טייס אף 16 שנוהג באלפא רומיאו משנות השישים, נהג מונית שנוסע בסוסיתא ומנתח מוח שנוסע על פורד משנות החמישים – אלו רק חלק מאנשים שניתן היה לפגוש בכנס אספני הרכב הישן 'מועדון 5' בפארק הלאומי: אלו הם בדרך כלל גברים מבוגרים בעלי שיגעון לדבר שיעשו הכל כדי להשיג חלק 'לבייבי' שלהם כולל בחור שסיפר לי שקנה לאחרונה בשוויץ אגזוז אותו לקח לארץ במזוודה – תקראו להם ילדים חולי נוסטלגיה, אנשים שאוהבים שמסובבים אחריהם את הראש ברמזור רק על תגעו להם בבקשה באישה – סליחה במכונית
לחובבי הגאד'טים ואספי השכלולים למיניהם לא היה מה לחפש בשישי האחרון בפארק הלאומי, כי שם בין אספני הרכב העתיק המוטו היה: 'ככל שישן יותר טוב יותר' , אז תשכחו ממיזוג אוויר משולב, מערכות מחשוב מתקדמות וגם אין צורך ב'וויז', כיוון שכאשר נוסעים ברכב משנות החמישים לוקחים את הזמן בכיף "אני נוסע לאיטי ונהנה לראות את האנשים שמעלים חיוך כאשר הרכב חולף על פניהם" אומר לי חיים לויט (68), מקרית אונו שמתגאה בשברולט ענקית שנת 51' בעלת 3500 סמ"ק אותה קנה במקרה כאשר לפני יותר משלושים שנה הוא נתקל במודעה בעיתון בה שוטרת הציעה את הרכב הישן שלה למכירה "היא אמרה לי שהיא מעדיפה משהו אוטומטי, ואני בתוך תוכי התפלאתי איך אדם נפתר מכזאת מציאה בגלל סיבה טיפשית כזאת" הוא כמובן רכש זאת בכמה לירות ומאז הוא מטפל בה במסירות כמו עוד 1000 אנשים כמוהו שחברים במועדון אספני הרכב הקאלסי בישראל 'מועדון 5' שקיים את ההפנינג השנתי שלו במקום. לויט היה גם בין המעטים שזכו לכבוד להשתתף ברונדו הססגוני בו רכבים בעלי חמש ספרות (שעל שמם גם קרוי המועדון שנוסד לפני 30 שנה) נסעו לאיתם לאורך מסלול מיוחד לכל תשואות הקהל.
ברחבת התצוגה עשרות מכוניות בגדלים ובצבעים שונים מסודרות כמו חיילים במצעד לפי קטגוריית ארץ ייצור והבעלים שעומדים לצידם גאים בהם כמו אב שגאה בבנו "יש לי כמה וכמה רכבי אספנות" מספר לי ארנון גלס, עובד מחשבים מחולון שבגיל 18 קביל את 'השריטה' ומאז הוא אוסף וגם משפץ מכוניות ישנות. אבל דווקא ה B.M.W איזוטה האדומה הקטנה , אותה הוא הכי אוהב. טוב, זה לא מפליא כיוון שהרכב הזה שנראה מוזר (עם פתח מילוט בגג ודלת כניסה חזיתית אליה מחוברים לוח השעונים) מושך תשומת לב רבה ואנשים מנסים לברר על טיבו "קניתי אותה כגרוטאה באיזה קיבוץ ושיפצתי אותה" הוא מספר ומוסיף כי "זה היה מיועד להיות רכב לנכים בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה כי היתרון שלו זה שהוא יכול לחנות בהיותו ניצב למדרכה. תחילה הוא נחל כישלון והחברה התביישה בו עד שהגיע יצרן מקררים וחיבר לו מנוע של מקרר ומשום מה הרכב הזה תפס ואפילו הציל את החברה מפשיטת רגל"
ניסיתי להבין למה אנשים משקיעים כל כך הרבה זמן, כסף (תחביב מאוד יקר) ואנרגיה ברכב שאיתו הם נוסעים אולי בסוף שבוע "רבים לו יודו בזה" אומר לי לויט "אבל יש בזה ממד נוסטלגי כי אספן ירכוש בדרך כלל רכב שיש לו אליו זיכרונות מהילדות" ועוד סיבה אולי לא פחות משמעותית מוסיף לויט "זה העניין של לנסות להשוויץ לסובב ראשים אחורה".
מבין אספני הרכב היה ניתן להבחין ברוב מובהק של גברים, אבל לאחר חיפוש מדוקדק מצאתי אולי את האישה היחידה שחברה במועדון "כל העיסוק הזה נחשב כמשהו מאוד גברי" מספרת לי סיגל שטיינמן מראשון לציון, מתקנת לוחות שעונים לרכב. כשאנחנו הולכים לראות את הקרייזלר ניו יורקר (6600 סמ"ק) מודל 77' שלה "עוד כשהייתי ילדה שיחקתי פחות עם בובות ויותר עם מכוניות" היא נזכרת ומספרת לי שהיא גם הדביקה בכך עוד בני משפחה אפילו את בעלה "כשרואים את הרכב תמיד פונים אל בעלי והוא מיד מפנה אותם אליי" היא צוחקת.
רבים מאלו ששוחחתי איתם התלוננו בפני עד כמה קשה להות אספן רכב בישראל "הרשויות מערימות קשיים ויש מיסי מטורפים" אומר לי אחד החברים שבדיוק פוגש חבר שמשרת כטייס במצפה רמון ואחרי שהוא יורד מהאף 16 המתקדם הוא נוסע על אלפא רומיאו מלפני 40 שנה. ולמורת הקשיים והבעיות בדרך לרכב הישן המושלם – כשעובר לידם רכב כזה הכל נשכח וכולם מתמוגגים מלראות את 'הבייבי' החדש שהגיע למועדון
