פרופ’ עודד מימון (70) נחשב לאוטוריטה עולמית בתחום ההנדסה, כריית המידע והרובוטיקה ועל כך זכה בפרסים רבים כולל ציון לשבח מראש המוסד. כשהיה מרצה וחוקר ב MIT הוביל משלחת מדעית לקולומביה, שם בעת מפגש לא צפוי עם שבטים שאמנים והשתתפות בטקסים עם חומרים משני תודעה הוא ‘נחשף לממדים אחרים בקיום’ שלא הכיר. מאז הוא מחפש דרכים לחבר בין העולמות השונים – לפני כשנתיים במהלך פורץ דרך הוא הקים את ‘המעבדה לחקר התודעה’ באוני’ תל אביב. יחד עם תלמידו ד”ר משה קליין ושורה של חוקרים מדיסציפלינות שונות (כולל חתן פרס נובל ישראל אומן וחוקר המזרח יעקב רז) הם מנסים ליצור את ‘המהפכה הקופרניקאית’ הבאה כשהם מפתחים את ה’מתמטיקה הרכה’ שמציעה מודל תיאורטי לתודעה

בשבוע שעבר התקיים כנס מדעי בפקולטה להנדסה באוני’ ת”א לכבוד 70 שנה לפועלו של פרופ’ עודד מימון. אני מניח שכזה כנס מדעי עוד לא נראה ברחבי הקמפוס ואם כן אולי רק בגילמן – הפקולטה למדעי הרוח: ד”ר דניאל מישורי שמרצה על סביבה קפץ חיש קל על שולחן המרצים והדגים לפני הקהל ההמום פרקטיקות בתחום ‘הביו אקינג’ תחום שמקדם מישורי בשנים האחרונות תחת הכותרת ‘פצחנות ביולוגית’ בו הוא מציע לכולנו לגלות את עצמנו והגוף שלנו תוך כדי ניסוי ותהייה של תרגולים ‘ולא המלצות של משרד הבריאות’. אגב את הדרך לאוני’ הוא עושה כל יום בריצה עם רגליים יחפות ‘כשאני עובר דרך שדות וקוצים’ הוא מפתיע ‘אני פשוט מרים את הבוהן ואני צולח את השדה”. ד”ר ניר אופק מציע לכולנו ללמוד מהתנהלות כוורת הדבורים “זהו סופר אורגניזם בו כל דבורה מתנהלת בסנכרון עם שאר הדבורים תוך התפתחות ספונטנית ויצירת סדר עצמי מתוך הכאוס זאת בניגוד לדומיננטיות הפטריארכלית המתייחסת לבני האדם כנבדלים מהטבע”. יונתן קן תור שיתף מחוויותיו במהלך טיול לתאילנד בו השתתף בטקס מסורתי שבו חווה ‘היתוך זהויות’ תחת הכותרת ‘טקסים כבוני קהילה’. רואה החשבון והמשקיע בוול סטריט עדי סקופ סיפר איך חווה חוויה מסטית יוצאת דופן במהלך טיול לקשמיר ומנסה מאז להציל תורה אקזוטית מחבל ארץ זה שעומדת בפני סכנת העלמות. זו הייתה רק טעימה מאותו הכנס שהסתיים ‘בפעימה שאמנית’ שירה מלבבת עם תוף שבטי. 

כנס כזה בפקולטה למדעים מדויקים כמו הנדסה התאפשר רק בזכות פועלו של פרופ’ עודד מימון פיגורה אקדמית בעלת שם עולמי בכל הקשור לכריית מידע ורובוטיקה שמייעץ לגופים בטחוניים חשאיים, שהחל לעבור שינוי לפני יותר מעשור. שינוי שהוביל אותו לחשיבה מחדש על כל מה שהכיר ועל כל מה שהספיק ללמוד “השינוי שלי החל כאשר ביקרתי בשבטים שאמניים בקולומביה” הוא מספר, “נסעתי מטעם המכון הגבוה לטכנולוגיה בארה”ב (MIT)  כדי לייעץ לשר החינוך בקולומביה”. זה היה לפני יותר מעשור שנים ומימון היה באותה תקופה בצומת דרכים בחייו “הרגשתי שכבר אין יותר מה ללמוד מהצד המערבי. זה לא שידעתי הכל אבל העקרונות היו ברורים לי”. מימון כיהן אז כפרופ’ באחד המוסדות המובילים בעולם ב MIT  הטכניון של ארה”ב ומאחוריו עבר עשיר כמרצה במוסד היוקרתי סטנפורד ובאוני’ ת”א, “חשבתי באותה תקופה שתרמתי מבחינה ביטחונית ורציתי להתרחק מזה לכיוון השני של לפעול למען הטוב הכללי האנושי. גם מבחינת השכלה הגעתי לנקודה בחיי שעניין אותי ידע שהוא שונה ממה שכולנו התחנכנו לפיו. נפגשתי עם שר החינוך ואמרתי לו שאני רוצה להכיר את ארצו ואת המסורת המקומית כדי להתאים את תכני הלימוד. השר הנכבד מאוד שמח והצמיד אליי את אחד המורים (שמאן) החשובים שלהם. אדם בשם טאיטה סאולו חיל . זה אדם שיצר לעצמו קהילה בזכות העבודה שלו עם הקהל במהלך השנים, ולאוו דווקא בגלל שיש לו תואר כזה או אחר. האדם הזה שייך לקבוצה של מרפאים שבטיים שהם גם עובדים סוציאלים שנותנים ייעוץ אולי בדומה למה שרב קהילה היה פעם. אלו קהילות שנמצאות בסכנת העלמות והן פועלות בעיקר בכפרים. בגלל שאין להם מסורת כתובה הממשלה המקומית תומכת בהם ומנסה לשמר את המסורות העתיקות. זוהי חוכמה שלא מצאתי במערב והיא עוברת מדורי דורות”. מימון נפגש עם השמאן בבקתת הריפוי שלו בכפר “הוא מאוד שמח על זה שאני רוצה להכיר את המסורות שלהם והוא גם התעניין בחוכמת המערב. הוא רצה לחנוך אותי לדרך המסורתית שלהם, ואני הסכמתי לכך”. בערב הראשון אי שם בג’ונגלים של האמזונס השמאן לבש את הלבוש המסורתי האינדיאני, הדליק מדורה והם החלו בטקס אייוואסקה המקומי. צמח האייווסקה הוא שיקוי פסיכואקטיבי שמשמש לצורכי ריפוי ופולחן בדרום אמריקה ובשנים האחרונות הפך להיות נפוץ גם במערב, “במשך שבועיים עברתי תהליך לימוד אחר בו אני לומד על עצמי ועל הסביבה”. במהלך הטקסים בהם השתתף נחשף מימון “לממדים אחרים” מאלו שהכיר “מכיוון שעולם הדימויים שלי שואב השראה מהמסורת שלי קרי היהדות והקבלה אז חוויתי בצורה ישירה את משמעות אחד ממושגי היסוד בקבלה עולם הנר”ן ח”י –שמסביר את עולם הרוח של האדם כך שהוא מורכב מחמש שכבות : נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה”

ואיך מגיבים העמיתים שלך לאקדמיה בנוגע למה שחווית בג’ונגלים ? “לקח לי זמן לשתף אותם וגם אז זה היה בראשי פרקים. אלו הם מסוג הדברים שעד שאתה לא חווה אותם יהיה לך קשה להסביר אותם אבל זה בהחלט משהו שמשפיע על ההתנהגות שלי, על ההסתכלות שלי על הטבע ועל הזולת וכמובן על המחקר שלי”.

פרופ’ מימון נשוי ואב לארבע ומתגורר במושב ניר צבי. לאחרונה קיבל פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה בנוגע לעבודתו האקדמית, שמאחוריו פרסום של ספרים ומחקרים רבים לצד אלפי ציטוטים מתוך עבודתו בחקר הרובוטיקה, כריית המידע ומערכות מורכבות. הוא העמיד דורות של תלמידים ונתן ייעוץ לחברות הזנק וארגונים נוספים. 

המהפך הרוחני שעבר בעקבות המפגש הבלתי אמצעי עם העולם השמאני הוביל את פרופ’ מימון ליצירתה של מתמטיקה חדשה “אני מנסה ליצור אינטגרציה בין עולם המדע לאותם ממדים נפשיים שישנה איזו רתיעה מלעסוק בהם במדעים המדויקים”. 

לתחום החדש שפיתח פרופ’ מימון יחד עם תלמידו ד”ר משה קליין הם קראו ‘מתמטיקה רכה’. ד”ר קליין מכניס אותי לחדר של ‘המעבדה לחקר התודעה’ שנוסדה לפני כשנתיים “במעבדה הזאת חברים מדענים וחוקרים מדיסציפלינות שונות ויחד אנחנו מנסים ליצור אינטגרציה בין הרוח לחומר. הוא מסביר לי “תחשוב שאתה נכנס עכשיו למשרדי חדר הפטנטים בשוויץ של תחילת 1915 ושם אתה פוגש בפקיד זוטר בשם אלברט איינשטיין”. ככה קליין רוצה שנחשוב על המהפכה שהוא מנסה להוביל יחד עם פרופ’ מימון. 

מה שהצמד הזה מציע (האם גם לכם מרפרף פה הצמד האלמותי של עולם המתמתיקה רמנוג’אן וג’י ה הארדי) הוא לעשות במה שנראה כמו אלכימיה : לחבר בין מלכת המדעים לקושייה הפילוסופית שטרדה את מנוחתם של גדולי הפילוסופים “מה שאנחנו עושים הוא לחבר בין המקדש של המערב – המתמטיקה לבין האלמנט הרוחני וזאת דרך יצירת מספר חדש בשם ‘אפס רך”. 

אני לא רוצה לסבך את הקוראים כי אני לא כזה מבין גדול במתמטיקה אבל מה שהצמד מימון וקליין יצרו זוהי למעשה ציר חדש על רצף המספרים בו לכפולות של מספרים באפס יש משמעות. כלומר לא בעולם שאנו רואים שם לכל כפולה באפס אין משמעות והיא אפס. אך לפי המתמטיקה של התודעה ל 7 או חמש כפול אפס יש משמעות בעולם התודעה “אם יש לך 3 תפוחים ואתה מפחד זה לא כמו שיש לך 3 תפוחים ואתה שמח” מסביר קליין.

מה שאומרים קליין ומימון הוא שגם לתחושות, ערכים ופוזיציות ניתן לעשות תיקוף : “בכל מקום בעולם מעבדות לחקר התודעה ‘תוקפות’ את הבעייה עם כלים מתחום הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ויתר מדעי החברה. אנחנו המקום היחיד ככל הנראה שמציע כלים מתמטיים ריגורוזים (בעלי הוכחה מדויקת), שמאפשרים למדענים כמו חתן פרס נובל ישראל אומן להצטרף אלינו”. 

הרעיון שישנה גם ‘מתמטיקה אחרת’ עלה  גם בראשו של קליין, כאשר לימד את ילדי הגנים חשבון “אני פיתחתי במהלך השנים חוברות לימוד מותאמות לגני הילדים ובמהלך המפגשים שלי עם הילדים הבחנתי שהם מבינים אחרת את המתמטיקה: הייתה להם מן יכולת ניחוש אינטואיטיבית לגבי המספרים “אני זוכר שפע שיחקתי עם הילדים את משחק קוביית הקסם כאשר כל שתי פאות מנוגדות חייבות להשלים למספר 7 והייתה שם ילדה שענתה תשובה נכונה וכאשר שאלתי אותה ‘איך ידעת?’ היא השיבה לי “אני רואה זאת בעיניים שלי”. קליין “אנחנו יצרנו סוג חדש של לוגיקה – ‘לוגיקה רכה’ שמכילה בו זמנית מצבים סותרים כי החיים עשירים וצבעוניים מאשר החלוקה הבינארית”.   

כרגע חשוב לומר שזוהי רק תיאוריה ואין לה יישומים מדעיים “אנחנו מאמינים שיהיו לכך יישומים בתחום כמו בינה מלאכותית ודברים נוספים  מעבר לצורה שאנחנו מדמיינים”. בקרב הקהילה המדעית מתייחסים לכך בחשדנות “זוהי קליקה ששומרת על עצמה אבל אנחנו מאמינים שהשינויים יגיעו”. בינתיים הם הצליחו לפרסם כמה מאמרים בעיתונים מקצועיים למתמטיקה: “העורך המדעי של המגזין שפרסם את המאמר שלנו כתב כי ‘זהו הרעיון המקורי ביותר שהוא ראה בשנה האחרונה”. 

נדמה לי שהכי מתאים לסיים את הכתבה בדיוק כפי שהסתיים יום העיון המדעי כשכולם הצטרפו לשירה של המרפאת השאמנית – ניבה לב “הלב הזה הוא כל מה שיש לי, הלב הזה הוא כל מה שיש לי…” 

תגובות

להשאיר תגובה