ארבעת השבים, עומר ונקרט, עומר שם טוב, טל שהם ואלי-ה כהן, נחטפו באוקטובר האחרון ושוחררו בשבוע שעבר. מפרטים חדשים על השבי הקשה שעברו נחשפים כעת, ומהם עולה תמונה קשה של ירידה דרסטית במשקל, חקירות על שירותם הצבאי, התעללות פיזית ונפשית ואף קשירה בשלשלאות.
איתן אלחדז ברק
מפרטים חדשים על השבי הקשה שעברו ארבעת השבים נחשפים: ירידה דרסטית במשקל, חקירות על שירותם הצבאי, התעללות פיזית ונפשית ואף קשירה בשלשלאות. משפחות השבים קוראות להשבת כל החטופים והחללים ומודות לעם ישראל על התמיכה.
ירידה דרסטית במשקל: המחבלים נתנו לשבים אוכל רב לאחר שהחלה העסקה כדי לנסות ולטשטש את הירידה הדרסטית במשקלם.
חקירות על צה"ל: בדומה לחטופים אחרים ששבו, ארבעת השבים עברו חקירות שמטרתן הייתה לברר פרטים על שירותם הצבאי. בחקירות היו התעללויות פיזיות ונפשיות.
קשירה בשלשלאות: אלי-ה כהן היה קשור בשלשלאות, שוחרר מהן והתאפשר לו לעמוד וללכת לפני ששוחרר מהשבי.
התעללות פיזית ונפשית: עומר שם טוב אולץ לתת נשיקה למחבלים בניגוד לרצונו במהלך "טקס" השחרור שלו שערך חמאס.
הבטחה להמשך המאבק: הדבר הראשון שאמר עומר ונקרט להוריו אחרי ששוחרר היה כי הוא רוצה להיאבק להחזיר את חבריו שנשארו מאחור בשבי חמאס.
הצהרת המשפחות: משפחותיהם של הארבעה קיימו הצהרה לתקשורת מבית החולים בילינסון בפתח תקווה.
שלי שם טוב, אימו של עומר: "450 ימים עומר היה מוחזק במנהרה לבד בתנאים קשים, שכללו חלק מהזמן הרעבה והתעללות פסיכולוגית". היא הוסיפה כי "עומר שיתף שכל מה שחלם לעשות כשישוב הביתה הוא לשים את הראש על ברכיי, שאלטף לו את השיער, ולצאת לרכב עם מלכי על האופנוע ולהרגיש את רוח החופש". האם סיפרה כי ביקשה מהצלב האדום ומהקהילה הבינלאומית "לבצע את המינימום ולשמור על ילדינו, על אזרחינו". שלי הביעה תודה לאלו שבזכותם "הרגע הזה, שהיה בין יאוש לתקווה הפך למציאות" והזכירה את "מגש הכסף שהביא אותנו אל הרגע הזה, שמדינת ישראל חיה וקיימת ומשיבה את בניה לגבולם".
סיגי כהן, אימו של אלי-ה כהן: "בצד של אלי-ה שמענו שהיה כל יום אומר את הפרשיות של הנחת התפילין שידע בעל פה, ועושה קידוש על כוס מים, התחזק וחיזק אחרים". היא הוסיפה כי שמעה "על הרבה ניסים ועל השגחה עליונה שאלי-ה וחבריו חוו שם". סיגי הודתה לבורא עולם "שהחזיר לי את אלי-ה הביתה" ולעם ישראל "שהייתם איתנו בכל התקופה הזו, הגעתם מרחוק ומקרוב, תמכתם, עודדתם וחיזקתם".
זיו עבוד, זוגתו של אלי-ה: "505 ימים נאבקתי – בכאב, בפחד, בחוסר הוודאות. 505 ימים שלא הפסקתי להילחם, לזעוק, לדרוש". היא הוסיפה כי "היום אני יכולה לעמוד כאן ולהגיד: עשיתי את זה! ניצחתי את המשימה האישית שלי – אלי-ה בבית". זיו הודתה לחיילים וללוחמים "שמסרו את נפשם כדי להשיב את השבויים הביתה" ולמטה משפחות החטופים "שנלחמים יום ולילה, שלא עוצרים לרגע, שלא נותנים לאף אחד לשכוח".
ניבה ונקרט, אימו של עומר: "תם ולא נשלם, עומר בבית – והמאבק שלנו ממשיך עד אחרון החטופים". היא ציינה כי הוא איבד יותר מ-30 ק"ג ממשקלו, ולאורך כל תקופת השבי לא קיבל תרופה לקוליטיס. "עומר הביס את השבי והוא חזר חזק מהרוח. כעת הוא מתחייב – אני מצטרף למאבק עד לשחרור כל החטופים והחברים שהשארתי מאחור".
מור קורנגולד, אחיו של טל שהם: "טל שלנו בבית סוף סוף. אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, מתח, חרדה, אמונה ותקווה אנחנו סוף סוף מתאחדים". הוא הוסיף כי "החיבוק שחלמנו עליו, שציפינו לו, הגיע. נכון, זו רק ראשיתה של דרך ארוכה, דרך של שיקום מורכב שעל כולנו לעבור. אבל על ההתחלה הזו חלמנו, על האפשרות לצעוד יחד בדרך הארוכה לעבר הריפוי". מור הודה לחיילים "שיצאו למלחמת הקיום הזו מבלי לשאול שאלות, שהתייצבו" ולמשפחות השכולות "שכואבות את אובדן היקר מכל".
קריאות להשבת כל החטופים והחללים: משפחות השבים קוראות להשבת כל החטופים והחללים ומודות לעם ישראל על התמיכה.
