השבוע באורח מקרה נחשפתי לשיר ששבה את אוזניי משמיעה ראשונה – Walk In Jerusalem, פרי שיתוף פעולה של האחיות לוז ( שלישית בנות הגוספל של ישראל) בשיתוף עם הלהקה המצויינת (שלהגדיר סגנונה המדוייק יהיה חטא מצידי) – "מארש דנדורמה". מודה שעל אף עומס הסינגלים אליהם אני נחשף ביומיום, לא שמעתי מעולם על האחיות לוז או על מארש דנדורמה, והכיתי עצמי על כך: כחובב נוסטלגיה מושבע, האחיות הביאו את המקצבים ההרמוניים של שלישיות הבנות של שנות ה-40 וה-50 ( סטייל האנדריוז סיסטרס) בדיוק קסום, מהפנט וסקסי והחיבור עם מארש דונדורמה, שהביאה את הקצב והגרוב למקום הכי נכון של הלב – רקמו שיר כיפי ש"עשה לי את זה". סקרן להכיר את שני ההרכבים, תפסתי שיחה צפופה עם האחיות לוז ומארש דנדורמה כדי להכיר אותם קצת יותר קרוב, כי להתאהב במוסיקה שלהם/ן – כבר מזמן התאהבתי.
האחיות לוז, מאיפה נחתתן עליי? מאיפה ההרמוניות המצוינות הללו?
"היי דודי, נעים מאוד להכיר אותך סוף סוף! אנחנו שלוש "אחיות" (בנפשנו) ושמנו בישראל שירה ז' כרמל, יפעת זיו וספיר רוזנבלט. האמת היא שאנחנו מסתובבות פה כבר בערך שנתיים, מופיעות עם הלהקה שלנו במועדונים ברחבי הארץ, בפסטיבלים ואפילו קצת בחו"ל, ובינתיים נראה שהצלחנו להזיז לא מעט ישבנים של אנשים שנדבקו כמונו במה שאנחנו מכנות "קדחת הסווינג". במקביל אנחנו משתדלות לשתף פעולה עם מוזיקאים שאנחנו אוהבות במיוחד – למשל: מארש דונדורמה הנפלאים!! כמו גם שיתוף פעולה עם שלומי שבן – בשבוע הבא בפסטיבל הג'אז של ת"א ובדצמבר עם שבן, יוני רכטר והפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות."
האם כשהייתן קטנות שמעתן הרבה את האנדריוז סיסטרס?
"לשירה, האחות הבכורה בשלישייה, היה במשך שנים דיסק של האנדריוז סיסטרס שהיא האזינה לו בלופים. ככה הכרנו את "ביי מיר ביסט דו שיין" שהוא הלהיט הגדול ביותר שלהן ומהרגע שבו העלנו את השיר על בדל שפתנו הבנו שיש משהו כובש וחזק בחומרים האלה, בצפיפות של ההרמוניה, במקצב, בשלושה קולות נשיים חזקים ששרים יחד ומדברים יחד – והבנו שאנחנו רוצות מזה עוד. מחקר קטן הוביל אותנו לגלות את האמהות הרוחניות הגדולות של הסגנון – הבוסוול סיסטרז (Boswell Sisters) מניו-אורלינס. למדנו לשיר כמה מהשירים שלהן (למשל זה), ואז באופן טבעי התחילו גם להגיע שירים מקוריים שלנו (למשל זה) וכל מיני עיבודים לשירים עכשווים (למשל זה). אחרי עבודת סינון ובעיקר המון שעות של חזרות יצרנו את המופע הנוכחי שלנו. "
מהן ההשפעות המוסיקליות עליכן? ברור שיש דו וופ וגוספל.
"זה מתחיל מהרכבי ה-close harmony singing שכבר הוזכרו, ובהמשך מהרכבי הדו-וופ, כמו גם ממוזיקה אינסטרומנטלית של תקופת הסווינג – הביג-בנדים הגדולים של גלן מילר ודיוק אלינגטון, והרכבי ניו-אורלינס הקטנים של האחים דורסי ולואיס ארמסטרונג הגדול. במוזיקה שאנחנו יוצרות יש גם השפעות מהעולם המוזיקלי האישי של כל אחת מאיתנו – מעולם הג'אז, ההיפ-הופ, המוזיקה הישראלית, האוונגרד והפופ העכשווי. "
ספרו לי קצת על השיר החדש walk in jerusalem. כיצד נוצר החיבור עם מארש דונדורמה?
"כירושלמיות גאות אנחנו מכירות (ולמען האמת די מעריצות) את מארש דונדורמה כבר מההופעות הראשונות שהיו להן לפני עשור. כהוכחה לכך יפעת יכולה להודות שבמשך שנים צלצול הטלפון שלה היה קטע מהשיר "אהלן תיקן" מהאלבום הראשון של מארש!
במאי האחרון מארש העלו מופע בבית אבי-חי לכבוד יום ירושלים והזמינו אותנו להתארח. חיכינו הרבה זמן לשתף פעולה ומאוד שמחנו על ההזדמנות להוציא את זה לפועל בעיר שבה שני ההרכבים שלנו נולדו. כשמארש הציעו שנחפש שיר גוספל בנושא ירושלים זה סיקרן והלהיב אותנו מאוד, וככה הגענו את "Walk in Jerusalem".
מה שהכי כיף בשיר הזה זה…לשיר ולנגן אותו! נשמע קצת נדוש, אבל כן שווה להיעצר על זה רגע. רובנו לא אנשים דתיים, ולא מכירים כמעט בכלל את הנצרות, ולמרות זאת הרבה מאיתנו הרגשנו שאנחנו מתמלאים בשמחה ובהתרוממות רוח בעת הביצוע של השיר. בדיוק באמצע השיר יש רגע שבו כל הנגנים עוזבים את כלי הנגינה וכולם שרים יחד, בקולות, את משפט המחץ של השיר (walk in Jerusalem Just Like John). כשאנחנו מבצעים את השיר הזה בהופעות זה מקום שבו גם כל הקהל מצטרף אלינו וזה רגע אדיר, משחרר ומשמח, ויש שיודו שיש בו אפילו מן האקסטטיות.
אנחנו מקוות שהתחושה שאנחנו חוות כמבצעות מצליחה לעבור גם החוצה אל הצופים/מאזינים, ושולחות איתה בשורה של עידוד ותקווה לכל מי שמסתובב בימים המסובכים האחרונים בירושלים. הלוואי ויגיע היום שבו כל מי שגר בעיר הזו ירגיש חופשי ובטוח להסתובב ברחובותיה."
מתכננות להקליט גם בעברית ?
כרגע רוב העשייה היא באנגלית, אבל יצא לנו להקליט לאחרונה את "תן לי" – שיר מקורי שלנו, בעברית, שהוקלט במיוחד לכבוד אוסף "בת המקום" של קפה גיברלטר. אבל אנחנו מפלרטטות לא מעט עם העברית בכל מיני פרויקטים צדדים וגם מאוד קרובות אליה בחיים האישיים שלנו (שירה במקצועה היא מורה לעברית!) – לכן, ממש לא שוללות שבהמשך ניקח את היחסים שלנו איתה שלב אחד קדימה. בינתיים משחקות אותה קשות להשגה, אומרים שזה טוב להתחלה. "
מארש דונדורמה- אתם קיימים 10 שנים , סלחו לי שאני קצת בור ועם הארץ, איך זה שלא שמעתי עליכם כל כך ברדיו ובתקשורת?
כנראה כי רוב הזמן אתה נובר בארכיונים ומוצא מוזיקה ישראלית אדירה שכבר נשכחה ( פה אני אומר "אאוץ'") . מזל שהגענו למדור שלך ויש לנו הזדמנות להכיר סופסוף! אולי זה גם בגלל שאין לנו זמר או זמרת, וכותבים קצת פחות על מוזיקה כלית. למזלנו, כשממש בא לנו להוסיף שירה למוזיקה שלנו אנחנו זוכים לשתף פעולה עם זמרים נהדרים כמו ברי סחרוף, שלמה גרוניך, שי צברי, ועכשיו עם האחיות. בכל אופן, אין לנו תלונות. יש כמה תחנות רדיו שמאוד מפרגנות לנו, וסיקרו אותנו יפה לאורך השנים בעיתונות לסוגיה."
מי חברי הלהקה ? מה הסגנון המוסיקלי שלכם (או איך אתם הייתם מגדירים אותו )
"אנחנו חמישה-עשר נגני כלי נשיפה ותופים, ואנחנו מנגנים מוזיקה מקורית שמחיה את הנשמהומזיזה את הרגליים. זה מטבח ישראלי אקלקטי שמפגיש מקצבים ים-תיכוניים וצפון אפריקאיים עם הרמוניית ג'אז, מקאם ערבי עם גרוב קובני ומנגינה מזרח אירופאית עם אילתור פ'אנק. שווה לטעום.
והנה כל השמות: אלי פרמינגר, עידן רווה, אבירן בן נאים – חצוצרה; לואיזה סלומון, מעיין מילוא – טרומבון; יעקב גורנשטיין, אביתר לוי, אילון טושינר, דני ליבוביץ', אנטון פלקו – סקסופונים; דותן יוגב, נעה סגל, עודד אלוני, יאיר זלצמן – תופים; אודי רז – סוזאפון."
כמה אלבומים הוצאתם עד כה ? השיר החדש מאיזה אלבום?
"הוצאנו ארבעה אלבומים, החדש מביניהם הוא "בין הזמנים". שווה לתת האזנה ל”המקלחת של סוף היום” והביצוע שלנו ל”שני שושנים” עם ליאורה יצחק המופלאה. השיר החדש שהקלטנו עם האחיות לוז לא שייך לאף אלבום, אנחנו כל כך אוהבים את האחיות שלא יכולנו לחכות והקלטנו איתן בהזדמנות הראשונה שמצאנו."
הייתם מגדירים אתכם מיינסטרים ?
"בוא נראה: אין לנו זמר/ת, אין לנו גיטרות, אין לנו להיט בגל"צ. כנראה שלא."
