנגדות בין שני העולמות האלו) והשבוע גם הצליח להיכנס למקדש של פלייליסט גלגל'צ
כנראה שברק ביטון לא היה צריך לנצח בתוכנית ריאליטי כלשהי, כדי לפרוץ בגדול. הוא אומנם השתתף בעונה הראשונה של The Voice לפני כארבע וחצי שנים, אבל זו הייתה רק יריית הפתיחה.
בגיל 25 ביטון כבר מככב במחזות הזמר הכי גדולים בישראל כחלק מהקאסט של התיאטרון הלאומי הבימה, מופיע באירועים וחתונות, כותב, מלחין ועומד לפני אלבום ראשון. באוקטובר הוציא את סינגל הבכורה שלו 'שוב מאמינה', המדבר על האחיזה הקיימת במערכות יחסים, גם כשכבר רוצים ללכת ולסיים אותן. השיר מושמע בכל תחנות הרדיו והשבוע נכנס לפלייליסט של גלגל'צ, "וזה מאוד מרגש אותי", הוא אומר, "אני כותב ושר על החיים, מתוך נקודת המבט והתפיסה שלי, בודק את המהות שלנו כבני אדם, מי אנחנו. אני והצוות שעובד איתי מאמינים בעבודה קשה, יצירה מהלב וחיבור לאנשי המקצוע אתם אנו עובדים ולקהל".
ביטון חיבר ועבד על אלבומו הראשון במשך כ-6 שנים כשרק ב-3 השנים האחרונות החל להקליט ולהרגיש את החומרים, ליצוק את הרגש וההבעה המתאימים ולעצב את אופי האלבום.
- אתה מצד אחד מוזיקאי ושחקן בתיאטרון אבל גם מופיע בחתונות.
"אני לא חושב שזה ניגוד לשיר בחתונות ואז במחזות זמר ..זה שונה מאוד כי בחתונה זה רק אתה ואתה צריך ״להחזיק״ את כל הבמה ולעומת זאת בהצגה יש איתי 30 משתתפים על הבמה למשל מאפרים, נגנים, מלבישות. הכול נורא עוטף וזה כמו משפחה . בכל מקרה זה אותו מקצוע וזה מרגש וזכות באותה המידה להופיע מול קהל".
ביטון נחשף לעולם בעונה של ThE Voice מ-2012 כשהיה חלק מהנבחרת של שרית חדד. פתיחה טובה כנראה, כי אחר כך הוא כבר זכה להופיע לצד אומנים ישראלים מובילים כמו מירי מסיקה, ברי סחרוף, מוקי, שרית חדד, הדג נחש ועוד. אחר כך גם החל להופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים ובגיל צעיר משהו, הוא כבר חלק מהקאסט של תיאטרון הבימה, משחק ושר במחזות הזמה המצליחים 'אוויטה' ו'גבירתי הנאווה'.
נולד וגדל במושב תדהר שבדרום, התחיל לעסוק במוזיקה כשהיה עוד בן 7, היה צופה אדוק של ערוצים כמו MTV ו-1VH, "זה היה אז מאוד 'איני', ואני אהבתי את זה. אפילו כשהייתי הולך לבית הספר הייתי מקליט בוידאו תמיד וחוזר הביתה מהר לראת מה פספסתי, אז תתארי לך כמה קלטות יש לי", הוא אומר.
סיים בהצטיינות מגמת מוזיקה בתיכון. כיום הוא מתגורר בתל אביב. בבירת הנגב היה מעין נער פלא, כאחד מכוכבי ההרכב צעירי באר שבע,השתתף בפסטיבל בשקל, ובהמשך למד בבית הספר הגבוה לריקוד בת-דור. בזמן שירותו הצבאי שירת בלהקה הצבאית של מג"ב.
מספר שגם בא מבית מוזיקלי למשעי. סבתו הצרפתייה הביאה עמה רקע עשיר של מוזיקה, אבא היה רקדן סטפס ואחיו נגנים מהשורה הראשונה. "סבתא הייתה מלמדת אותי שירה, משמיעה לי מה זה מוזיקה אמיתי. מהצד השני ספגתי מוזיקה יותר מרוקאית, שירי חינות, מוזיקה אנדלוסית ומזרחית. זה הרגיש לי מאוד מיוחד לגדול בבית כזה".
- למה יותר התחברת?
"מי יותר טוב? זה בעיקר מאוד מעניין, משלב עדות ומבטאים שונים".
בגיל 10 הוא התחיל ללמוד כינור, "החינוך שלי היה כמו של ילדים רוסים, בכל יום שישי הייתי צריך להופיע עם מה שלמדתי באותו שבוע, הפכתי להיות מאוד שאפתן וחדור מטרה בעקבות המוזיקה, שהיא אוויר לנשימה בשבילי. ככל שהשנים עברו הבנתי שהייעוד שלי זה לכתוב, להלחין, לשיר, לרגש , לספר את את מה שעל ליבי".
כשהיה בן 15 כבר תכנן בראשו את האלבום הראשון שיוציא, וקנה את הגיטרה הראשונה שלו. "פשוט השתוקקתי כבר להוציא את כל הידע והניסיון שלי ולפרוט אותם על הגיטרה , התחלתי לכתוב המון על חוויות הילדות שלי, היא היתה לא פשוטה, הייתי ילד שלא מבין ולא מבינים אותו. השירים שלי כתובים על סיפורים מהחיים , אני מספר על מקרים ש״תופסים״ אותי מהיומיום".
הוא מגדיר את סגנון המוזיקה שלו כעירוב של פופ ,r&b,סול ואלטרנטיבי. ההשפעות שלו מגוונת, אך איכותיות, החל מכתיבתו של בוב דילן, אדי וודר (סולן להקת פרל ג'אם), כמלחין הוא מושפע מג׳סטין טימברלייק, סטיבי וונדר, והזמר האהוב עליו בארץ הוא אמיר דדון .
"אני מאוד אוהב שואו ,מייקל ג׳קסון וסלין דיון הם הדיוות הגדולות שלי בלב זה עוצמה וכוח עצום שהם עולים לבמה הם כבר לא הם זה ישות אחרת וזה מדהים אותי ,החלום שלי זה להגיע לשילוב הזה בין טכניקה לרגש".
– לאן אתה שואף?
" בחודשים האחרונים אני, המפיק המוסיקלי, והלהקה עומלים על הקמת הופעת ההשקה שלנו וגם על הופעות נוספות ברחבי הארץ. השאיפות שלי היא להיות מאושר ,להנות מהחיים וממה שהיקום נותן לנו ,לא לשכוח מי אני ,ואגב אני אדם מאוד משפחתי וחמים. החלום הוא להיות במקצוע ולהשתפר כל הזמן , להיות עזר לאנשים ולרגש. וגם שיבוא שלום".
