יובל גלבוע, בן 26, ירושלמי במקור ותל אביבי טרי, זמר, יוצר ופסנתרן מוכשר, משחרר סינגל שלישי בשם "אמא", מתוך אלבום הבכורה שלו שעתיד לצאת לקראת יוני- חודש הגאווה.
יובל כותב ומלחין שירים חשופים ואישיים- על היציאה מהארון, על זהות מינית ומגדרית, על מערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות והמורכבות שלהן עבורו וכמובן, על הזהות הדתל"שית שלו ועל עולם הדת והמסורת ממנו הגיע. יובל מציף בשיריו הנוגעים והחשופים נושאים לא מדוברים ואפילו מושתקים בתוך הקהילה הגאה ובכלל.
יובל הוציא עד כה שני סינגלים מתוך אלבום הבכורה-הסינגל הראשון "אמבטיה" מדבר על מערכת יחסים- על רצף בין חברות, זוגיות ומיניות בין שני גברים. בין ביטחון ונטישה בתוך מערכת יחסים, בדידות ואינטימיות.
"אמבטיה" יצא עם קליפ מרהיב וייחודי שזכה להיות מוצג השנה בפסטיבל הקולנוע הגאה בסינמטק תל אביב.
הסינגל השני "בתוך הילד הזה מסתתרת אישה", מדבר על זהות קווירית, על תהליך התבגרות עם הזהות המינית והמגדרית, מבושה והסתרה ועד לקבלה וגאווה.
יובל נולד למשפחה דתית ליברלית ופתוחה, בתור ילד ונער יובל היה חזן פעיל בבית הכנסת. החזנות והתפילות בבית הכנסת השפיעו רבות עליו ועל יצירתו.
מגיל צעיר למד לנגן בפסנתר, כתב והלחין שירים מקוריים. בגיל ההתבגרות בבית הספר הדתי בו למד במודיעין, תוך כדי שהוא בארון לגבי נטייתו המינית, סבל יובל מהומופוביה והצקות רבות מצד חבריו לכיתה, כמו גם הערות מרבנים. בעיקר בשל כך בתחילת התיכון עבר לבית ספר חילוני בירושלים לצורך לימודים במגמת מוזיקה, אבל גם כדי להגיע למקום יותר מקבל ולא לחוות יותר הצקות על רקע נטייתו המינית.
בתיכון החל בהדרגה להוריד את הכיפה, להתרחק מהדת ולצאת מהארון בפני קרוביו. הוריו ומשפחתו שנותרו דתיים, קיבלו את יובל ואת נטייתו המינית בחיבוק חם מן הרגע הראשון ועד היום מלווים ותומכים בו אישית ומקצועית. עם גיוסו לצה"ל התקבל ללהקה צבאית כפסנתרן ושירת בלהקת חיל הים.
לאחרונה, לאחר תקופה של 4 שנות מגורים בירושלים, יובל עבר לתל אביב. הוא עובד לפרנסתו כפסנתרן בבית הספר למשחק ניסן נתיב בירושלים וגם משמש כמורה פרטי לפסנתר. יובל מתנדב בחוש"ן- ארגון בקהילה הגאה שעוסק בחינוך והסברה, מגיע לתיכונים ברחבי הארץ ומשתף בסיפורו האישי.
על הסינגל החדש "אמא":
בשיר יובל מספר על הקשר המיוחד שלו עם אמא שלו, רגעים מהילדות כנער בארון ועל הקשר שלהם כיום. הוא מספר על הילדות- על דמות ה"ילד הטוב", ששומר מההורים סוד על הנטייה המינית, לא מספר כשמרביצים לו בבית הספר, כדי לא להדאיג יותר מדי ולא להרוס תדמית תמימה. הוא תוהה אם אמא שלו יודעת, או מנחשת על הזהות המינית שלו.
השיר עוסק גם בהתבגרות- יובל חווה בושה ואף הסתרה של סממנים גבריים, כמו שיער גוף והקול שאט אט מתחלף ועל הרגע שבו אמא שלו פשוט רואה אותו ומבינה אותו- מבלי שהוא בכלל יבקש. במעבר חד להיום- כשיובל כבר גר מחוץ לבית של ההורים, שלם ומקבל את הזהות המינית שלו. כבר במקום מבוגר- עושה כביסות וכלים בעצמו, מתקשר לאמא פתאום סתם, בלי סיבה, מספר לה סיפורים, כבר אין לו מה להסתיר.
זהו שיר מאד אישי וחשוף של יובל, שנותן מקום לקשר המיוחד שיש לעיתים בין אימהות לבנים ואולי אף במיוחד- קשר בין אימהות לבנים מהקהילה הגאה.
צילום: קליה ג'יזל ליטמן
