תערוכת צילומי העתונות השנתית נפתחה בשבוע שעבר במוזיאון א"י : צילום מפינוי עמונה נבחר לתמונת השנה "זוהי תמונה קומית וגם צינית" מספר נועם מושקוביץ הצלם. לעומת זאת סדרה של תמונות לפני ואחרי הפינוי נבחרה אף היא לתערוכה "זה צילום שמשקף יותר את הכאב הפרטי שלנו" הסבירו יהוידע ותמר נזרי שמופיעות בתמונות שצילם המתנחל הלל מאיר . השנה נבחרו תמונות פחות סנסציוניות ובדגש אומנותי "בעידן הסמארטפון ראוי יותר להדגיש את האיכויות והיתרונות האומנותיים של צילום העיתונות"
השנה כמו בשנה שעברה תמונת השנה עוסקת אף היא במתנחלים אך בעוד שבשנה שעברה התמונה ביטאה כאב והזדהות רגשית (ההלוויה של דפנה מאיר) השנה תמונה של נועם מושקוביץ מהיום השני לפינוי עמונה זכתה בקטגוריה. בתמונה רואים שני שוטרים פורצים את הדלת המוגפת של בית הכנסת בעוד שני מתנחלים מציצים מעבר לקיר "פריים בודד שמקפיא חיזיון מגוחך" כותבת ורדי כהנא אוצרת התערוכה "זהו משחק התופסת אליו נגררה המדינה על ידי מתנחלי עמונה".
"זוהי תמונה שצולמה לפני הפינוי הגדול בבית הכנסת" מספר הצלם נועם מושקוביץ "זוהי תמונה קומית – צינית ופשוט לראות אותה ולהבין לבד".
תמונות אחרות מפינוי עמונה נכנסו השנה לתערוכה במסגרת סדרת תמונות 'לפני ואחרי' הפינוי שצילם הלל מאיר, צלם סוכנות TPS שמתגורר אף הוא בהתנחלות "אני חושב שהיה יותר פשוט לנו" אומר יהוידע נזרי ממפוני עמונה שאף הגיע לתערוכה "שהלל היה באותה סיטואציה. אנחנו הכרנו אותו והוא הכיר אותנו". רעייתו תמר מוסיפה "זה מאוד קל לתת אמון שבמקום נמצא צלם משלנו שמגיע ללוות ולא חשוד באג'נדות מסוימות שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים שאנחנו מייצגים".
הזוג נזרי עומד מתבונן בתמונות ויש לו רגשות מעורבים "עדיין הכאב טרי וזה לא פשוט לצפות בזה גם לאחר שנה". מנגד מציינת תמר "אנחנו שמחים שהסיפור שלנו והכאב זוכה לחשיפה ומובא לידי ביטוי".
מקום שלישי בקטגוריית 'חדשות' זכה הצלם אוהד צויגנברג שצילם השנה בהפגנות החרדים והתמונה שלו עם הקצף והמים הכחולים של היחידה לפיזור הפגנות של המשטרה יוצרת תמונה מעט סוריאליסטית "אני הייתי בסערת רגשות והתמונה בהחלט מראה זאת. יש פה סערה ותמונה שמכילה המון שכבות וקומפוזיציה מיוחדת".
בקטגוריית 'סיפור מצולם' זכתה במקום השני אפרת סלע "זה סיפור על אישה נרקומנית שפגשתי בחצר האחורית של תל אביב. נוצר קשר אישי ביני לבינה שגרם לי ללוות אותה במשך חצי שנה כשהיא במצב של הומלסית, זנות וסמים. כשהיא הגיעה למצב בריאותי מאוד קשה היא הבינה שהיא לא יכולה לשרוד כך והיא נעזרה ביד שהושיטו לה לצאת מהמקום הזה. היא יצאה לשיקום בקצרין כשאני ממשיכה ללוות אותה והיום היא חיה, בריאה ונקייה מסמים ומשתייכת לקהילה ואף עובדת לפרנסתה". סלע משתפת בלבטים ובאתגרים שעמדו לפניה בבואה לצלם דמות בסיטואציה מורכבת "זה לא היה פשוט לצלם שם" היא נזכרת "אבל אני חושבת שיצרתי קשר אמון עם אותה חבורת אנשים אליהם השתייכה האישה. הם הרגישו שאני לא מאיימת עליהם. לא שפטתי אותם והסתכלתי עליהם בגובה העיניים וכשהיה צריך עזרתי להם בדברים שהם היו צריכים כמו מזון וביגוד".
מקצוע צילום העיתונות עומד בשנים האחרונות בפני זעזועים רבים. גם בגלל ירידת קרנו של 'הפרינט', צמיחת הרשתות החברתיות ובעיקר כניסת הטלפון החכם לכל כיס והעובדה שהוא זמין לכל אחד מאפשרת צילום מיידי באירועים חדשותיים "אין ספק שיש משבר מאוד גדול" מסביר הצלם נועם מושקוביץ "אבל תערוכות שכאלו מעלות לנו את האגו ואת הערכה כלפי העבודה שלנו".
"הסמארטפון לא מפחיד אותי" אומר הצלם אילן ספירא שתמונה שצילם באירועי המכבייה זכתה במקום הראשון בקטגוריית 'ספורט' – "זה לא מאיים אליי מבחינה של חשיבה ואיכות מאחורי הצילום אבל זה כן עוזר למי שרוצה לחסוך ולהתקמצן ולסייע בהרס הצילום. המקום הזה מראה שאת הצילום הטוב אי אפשר לקחת".
"מי שרוצה להסתפק בבינוניות" מסביר הצלם אוהד צויגנברג "אז יצלם בסמארטפון וכנראה שיש לו מערכת תקשורת בינונית. שום סמארטפון מעולם לא יגיע לתוצאה של הצילום שצילמתי באותה הפגנה: צריך לדעת לעבוד בתנאים מאוד קשים – יש פה שילוב של תאורת מכוניות ותאורת ניידות משטרה ופלאש עדין שהיה לי על המצלמה ולדעת להיות במקום הנכון בזמן הנכון. ועומק שדה מטורף שהיה לי פה את זה לא יוכל להחליף סמארטפון".
עו"ד צבי האוזר יו"ר דירקטוריון מוזיאון א"י שמארח את התערוכה מסביר "שדווקא בעידן שבו בכל כיס יש טלפון חכם ראוי לייחד אומנות זאת לאיכויותיה, לשירתה ולאמירותיה". האוזר הזכיר בנאומו את הצלם מיכה קירשנר שהיה אוצר התערוכה והלך לעולמו השנה בטרם עת "מיכה ראש בצילום טכניקה יעילה ועוצמתית להביע עמדה במרחב הציבורי ואולי לשנות את תודעתם של אנשים".
