אמרי מכיתת הכוננות של קיבוץ רעים הדף מחבלים שהסתערו על ישובו, כעת הוא עוזר לחבר למכור את המיצים הטבעיים של פרדסי הקיבוץ, עליזה אבן צור שמעה על חגי הורוביץ מכפר עזה שביתו ועגלת הקפה שלו עלו באש, היא גייסה את הנכדים ובזמן שהורוביץ לוחם בעזה הם עוזרים לו להחיות את העסק יחד איתם הגיעו ליריד עסקים מהעוטף והצפון גם הקונדיטורית יעלי כהן (21) מאשקלון והדבוראי רונן קדוש מהגולן כדי למכור את התוצרת שלהם באירוע שאורגן על ידי קק"ל וההסתדרות בנמל תל אביב בסוף השבוע
עשרות עסקים קטנים הביאו את מרכולתם ביום שישי האחרון והתמקמו בהאנגר 11 . היוזמה לפרגן לעסקים מאזורי העימות היא של ארגון העובדים של קרן קיימת לישראל ורתמו לצורך העניין את ההסתדרות.
כתבה ששודרה לפני כמה שבועות על חגי הורוביץ, תושב כפר עזה שבית הקפה הנייד שהקים בקיבוץ נשרף יחד עם ביתו גרמה לעליזה אבן צור ונכדיה לקחת עליו חסות. פגשתי אותם בדוכן שהם הקימו ביריד שם כל ההכנסות הולכות לטובת משפחתו לש הורוביץ שלוחם כרגע בעזה: "הבת שלי, שרון ברנשטיין צפתה בכתבה על הורוביץ והחלטנו שאנחנו רוצים לעזור למישהו אחד מתוך רבים שנקלעו לטרגדיה שפוקדת אותנו מאז אוקטובר". אבן צור יחד עם הנכדים שלה מקימה כל שבוע מחדש עמדת למכירת קפה ומוצרי מאפה שונים. אורי אבן צור נכדה הצעיר של עליזה התגייס אף הוא 'למילואים החברתיים' : "זה החינוך שקבלתי בבית" הוא מסביר ומוסיף "שאם הייתה לי אפשרות הייתי מקדים את גיוסי לצבא".
בדוכן ליד אני מבחין ורונן קדוש, בחור חייכן עם מדים לבנים לבנים וחלת דבש שמיד מסגירה את מקצועו: "יש לי עסק בוטיק במושב קדמת צבי שהקמתי שער אצבעותיי" מספר קדוש שאף זכה לאחרונה באחד המקומות הראשונים בתחרות דבש איכותי בינלאומית. בימים שבשגרה הגולן בתקופה זו הומה מטיילים ותיירים, אך אנו לא בימי שגרה: "הכל מתחיל להפוך לירוק והנחלים זורמים אך בשל המצב אין בכלל אורחים אז נוצרה עבורנו הזדמנות להגיע ליריד". קדוש התאהב בטבע ובנופים של הגולן מה שיצר בו את הרצון להוסיף מעט לטבע וליופי וגם להקים עסק: "לפני 17 שנה הקמתי את המקום. ואנחנו יוצרים דבש, עושים האבקות ואף מארחים סקרנים ומבקרים בתיאום".
אמרי בונים (41) מקיבוץ רעים משווק בדוכן שלו מיצים טבעיים נפלאים מתפוזים של פרדסי רעים ורימונים ממשמר הנגב. בונים שנראה שקט ומופנם הוא חלק מכיתת הכוננות שעצרה בחירוף נפש עשרות מחבלים בשביעי לאוקטובר תוך כדי תחבולות, הכרות עם השטח והמון מזל. מאז הוא הפך "לפליט בארצו" והוא מנצל את הזמן לעזור לחבר שמפונה לאילת עם המשפחה כדי לשווק את תוצרת התפוזים שלו. כשאני שואל אותו 'מה את מאחל לעצמך' ? הוא עונה: "שנחזור לפחות חזקים כמו שהיינו פעם. יש את היום הזה ואנחנו חולמים על זה. היום שבו נבנה הכל מחדש ונוכל לקיים מחדש את העולם היפה והמדהים שהיה בחבל אשכול. ובנתיים עד שנחזור מקווה שלא נאבד את השפיות. שאנשים ימצאו את הכוחות כדי שלא ניפול".
בדוכן שמדיף ניחוחות של עוגות פגשתי את יעלי כהן (21) מאשקלון שמגיל 14 היא עוסקת בתחום האפייה. תחילה הציעה זאת לשכנים וכך דבק בה השם 'העוגות של השכנה' שהפך למותג המאפים 'השכנה' וכשהשמועה עשתה כנפיים היא החלה לנדוד עם דוכן בין ירידים ושווקים עם הפסקה קטנה לשירות צבאי: "עכשיו העסק שלי סגור ואני מטיילת בכל הארץ ומוכרת".
