לרגל יום המתים המסורתי המקסיקני ובמלאת 70 שנה ליחסי ישראל-מקסיקו צוין החג באופן חגיגי וצבעוני ברחבי מוזיאון ארץ ישראל יחד עם השגריר ואורחת הכבוד האמנית המקסיקנית בתסבה רומרו, שזהו לה ביקורה הראשון בישראל. באירוע נכחו זוג ישראלי מקסיקני ששיתפו על המפגש המיוחד בין התרבויות וכיצד 'יום המתים' שינה את השקפת עולמם
כמדי שנה בתחילת נובמבר מציינים ברחבי מקסיקו ובשאר הקהילות המקסיקניות ברחבי העולם את 'יום המתים' (Dia de los Muertos) המקסיקני שהוא הגירסה המקומית הקתולית 'לליל כל הקדושים' ויום כל הנשמות שמצוינים ברחבי העולם הנוצרי. ההבדל הוא שבמקסיקו החגיגות נושאות אופי קרנבלי.
במוזיאון ארץ ישראל ערכו לכבוד המאורע ולכבוד 70 שנים ליחסים בין ישראל למקסיקו אירוע רב משתתפים בחסות השגרירות "אנחנו שמחים לציין את החג המיוחד הזה שנחשב למורשת עולמית" ציין השגריר מאוריסיו אסקנרו.
אורחת הכבוד בחגיגות הייתה האמנית המקסיקנית בתסבה רומרו Betsabeé Romero, אמנית עכשווית מפורסמת, שעבודותיה הוצגו במאות תערוכות, ובמוזיאונים הנחשבים בעולם זוהי הפעם הראשונה שיצירות של רומרו מוצגות בישראל (במסגרת תערוכת "אמנות מכשפת"במוז"א), וזהו ביקורה הראשון בארץ. רומרו המושפעת ממיתוסים ומפולחנים של מעגלי חיים ומוות של תרבותה, מזמינה את הצופים לחוות את יצירותיה המשמשות לטרנספורמציה אישית ולביקורת על עוולות חברתיות "הקסם של האמנות מגיע מתוך התרבות והטקסים בכל העולם"
בתערוכה 'אמנות מכשפת' שילבה רומרו צמיגים בהקשר למיתוסים מן התרבות הילידית המקומית ובכך היא יוצרת השוואה בין התקופה המודרנית לזו העתיקה וגם לא חוסכת בביקורת.
בחג המתים המקסיקנ נהוג לבקר בבתי הקברות ובכנסיות, ולהביא נרות ופרחים לקברי אבות המשפחה וגם לאכול מלחם המתים – "פאנ-דה מוארטו". ירדן חסיד(28) מטפל במגע הכיר את חברתו המקסיקנית גרטה גומז (28) שחקנית במקצועה לפני חמש וחצי שנים במהלך הטיול לאחר השירות הצבאי "הייתי בחופשה בפלאייה דה כרמן, ניגנתי ברחוב ואז מבטינו הצטלבו ומאז אנחנו לא נפרדנו. נפלה בחלקי הזכות להכיר את המורשת המקסיקנית העשירה. 'יום המתים' נותן לנו מבט מלא אור על מה שקורא עם האהובים שלנו כאשר הם מסיימים את דרכם בעולם. ביום הזה אנחנו מזמינים ואתם לבקר אותנו. נהוג ביום הזה להכין בכל בית 'אופרנדה' (מזבח מנחות) שם את תמונות יקיריו ואת המאכלים שהם אהבו. גם לחיות המחמד שאנחנו אהבנו אנו מקדישים מקום. ישנו מול האופרנדה ושרנו שירים בעברית וספרדית לסבא וסבתא שלנו".
על אף נושא החג, אין זה חג עגום, והוא נחוג באווירה של קרנבל, חלק מהמקסיקנים מביאים איתם מתנות למתים ומניחים אותן על גבי הקברים, כולל בקבוקי שתיה חריפה ומיני מתוקים. למרות שם החג והקשר למתים – מדובר בחג שמח, חגיגי וצבעוני, במהלכו חלק מהחוגגים צובעים את פניהם בחיקוי של גולגולות, מתחפשים לשלדים ורוקדים עד אור הבוקר. בכיכרות המרכזיות מנגנות להקות מקומיות, הלא הן המריאצ'י "החג הזה שינה לי את האופן בו אני מתייחס לאלו שאינם" מסביר חסיד זאת בניגוד לאופן בו השכול נתפס אצלנו "זו שמחה מתוך המלנכוליה" מסבירה גומז "אתה בוכה מתוך שמחה מתוך מקום שלא געגוע למישהו שפתאום הרוח שלו מופיעה אצלך".
פרט מעניין הוא שאת מזבח המנחות שערכה השגרירות באולם המוזיאון לכבוד החג הם קשטו לכבודה של המשוררת ואשת הרוח המקסיקנית רוסריו קסטיאנוס שגורל נקשר בישראל כאשר בשנות השבעים שימשה כשגרירת מקסיקו. בשנת 74' כשהיא בת 49' היא נמצאה ללא רוח חיים בביתה. ההשערה הייתה שהיא התחשמלה. קסטיאנוס הייתה משוררת חלוצה כאשר כתבה על מאבקם של הילידים במקסיקו ומעמד האישה.
