יולדת חלום

אני רוצה לספר לכם איך נולד חלום. לפני בערך שנה וחצי, הייתי בפסטיבל הפרינג' באדינבורו.  מקום מדהים. ראיתי שם מופע של הרכב אימפרוביזציה מרשים ביותר שמאלתר מחזות זמר. מופע מטורף שגם מי שנמצאת שנים בתחום האימפרוביזציה תצא ממנו ותגיד "אני לא מאמינה שזה מאולתר!". למחרת בצהריים ראינו גם את גרסת מופע הילדים שלהם, סתם משהו שהם עושים מדי פעם, בנוסף. היה שם מנחה שעצר מדי פעם ושאל את הילדים מה הולך לקרות עכשיו, קיבל את ההצעות שלהם בהתלהבות רבה, ומיד זה התגשם על הבמה. הילדים התלהבו בטירוף, וגם אנחנו.

באותו רגע התאהבתי. אני זוכרת שהסתכלתי על השחקנים בעיניים גדולות ונוצצות ואמרתי לעצמי "אני רוצה לעשות בדיוק את זה, כל יום, כל החיים שלי". אז מהרגע שחזרתי לארץ לא הפסקתי לחשוב ולתכנן איך אני גורמת לזה לקרות.

בינואר שעבר הצלחתי להקים הרכב של עוד אנשים, מוכשרים ומקסימים, שחולקים את ההתלהבות שלי ומוכנים להשקיע המון זמן ומאמצים בחלום התיאורטי שלי, כך שהוא הפך גם לחלום שלהם. עברנו הרבה מאוד טלטלות. אנשים באו והלכו, קשיים נערמו, ושינויים כל הזמן קרו. אבל בזכות האהבה שלנו, ובזכות תמיכה ועזרה של הרבה חברים ואנשים טובים, עברנו הכל, ועכשיו זה באמת קורה.

אחרי הריון של יותר משנה, יש לנו הרכב בשם "פנטסטורי" שמטרתו לאלתר מחזות זמר לילדים!!! 
הבייבי שלי נולד, זה חדש, מלהיב וקסום. זאת הצגת ילדים שבה לילדים שבקהל יש השפעה על התקדמות העלילה. זה קסם שאני לא יכולה לתאר לכם במילים בכלל, זה משהו שחייבים לראות ולחוות.

אני עובדת שנים עם ילדים, אני אוהבת את זה ממש. בשנים האחרונות שמתי לב לשינוי שעצוב לי. יש יותר מסכים ופחות אינטרקציה. יותר פאסיביות ופחות דימיון. ילדים משחקים פחות בחוץ, פחות ביחד. עולם הדמיון של "בואו נעמיד פנים ש.." הולך ונעלם. אנחנו, ב"פנטסטורי", רוצים להחזיר את הקסם שבלשחק בכאילו ובלהעמיד פנים, בלראות חפץ דומם ולדמיין שזה משהו אחר, משהו חי. לשים סיר על הראש ומקל ביד ולצאת להילחם, ואז לחזור לטירה שבנינו משמיכות. במופע שלנו כל זה קורה. הכל יכול לקרות. זה הכי כיף בעולם.

המופע שלנו מתחיל במקום דמיוני וקסום שהילדים מחליטים עליו. באותו רגע אנחנו שרים על כך שיר. מתחילה עלילת הסיפור, כשמדי פעם המנחה של המופע עוצר הכל כדי לשאול את הילדים שבקהל מה הם היו רוצים שיקרה- לאן הגיבור הולך, מה הוא רוצה, את מי הוא פוגש? ואנחנו מאלתרים את הסצנות והשירים בהתאם. הילדים יכולים לעשות את הקולות של החיות ביער ואפילו לעלות לבמה ולהילחם איתנו במפלצות. קרטונים פשוטים משמשים כתפאורה. כך אנו יכולים להחליט יחד שהם השביל לטירה, החרטום של הספינה, או העצים שבחורשה.

כל כך כיף לנו לתת לילדים להחליט לאן המופע הולך, כי זה תמיד מקורי, חדש ומפתיע גם אותנו. לפעמים נראה לי שאנחנו נהנים יותר מהם. הם נותנים לנו מתנה גדולה- כולנו זוכים להרגיש בכל פעם מחדש שאנחנו חוזרים להיות ילדים בעצמנו.  גם ההורים בקהל זוכים לחוות את ההתרגשות הזאת, כפי שאני וחבריי שהלכנו לראות את המופע בסקוטלנד ישבנו מאחור, ללא ילדים, ועשינו יחד עם השחקנים את הקולות והתנועות בהתלהבות רבה. וכמובן שהשחקנים שולחים לא מעט בדיחות וקריצות להורים במהלך ההופעות.

כדי שנצליח להפוך את המופע מרעיון לתוצר, מהפקה עצמאית דלה להצגת ילדים נמכרת, פתחנו פרויקט הדסטארט- מימון המונים. כבר יותר משנה שאנחנו מצליחים לעבוד על המופע כל שבוע בלי להרוויח שקל, ועכשיו מגיעות ההוצאות הגדולות- צילומים, הקלטות, שיווק, יחצנות, תפאורה, צילום, עריכה, חללי חזרות, אולמות, ועוד…

בזכות ההדסטארט יש לנו הזדמנות לחלוק עם אנשים את החלום ולתת להם לקחת בו חלק. כל מי שמאמין בפרויקט הזה יכול להיות שותף לו. זה לא פשוט בכלל להביא משהו חדש לתודעה רחבה, אבל אנחנו כל כך מאמינים ב"פנטסטורי" שאנחנו יודעים שזה יקרה ושזה יצליח.

 

ההצגות הקרובות מיועדות לגילאי 5-10 ויתקיימו בתאריכים 27.4.16 ביום שלישי בשעה 15:30 בבית היוצר תל אביב.  וב30.4.16 יום שבת  בשעה 11:00 במוזיאון תל אביב.  

לתמיכה בפרויקט בלינק:  https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18541

 

תגובות

להשאיר תגובה