ב', לוחם בגדוד 13 של גולני, קיבל בסיום ההכשרה בטקס קבלת הכומתה את מתנת חייו: פגישה מרגשת עם אימו שהוטסה בסיוע "המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין" – סיפור על ציונות, גבורה אישית ומשפחה שנלחמת במרחק.
ב', 21, לוחם טרי בגדוד 13 של חטיבת גולני, סיים בהצלחה את ההכשרה הקרבית המפרכת, אך את הטקס המרגש ביותר בטקס קבלת הכומתה, הוא קיבל בהפתעה: פגישה סוחפת דמעות עם רויטל אימו, שהגיעה מקנדה במבצע סודי של "המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין". הרגע שבו ראה את אימו עומדת מולו, לאחר חודשים ארוכים של בדידות, סיכם את כל מסעו ההרואי.
ב' החייל: "ברגע שראיתי את אימי ואחותי, עבר לי כל הכאב מהמסע ובכלל".
רויטל אימו של ב': "נכחנו במפגש מרגש במיוחד עם בננו במסע כומתה של גולני. נוכחנו לראות חייל, ומעכשיו לוחם, נחוש וגאה, בעל לב גדול ועוז יוצא דופן. רגע שבהחלט נחרט בזיכרוננו. חווינו גאווה עצומה והתרגשות עמוקה. החוויה הייתה מעצימה ומרגשת במיוחד, לראות אותו עומד בגבורה ובמסירות רבה כחייל בודד, מתוך אהבתו העמוקה לישראל ובבחירה אמיתית להיות שם. אנחנו מודים למרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין שאיפשרו לזה לקרות".
עלייה לגולני כנגד כל הסיכויים
ב', שגדל בבית יהודי מסורתי בקנדה, עשה את הלא ייאמן. "תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס ולהיות לוחם," הוא מספר. "אומנם נולדתי וחייתי בחו"ל כל חיי, אבל גדלתי עם ערכים שהובילו אותי לדרך הזאת. מאז שהייתי ילד שאפתי לעלות לארץ ולעשות שירות משמעותי. גם כשסיימתי את הלימודים והתחלתי לימודי תואר ראשון, ידעתי שיום אחד אני אעשה את זה."
האירועים הדרמטיים של ה-7 באוקטובר שימשו כזרז שהכריע את הכף. "אחרי ה-7/10 לא היה לי ספק שזה הרגע להגיע ולהתגייס לצה"ל כדי להגן על המדינה," אומר ב' בנחישות.
תהליך הגיוס כחייל בודד היה רצוף קשיים. "הגעתי לכאן לבד, ללא מסגרת כמו גרעין צבר, ועשיתי עלייה. התהליך היה מלא בבירוקרטיה ועיכובים, אבל זה לא מנע ממני להמשיך בו ולהתעקש להגיע לחטיבת גולני. ידעתי שזה המקום שבו אני צריך להיות."
"המרחק מהמשפחה הוא הדבר הכי קשה"
ההחלטה של ב' לעלות ולהתגייס כלוחם הייתה קשה מאוד עבור הוריו ומשפחתו בחו"ל. "היה להם קשה לקבל את זה. בכל זאת חייתי כל החיים בחו"ל ורק התחלתי דרך חדשה באוניברסיטה", הוא מודה בכנות. "אבל הם ידעו כמה זה חשוב לי וכמה זמן חיכיתי לעשות את הצעד הזה, אז הם תמכו בי לאורך כל הדרך."
ב' לא מסתיר את מחירי הבדידות: "המרחק מהמשפחה זה כנראה הדבר הכי קשה, הרבה מעבר לאימונים הקשים והימים הארוכים. בסופי השבועות הקשים, כשכולם יוצאים הביתה למשפחות שלהם ולאוכל של אמא, אתה נשאר כאן. ההתמודדות שלי היא להיעזר בחברים ובמשפחה שיש לי פה, ותמיד לחשוב על ה'למה' שלי. אני יודע שעם ישראל צריך אותנו פה, ושאם לא אנחנו – אז מי."
המרכז לחיילים בודדים: "אנחנו המשפחה שלהם"
בכדי להפיג מעט את הבדידות הקשה, הצטרף ב' ל "מרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין", המלווה אותו ו3,500 חיילים בודדים כמוהו. העמותה, שהייתה הכתובת היחידה של ב' בישראל, ניהלה מבצע סודי, ודאגה להטיס את אימו מקנדה במיוחד לטקס סיום ההכשרה.
ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין, התייחסה לסיפור המרגש: "הסיפור של ב' הוא סיפור על ציונות לשמה, ועל הלב הענק של צעירים שעוזבים חיים נוחים כדי להגן על הבית שלנו. המרכז שלנו מלווה צעירים כמו ב', עולים חדשים וגם חיילים ישראלים ללא עורף משפחתי, מהרגע שהם מחליטים להתגייס ועד חמש שנים לאחר השחרור. המשימה שלנו היא להיות להם 'המשפחה', לספק את הרשת התומכת שמבחינתם איננה קיימת – דיור, תמיכה כלכלית, ובעיקר – ליווי רגשי. ההפתעה עם אמא של ב' היא חלק מהמאמץ המתמשך שלנו לחבר את הלוחמים הללו בחזרה לשורשים שלהם ולמשפחות שלהם, גם כשהמרחק הפיזי עצום. המפגשים האלה הם חמצן לנשמה, והם נותנים להם את הכוח להמשיך ולהילחם למעננו. אנו קוראים לציבור הרחב להתגייס ולתמוך בנו כדי שנוכל להמשיך להיות הבית של אותם גיבורים."
הפגישה של ב' ואמו, שהתרחשה מיד לאחר סיום ההכשרה, הייתה רגע בלתי נשכח, והיא מהווה תזכורת מרגשת לכך שגם בעיצומה של מלחמה, האהבה והמשפחה הן הליבה של הכול.
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל טלפון 03-5601931 לתרומה
