פאנקיסטים וחרדים שמגיעים לצפות בקברט מוזיקלי באידיש

הסרט התיעודי החדש 'שושה' מספר את סיפורי של מרכז תרבות האידיש ששוכן בלב התחנה המרכזית בתל אביב והניסיונות של מנהל המקום הצבעוני מנדי כהאן לעלות קברט מוזיקלי : "זה המקום היחיד שבו תוכל לפגוש אנרכיסטים לצד חרדים ולכולם אהבה לשפת האידיש".

 

ניר מיימרן ודוד פארם הם שני קולנוענים צעירים שהחליטו לביים סרט דוקומנטרי קצר על מרכז התרבות האידיש בתחנה המרכזית בתל אביב. פגשתי אותם שבשבוע שעבר בהקרנה מיוחדת של הסרט 'שושה' בפסטיבל הקולנוע היהודי בסינימטק בירושלים. : ""שושה הוא סרט דוקומנטרי שמראה ומספר על תהליך הפקת מחזמר ביידיש במרכז תרבות יידיש בתחנה המרכזית של תל אביב – היונג יידיש. מנדי, מנהל המרכז ומייסדו הוא זה שמביים, מפיק ואף מעבד אותו לבמה. יחד עם להקת שחקנים קטנה, הם עובדים אל מול קשיי שפה, הפקה ותקציב, להעלות את המחזמר שמספר על בחירה באהבה שנידונה לכישלון".

פאנל על הסרט 'שושה' בפסטיבל הקולנוע היהודי בסינימטק ירושלים – מימין מנדי ובקצה השמאלי – מפיקי הסרט
מנדי קאהן הרוח החיה מאחורי 'יונג אידיש'

'יונג אידיש' הוא שמורה תרבותית שלא רבים מכירים. זהו למעשה מתחם בקצה הקומה החמישית של בתחנה המרכזית, מן אזור דמדומים שרק עזי הנפש וחובבי האידיש מתקרבים אליו. שם במקום מנסים בשנים האחרונות להעניק חיים חדשים לאידיש – אותו ניב יהודי שמדובר רק בקרב החרדים או בחוגים אקדמאיים למינהם

נוטר השפה הוותיק ומי שמנצח על הפעילות המקומית – מנדי קהאן , זמר ושחקן שעלה לארץ מאנטוורפן לפני שלושים שנה למד בישיבה והחל לאסוף ספרים וכתבי עת דוברי השפה הנעלמת "עצוב לי שהשפה הזאת נמצאת בשוליים" הסביר לי אחד המתנדבים במקום. הוא עצמו חלק משורה של כמה עשרות מתנדבים רובם אגב צעירים שאינם דוברים את השפה "אבל הם מוצאים עניין בהיותה שפה ללא לאום שמשמרת אוצר תרבותי בלום". אז יש שם דוברי השפה, אנשי שוליים, אנרכיסטים ויוצאים בשאלה שכולם עוברים דרך דלפק הבר המאולתר כשדמותו של מנדי מקבלת את פניהם בברכה וכוס משקה

 

ערב מוזיקלי ביונג אידיש

תגובות

להשאיר תגובה